כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    קבר חבקוק וקבר רבינו בחיי

    0 תגובות   יום שישי , 24/12/10, 07:23

     

    ''

    ''

    ''

    ''

    הנוסע בכביש 65, מצומת גולני צפונה לכיוון צומת נחל עמוד, (הידועה יותר בשמה הבלתי רשמי צומת קדרים) עובר על גשר מעל תעלת המוביל הארצי, ומיד לאחריו רואה שלט המכוון אותו שמאלה לשני קברים:  קבר חבקוק וקבר רבי בחיי.  על קבר חבקוק ידון פוסט זה.

    ספר חבקוק הוא הספר השמיני בסדרת ספרי תרי עשר.  שני  פרקיו הראשונים של הספר מוקדשים לנבואותיו של חבקוק, והפרק השלישי לתפילתו.  אין בספר דבר וחצי דבר על חייו של הנביא.  אפילו זמן פעילותו של חבקוק לא מסופר לנו, אך אנו יכולים להסיק על זמנו של חבקוק מתוכן נבואותיו.  מצד אחד אין שום התייחסות לגלות בבל, אך מצד שני הוא תמה על כך שהכשדים (שם נוסף לבבלים)  מצליחים להתפשט ו"לרשת משכנות לא לו".  מכאן ניתן להסיק שהוא התנבא לאחר ירידת האשורים מגדולתם, אך לפני כיבוש ממלכת יהודה על ידי הבבלים, ככל הנראה בתחילת המאה השביעית לפני הספירה.  מיותר לציין שגם מקום קבורתו של חבקוק אינו מסופר בתנ"ך.  המסתורין שאופף את חייו של חבקוק אופף גם את מקום קברו.  המסורת הנוצרית ממקמת את קברו דוקא ביהודה, או ליתר דיוק בג'בעה, כפר ערבי קטן בספר מדבר יהודה.  מסורות אחרות טוענות שהוא קבור בהר הזיתים, או סמוך לבית ג'וברין, ובקרב יהודי פרס אף רווחת מסורת הממקמת את קברו ליד העיר האמדן שבאירן.  אין להתפלא על רבוי המסורות.  כל המסורות הללו הינן מסורות שבעל פה, וכדרכן של מסורות בעל פה הן משתנות ולעיתים אף מתפתחות מספר מסורות בו זמנית.  למרות רבוי המסורות המסורת הדומיננטית יותר, והמקובלת על מרבית המאמינים ממקמת את קברו של חבקוק במקום בו אנו מבקרים כעת, בסמוך לכביש 65.  עד שנת 1948 עמד בקרבת מקום כפר ערבי בשם יאקוק.  יש הרואים בשם זה שיבוש של השם חבקוק. 

    העדות הראשונה המתארת את מקום קברו של חבקוק בקרבת הכפר יאקוק מקורה בראשית המאה ה- 13 לספירה, בתקופת הממלכה הצלבנית השניה.  בשנת 1210 ערך יהודי בשם ר' שמואל בר שמשון מסע צליינות בארץ הקודש.  בין היתר, ביקר ר' שמואל גם בקבר חבקוק.  מעניין שכמאה שנים לאחר מכן, ביקר בארץ אשתור הפרחי, אך למרות שהוא ביקר ביאקוק, הוא כמעט והתעלם מקבר חבקוק.  הוא ציין את הקבר כמסורת מקומית בלבד, ונמנע מלבקר בו.  במקום זאת הוא התרכז בנסיון לאתר את שרידי העיר חוקוק המקראית.  למרות התעלמותו של אשתור הפרחי מקבר חבקוק, קיימות עדויות נוספות מאז עדותו של ר' שמואל בר שמשון ועד לימיינו את יחוס הקבר לחבקוק והשתטחות עליו.

    בשנות השלושים של המאה הקודמת, עם התגברות העוינות בין היהודים לערבים בארץ ישראל, נחלש זרם העולים לרגל אל הקבר.  בשנת 1945 עם הקמת קבוץ חוקוק גברה העוינות באזור, הקבר ננטש והעליה אליו פסקה לחלוטין. 

