עמרם מצנע סיים 5 שנות "שירות לאומי" בדרום ומחוזר אחרי שתיים ממפלגות השמאל. הידיעה הזו נתקלה כמובן בפיהוק רבתי מכיוון שהכריזמה של מצנע מזכירה את חיי הלילה של העיר אותה ניהל (וסליחה מראש עם תושבי ירוחם על ההשוואה). ואולי כדאי לבדוק מהייכן קורצו אותם מעיינות חוסר כריזמה. מצנע היה ראש מפלגת העבודה (המפלגה השנייה בגודלה בתקופתו) נחל מפלה בבחירות, ובעקבותיה (ובעקבות הסכינאות של חבריו למפלגה) החליט לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטים. עד כאן הסיפור מזכיר את סיפורם של ראש הממשלה בינימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. אלא שכאן נגמר הדמיון, שכן נתניהו וברק החליטו להתמסר למשימה החשובה של חייהם - לעשות לביתם, ואכן לא רק שהם עשו לביתם - הם עשו גם כמה בתים נוספים. הציבור בהחלט רשאי לחוש גאווה לנוכח המיליונים שאותם גאונים הרוויחו, שכן הוא שותף. משלם המיסים מימן לאותם מיליונרים לשכה, נהג, אבטחה ושאר כופתאות השמורות לשליחי ציבור. לעומת המשימה ההרואית שצמד הכוכבים העמיס על כתפיו, בחר המנהיג האפרפר במשימה אפרורית, שיקום עיר דרומית שכוחה שהיתה במצב של פשיטת רגל. לאחר 5 שנים אמנם העיר שוקמה, אך מצנע נשאר ללא דירת יוקרה חדשה שתוכל להעיד על מנהיגותו. כריזמה היא מושג נזיל, היא קשורה גם באופיו של אדם, אך לא פחות מכך גם לאופן בו הוא מוצג בזירה הציבורית. המראה הציבורית של דמות קשורה מן הסתם למדיה, לתקשרות, לתותחי היחצ"נות או במילים יותר פשוטות לבעלי ההון. ומכאן נשאלת השאלה - את מי יעדיפו בעלי ההון לראות בתפקיד ההנהגה - אדם בצלמם ששאיפתו העיקרית היא להגדיל את הונו העצמי, אדם שניתן לסגור עימו דברים בדרך הגיונית, או טרחן אלטרואיסט שמתעניין ברווחת הציבור, אדם שחלילה וחס עוד עלול ללכת במדרון החלקלק של הגינות ויושר? לעניות דעתי האדם שיראה לבעלי ההון כאטרקטיבי יותר, הוא זה שיהפוך בסופו של יום למועמד הכריזמטי, למועמד הראוי להנהיג אותנו. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, אלא שהבעיה נעוצה דווקא במה שיש לו:
- מצע פוליטי ידוע (שאינו מטושטש לצורך נוחות הציבור).
- יושרה ציבורית.
- אלטרואיזם - כלומר נטייה להעמיד את טובת הציבור במקום הראשון.
בקיצור - מאגר תכונות שאבד עליהן הקלח, ושבטח לא מתאימות למנהיג במאה העשרים ואחת.
טוב הפוסט הוא לא על מיצנע, אלא אלינו הבוחרים. מקווה שגוראל לא שומע אותך.
איתך במאבקך הצודק... הלוואי שהציבור יתחיל לבחור במנהיגים אנטי-כריזמטים או אז המצע שלהם וחשוב מכך אופן הביצוע של אותו מצע הוא שינחה את הבוחר, ולא גוון הפריזורה, איכות הלבוש ותקיפות טון הדיבור.
ממשלים להכנס לדיכאון? קרילוב היה תולה את עצמו.
אין לו קשרים אצל בעלי ההון
אין לו קשרים במשפחות פשע
אין לו קשרים במרכזי מפלגות
אין לו נטיה למרמה והפרת אמונים
אין לו יכולת להבטיח לכל אחד את אשר חפץ לבבו
אין לו את האופי לעשות הצגות לתקשורת
אין לו יכולת לפעול כל הזמן רק למען הישרדות פוליטית.
המסקנה - אין לו סיכוי.
כך שאתה מבין ממני שאני לא מחפשת מנהיג כריזמטי. יש תקופות בהסטוריה שמנהיגים באים פשוט לעבוד. במחוזותינו זה כבר נדיר לפגוש.