אני אקים לונה פארק בטבורך, אהובה. אבלע כדור נגד שפיות, ואעמוד בתורים האינסופיים לרכבת ההרים. אקנה לי צמר גפן מתוק וקולה, ואנוח על הספסל הירוק. בגלגל הענק אשב ליד רוצח שכיר, שהתנקש בירח, ונצחק ונשיר ביחד שירי הלל לעינייך ולשערך (ח. להמן)
-----------------
(לא אני צילמתי. כן אני מתעכבת עליך כמו ילדה) -----------------
זה רק כדי לומר ש-הת-זו-זות האלה בין הקודש והחול, בין הדוקים והקול, בין ביכנסת למיטה, בין אצבע לכיפה, בין קדמון לבין נאור, בין פשוט לבין תשוקה, בין חיים לבין מיתה, בין געגוע לשתיקה, בין אמת לבין בדיה, בין מדבר לבין שקיקה, בין כבישים לאדמה, בין הגב לבין אמה, בין מילים לבין שממה, בין ערות להזייה, בין אמון לבין בגידה, בין בגדים לשערה, בין מחליק לבין שורט, בין ממציא לבין פורט, בין הגוף לנשמה, בין בדים לבין ערווה, בין הקקטוס לפריחה, בין הזין לפתיחה, בין חצאית לעירומה, בין מזגן לבין ריתחה, בין היד המזיזה לבין היד שמשתיקה, בין תוקע למלטף, בין פוצע לעוטף, בין היד שמרביצה לבין היד עם התפילה, בין התחת לרצפה, בין הדם לבין הזרע, בין הקוּר ובין הקרע, בין הקיר לבין השיר, בין רחוק לבין חדיר, בין עומדת לשרועה, בין הבטן לחולצה שלך, החדשה, מעבירות אליי את דעתי ומעבירות אותי על דתי
------------------
---------------- יהודי-משיחי-שלי. תן לי למשוך אותך למלך עליי. או מתחתיי. ליצוק על ראשך מתוך פח המילים החלוד שלי את מה שנשאר בתחתית של כד, נס פח השמן. והוא מספיק לשמונה שנים או שמונה יובלות תן לשים לך את טבעת החותם, לצרוב אותי בך כמו שאתה על הגב שלי צרוב, חרוט בצורה של כף יד תן לשים ת'ראש על דיונת החזה שלך תן כתף עצום את העיניים
pure-lanu נשכח את הכל
------------------
--------------
|
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(אין לך (באמת) מושג כמה דייקת)
תודה רבה
(תתחדשי על הפנים. נעים לראות אותך)
(אמרתי לך שם ואומרת לך שוב תודה גדולה
אפילו שזו רק מילה קטנה.
לפעמים מילים לא מספיקות)
עונג לי שבאת ושעדיין את באה אליי.
מאד
לימית נהדרת (אפילו שאת מוחקת אני זוכרת לך את הלחישה הראשונה. ואת אלה שאחריה)
חידה אמרת. גם לי-לפ-ע-מים זה ככה. מנסה לפענח בכתיבה (לא תמיד מצליחה)
תודה רבה לך (גם על הסימן קריאה)
תודה
מילים נרדפות: כיסופים, ערגה."
מתוך- ויקימילון)
זה מה שאני הרגשתי מהמילים שלך בשילוב עם התמונות.
מילים נרדפות: כיסופים, ערגה."
מתוך- ויקימילון)
זה מה שאני הרגשתי מהמילים שלך בשילוב עם התמונות.
באותה הזדמנות פז
קוראת שוב ושוב.
לעונג לי. (רב מאוד)
הסייב אז ישב לי במוח. חוויה מיד שנייה. קופי. היא החדשה לה החוויה.
זה מה שעולה לי. את חידה תענוגה!
אני קרואה על שמה
עם תוספת ה-פ בראש השם,
מלאת אנרגיה
והדבר ההפוך ממכווץ.
