
לילה רודף לילה והיום מאחר לבוא. או מקדים. ברכיי השרוטות מדממות על רצפה נקייה בעודי זוחלת למקום בטוח. ואין שינה, ואין חלום, ואין מגע או גוף או נשימה. רק מחשבות ועיניים כבויות. מסכת החיוך רגילה לצאת ממקומה בכל בוקר ולחזור אל המגירה השחורה בכל לילה. והלילות רודפים אותי, בלי כוכבים או אור או רוח. רק חושך. והרצפה שטופה בדמעות של אמת או שקר או משהו ביניהם, מילים שנאמרו ואין להן מקום אמיתי וקבוע. מילים ששברו והדביקו ובנו ורמסו. וודקה וסיגריות מציפים את גופי המדמם, את נפשי החולה. וודקה שוטפת וגורמת לחיוך אמיתי ובבוקר אין חיוכים ואין נשימה, רק ריח עדין שמזכיר את ליל אמש. ויום רודף יום ולילה רודף לילה ועוד לילה ועוד לילה. הלילות הם ביתי. מבצרי. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נשמע ממש לא טוב... וגם מצב סטטי...
אני לא ממש בעל נטייה להכניס את משפטי ה:"יהיה בסדר"...
כי בחיים האמיתיים - או שיהיה בסדר או שלא יהיה...
אז מאחל לך שיהיו לך עוד "בתים"... שמחים וצבעוניים
ולא רק מגירות שחורות
.
כתוב "חזק" מאוד !