0
רוחות סערה בחוץ נושבות, ואני חושב על אותן האהבות, איך את ליבי כבשת בסערה, סחפת אותי באהבה אדירה...
משב הרוח כמערבולת בלב הים, מסוחררת מחפשת אותך פה ושם, אתה סוחף אותי אליך כמו הגלים. כן זוהי סערת רוחות של זוג אוהבים... בחוץ קר ומזג האוויר סוער, אך ליבי באהבה אלייך בוער, הגשם יורד מציף את הרחובות, אך נשמותינו בלהט אוהבות...
צמודים חבוקים מחפשים מסתור, הדוקה חבויה בן זרועותך מהקור, לוחשת אהבתי באוזנך אהובי, מאושרת כל כך שאותך בחר לבבי...
סערות של אהבה יש בינינו, וזה שמור רק לשנינו, נסחפים בתשוקה בלתי נשלטת, זאת היא האהבה המוחלטת...
© יוסי מל, רוית ויזמן ®
|