פורטה פורטה [כפי שחבריי מכנים אותי פה]
(הכוכב האמיתי זה זה שהרגשת)
תודה רבה
(כמו לרדוף רוח)
תודה רבה שתי פעמים אור. איזה שם שם יפה יש לך
(כמעט כתבתי אהובתי אבל אני אחראית על הגלישה אז אני אכתוב יקרה. הילדה שמסתכלת, היא רואה ציפור (יש לי עוד תמונות שלה. התאהבתי בה) הגעגוע שאת (תמיד) מרגישה פה- ובכן. דייקת. הוא תמיד. סוג של מזון, הייתי אומרת. כמו מן- פעם מתוק פעם שורף. ככה אני. והבריכה הזו, מהסוג שנקלעת אליה בלי בגד ים. ובכל זאת נכנסת, אי אפשר שלא. וכמה הרבה אפשר להדהד איתך, עם הגעגוע שזה מקרוב וזה מרחוק בא. ויש לי אהבה שהתמצית שלה היא הכמיהה בעיניי. המימוש, ובכן, נראה לי שהוא עשוי לגרוע. מטיילת על הציר קרבה-מרחק. קבוע)
תודה ידיים ולב ואשה מרגישה. תודה
תודה רבה (מותק של שרונה)
תודה
(לא זוכרת את השם של מי שצילם. גם אני הוקסמתי)
ותודה רבה אושן
(full hd
or
foolish me)
toda
(הנה, משו שלי דלה מהזיכרון שלך משו שלך.
מתוק ועדין מה שכתבת. כתבת ממש, בדיו ויד.
והנה, לא אבד)
תודה רבה מכאן
(זה מה שמילים ורגש עושים לי זה לא מה שאני עושה..)
תודה מכאניקה מרגישה
(מעניין למה קראת לך ככה. יש לי חבר אחד שקוראים לו פורטה. הוא גוש אנרגיה מכווץ)
תודה רבה נינה
(תודה רבה שככה) לחיים נץ
תודה.
(הערבוב הזה של הקודש והחול
מטריד ונהדר בוז-מנית. ככה זה. ככה זז)
תודה שאתה מוצא פה משו. תודה
(בחייכון וביומיכון.. בחייכון- אפשר לשחק בזה קצת ולומר לשון חיוך. גם)
ונאמר אה. man
ותו. דה
(העצלתיים הזה שלך. אואבת. לפעמים זה טורבו ששוכח את זה ורץ לקצוות. עד שתבוא הכתף. להניח, מנוחה)
תודה רבה לכבודך
(נדמה לי שיצא לך קרושה במקום קשורה והרי גם זה נכון. זכו בגם וגם. נדמה שתמיד זה גם וגם. מסמרים ונוצות, יהיה מי שיאמר.
בין השמשות, בין הזמנים, בין המינים. מתועתעים אנחנו כשזה נוגע ללב)
תודה רבה גיבור. אתה מביא לפה אור
תודה קירה מ.עודנת
יפהפה
(נזכרתי בשיר שכתבתי פעם, לפני כעשר שנים, על דף, גם לא היה לי מחשב, וכמדומני שאבד ממני לנצח. ולא זוכר את כל בתיו, הוא היה מחורז, רק אחד מהם. זה הלך[בערך] כך:
וכך עברנו הדוקים/על כל מצוה ודין.
כל כך מתוק להיות דתי/כל כך להיות עדין.
נזכרתי בזה)
החוכמה היא שהקודש יהיה חול או החול קדש.
כהרגלי נהנה מכל פנינה שלך
זה אחד הקטעים הכי טובים/חזקים (לבחירתך) שניתקלתי בהם עד היום בקפה
חווה אלברשטיין תמיד מתקשרת לי לחד גדיא שמתקשר לי לאוהד נהרין ולבת שבע
ייתן לך כתף ( גדולה)
עליו תניחי את ראשך.
לעיתים הדברים בעולם מתנהלים בין לבין.
משהו כמו
בעצלתיים.
או בין 2 קצוות הסקלה.
"בין השמשות אין לו שיעור" לפעמים הוא מדמם לנצח, ולפעמים הוא דק כחוט השערה. אבל הכל נמצא בבין לבין. כדבריך.