    לאחר הקמת המוביל הארצי, נכלל הקבר בתחום הרצועה המגודרת העוטפת את תעלת בית נטופה (תעלה פתוחה המהווה חלק מפרוייקט המוביל הארצי, והמובילה את המים ממאגר צלמון אל מאגר אשכול).  בשלב זה החלה הסתננות אל הקבר מצד מאמינים.  לאחר סלילת כביש 65 בין צומת גולני לבין צומת נחל עמוד, בשנות השמונים הוזזו גדרות התעלה, כך שהתאפשרה הגישה לקבר חבקוק.  מאז נבנו מעל הקבר מבנה חדש, עזרת נשים, שרותים והוצבו במקום שולחנות עץ מחוץ למבנה.  מיותר לציין שהעליה אל הקבר צברה תאוצה מחדש.

    בסמוך לקבר חבקוק נמצא קבר נוסף – קבר רבנו בחיי.   מיהו אותו קבר רבנו בחיי?  התשובה אינה ברורה.  במקורות היהודים מוזכרים שני רבנים בשם רבי בחיי, שניהם חיו ופעלו בספרד.  הראשון רבינו בחיי בן אשר, אשר חי ופעל במאות ה- 14 וה- 15 בסארגוסה, ורבי בחיי אבן פקודה אשר פעל גם הוא בסרגוסה, אך במאות ה- 11 וה- 12.  יתכן שבשלב זה חלק מהקוראים יגרד את מצחו ויחשוב לעצמו שאני בודאי מתבלבל.  כן, יש בגליל קבר ר' בחיי אבל הוא כלל לא נמצא במקום בו תיארתי אותו.  הקבר נמצא בכלל ליד צפת.  כן, גם ליד צפת יש קבר המיוחס לר' בחיי, וגם בקבר זה  לא ברור לאיזה מהרבנים הללו הוא מתייחס.  יתרה מזאת, סביר להניח ששני הרבנים הללו, שחיו ופעלו בספרד נקברו לאחר מותם בספרד, ולאחר גירוש ספרד "העתיקו" גולי ספרד שהגיעו לצפת את קברי שני הרבנים לגליל, אך עם השנים נשתכחה המסורת המדוייקת, וכיום לא ברור לאיזה ר' בחיי מתייחס כל קבר וקבר.  בהקשר זה ראוי לציין שהעדויות הראשונות על הקברים הללו הן מהמאה ה- 17, מאות שנים לאחר גרוש ספרד.

    מערת הקבר המיוחסת לר' בחיי הינה מערת כוכים מהתקופה הרומית.  מכיון שברור  שלכבוד הרב מספיק כוך אחד, ואם אישתו נקברה עימו הרי שמספיק להם שני כוכים בלבד, פתרה המסורת את הבעיה בכך שהכריזה על המקום לא רק כמקום קברו של ר' בחיי, אלא גם מקום קברם של תלמידיו.  מעל מערת הקבורה עצמה נבנה ציון עגול בעל כיפה, ובכניסה אליה נבנה חדר מבוא.

    ראוי לציין ששמותיהם הערבים של הקברים, ומן הסתם גם יחוסם של הקבורים בהם שונים בתכלית.   קבר חבקוק נקרא קבר שייח' מוחמד וקבר בחיי נקרא קבר שייח חסן.  לצערי, מעבר לשמות הערבים לא הצלחתי למצוא שום נתון על הקברים הללו או על האישים להם הם מיוחסים.  אם למישהו מקוראי הבלוג יש מידע בנושא, אודה לו אם ירחיב בנושא זה.

     

    בתמונה הראשונה ניתן לראות את מבנה קבר חבקוק.  לצד הקבר יש מספר עצי אלון גדולים ומרשימים, המאפיינים מקומות קדושים, ואחד מהם נראה בבירור לצד המבנה המחפה על הקבר.

    בתמונה השניה ניתן לראות את המצבה עצמה בתוך מבנה הקבר.  עזרת הנשים לא נראת בתמונה, והיא צופה אל החדר והקבר.

    בתמונה השלישית ניתן לראות את שני המבנים המציינים את קבר ר' בחיי ותלמידיו.  המבנה העגול הוקם מעל המערה עצמה, והוא מחפה על פתח הנמצא מעל גג המערה.  זהו איננו פתח הכניסה של  המערה.  המבנה השני הוא מבנה הכניסה למערה.  חדי העין יכולים להבחין גם בגדר התוחמת את האזור האסור לכניסה הסמוך לתעלת בית נטופה.

    בתמונה הרביעית ניתן  לראות את מערת הכוכים.  הפתח בתקרה בצד שמאל בתמונה הוא הפתח שעליו מחפה המבנה העגול שניתן לראות בתמונה השלישית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה