כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    סייב אז

    44 תגובות   יום שישי , 24/12/10, 09:33

     

    אני אקים לונה פארק בטבורך, אהובה. אבלע כדור נגד שפיות, ואעמוד בתורים האינסופיים לרכבת ההרים. אקנה לי צמר גפן מתוק וקולה, ואנוח על הספסל הירוק. בגלגל הענק אשב ליד רוצח שכיר, שהתנקש בירח, ונצחק ונשיר ביחד שירי הלל לעינייך ולשערך (ח. להמן)

     

    -----------------

     

    ''

     

    (לא אני צילמתי. כן אני מתעכבת עליך כמו ילדה)

    -----------------

     

    זה רק כדי לומר ש-הת-זו-זות האלה בין הקודש והחול, בין הדוקים והקול, בין ביכנסת למיטה, בין אצבע לכיפה, בין קדמון לבין נאור, בין פשוט לבין תשוקה, בין חיים לבין מיתה, בין געגוע לשתיקה, בין אמת לבין בדיה, בין מדבר לבין שקיקה, בין כבישים לאדמה, בין הגב לבין אמה, בין מילים לבין שממה, בין ערות להזייה, בין אמון לבין בגידה, בין בגדים לשערה, בין מחליק לבין שורט, בין ממציא לבין פורט, בין הגוף לנשמה, בין בדים לבין ערווה, בין הקקטוס לפריחה, בין הזין לפתיחה, בין חצאית לעירומה, בין מזגן לבין ריתחה, בין היד המזיזה לבין היד שמשתיקה, בין תוקע למלטף, בין פוצע לעוטף, בין היד שמרביצה לבין היד עם התפילה, בין התחת לרצפה, בין הדם לבין הזרע, בין הקוּר ובין הקרע, בין הקיר לבין השיר, בין רחוק לבין חדיר, בין עומדת לשרועה, בין הבטן לחולצה

    שלך,

    החדשה,

    מעבירות אליי את

    דעתי

    ומעבירות אותי על

    דתי

     

    ------------------

     

    ''

     

    ----------------

    יהודי-משיחי-שלי. תן לי למשוך אותך למלך עליי. או מתחתיי. ליצוק על ראשך מתוך פח המילים החלוד שלי את מה שנשאר בתחתית של כד, נס פח השמן. והוא מספיק לשמונה שנים או שמונה יובלות

    תן לשים לך את טבעת החותם, לצרוב אותי בך כמו שאתה על הגב שלי צרוב, חרוט בצורה של כף יד

    תן לשים ת'ראש על דיונת החזה שלך

    תן כתף

    עצום את העיניים

     

    pure-lanu

    נשכח את הכל

     

    ------------------

     

    ''

     

    --------------

     

    http://www.youtube.com/watch?v=IdRvPTs0GTY&feature=related

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/10 13:20:

      צטט: גילי-גול 2010-12-28 03:43:52

      "כמיהה- רצון עז, השתוקקות.
      מילים נרדפות: כיסופים, ערגה."

      מתוך- ויקימילון)

      זה מה שאני הרגשתי מהמילים שלך בשילוב עם התמונות.

      (אין לך (באמת) מושג כמה דייקת)

      תודה רבה

      (תתחדשי על הפנים. נעים לראות אותך) 

        28/12/10 13:05:

      צטט: לכבודך 2010-12-27 19:20:00

      כשיש כוכבים חוזרת לככב
      באותה הזדמנות פז
      קוראת שוב ושוב.
      לעונג לי. (רב מאוד)

      (אמרתי לך שם ואומרת לך שוב תודה גדולה

      אפילו שזו רק מילה קטנה.

      לפעמים מילים לא מספיקות)

      עונג לי שבאת ושעדיין את באה אליי.

      מאד

       

        28/12/10 13:04:

      צטט: לימית 2010-12-27 10:50:25

      קשה לי שלא להתייחס לכתוב כמו חידה. גם אם לא בידיעה, ברור לי שזה לא סתם וןשהמוח שלנו לא פראייר (כמו שעמנואל אומר, אבל זה כבר מבלוג אחר).
      הסייב אז ישב לי במוח. חוויה מיד שנייה. קופי. היא החדשה לה החוויה.
      זה מה שעולה לי. את חידה תענוגה!

       

      לימית נהדרת (אפילו שאת מוחקת אני זוכרת לך את הלחישה הראשונה. ואת אלה שאחריה)

      חידה אמרת. גם לי-לפ-ע-מים זה ככה. מנסה לפענח בכתיבה (לא תמיד מצליחה)

      תודה רבה לך (גם על הסימן קריאה)

      תודה

        28/12/10 03:43:
      "כמיהה- רצון עז, השתוקקות.
      מילים נרדפות: כיסופים, ערגה."

      מתוך- ויקימילון)

      זה מה שאני הרגשתי מהמילים שלך בשילוב עם התמונות.
        28/12/10 03:41:
      "כמיהה- רצון עז, השתוקקות.
      מילים נרדפות: כיסופים, ערגה."

      מתוך- ויקימילון)

      זה מה שאני הרגשתי מהמילים שלך בשילוב עם התמונות.

        27/12/10 19:20:
      כשיש כוכבים חוזרת לככב
      באותה הזדמנות פז
      קוראת שוב ושוב.
      לעונג לי. (רב מאוד)
        27/12/10 10:50:
      קשה לי שלא להתייחס לכתוב כמו חידה. גם אם לא בידיעה, ברור לי שזה לא סתם וןשהמוח שלנו לא פראייר (כמו שעמנואל אומר, אבל זה כבר מבלוג אחר).
      הסייב אז ישב לי במוח. חוויה מיד שנייה. קופי. היא החדשה לה החוויה.
      זה מה שעולה לי. את חידה תענוגה!
        27/12/10 09:15:

      צטט: כנרתשלי 2010-12-26 21:34:52

      צטט: forte nina 2010-12-25 07:54:15

      יפה ומיוחד מאוד.

       

      (מעניין למה קראת לך ככה. יש לי חבר אחד שקוראים לו פורטה. הוא גוש אנרגיה מכווץ)

      תודה רבה נינה

       אני קרואה על שמה

      עם תוספת ה בראש השם,

      מלאת אנרגיה

      והדבר ההפוך ממכווץ.

      פורטה פורטה [כפי שחבריי מכנים אותי פה]

        27/12/10 07:56:

      צטט: "מוכר הסיפורים" 2010-12-26 17:38:03

      נו, נככב את הפוסט הזה ונחכה שיעבור הזמן עד שההשגחה תתיר לנו לככב שנית. כל-כך כיף לקרוא, להרגיש, להכיר. תודה.

       

      (הכוכב האמיתי זה זה שהרגשת)

      תודה רבה

        27/12/10 07:54:

      צטט: אוראור 2010-12-26 10:26:00

      לא פשוט היה לי להשיג אותך, הרגשתי שאת רצה כל כך מהר , להספיק - עדיין מתנשם מרגישות ותובנות, יופי של צמרמרה - תודה

       

      (כמו לרדוף רוח)

      תודה רבה שתי פעמים אור. איזה שם שם יפה יש לך

        26/12/10 22:31:

      צטט: פעורת ידיים 2010-12-25 21:28:59

      כרגיל אלפי מחשבות מפה ומשם מסתובבות לי בראש. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהילדה מסתכלת על חיה דרך חלון ראווה, מה שהופך את החיבור למילים שלך לגעגוע אחד ארוך [בכלל, אני מרגישה במילים שלך תמיד את הגעגוע] ועכשיו זה מקבל עוד תוקף. אבל יש כל כך הרבה תנועה, כאילו הגעגוע לא עוצר אלא הוא בריכת בוץ קרירה שנעים להתפלש בה [גם אם כואב]. חשבתי על זה לא אחת [ואני יודעת שזו מחשבה שחוקה], שלפעמים הגעגוע למישהו נוכח שנגע בך רק שנייה לפני כן יכול להיות כואב פי עשרות מונים ומתוק [והרי פיצולים בכל], תמיד יש לי איזו פנטזיה שזו תמצית האהבה.
      יפהפה

       

      (כמעט כתבתי אהובתי אבל אני אחראית על הגלישה אז אני אכתוב יקרה. הילדה שמסתכלת, היא רואה ציפור (יש לי עוד תמונות שלה. התאהבתי בה) הגעגוע שאת (תמיד) מרגישה פה- ובכן. דייקת. הוא תמיד. סוג של מזון, הייתי אומרת. כמו מן- פעם מתוק פעם שורף. ככה אני. והבריכה הזו, מהסוג שנקלעת אליה בלי בגד ים. ובכל זאת נכנסת, אי אפשר שלא. וכמה הרבה אפשר להדהד איתך, עם הגעגוע שזה מקרוב וזה מרחוק בא. ויש לי אהבה שהתמצית שלה היא הכמיהה בעיניי. המימוש, ובכן, נראה לי שהוא עשוי לגרוע. מטיילת על הציר קרבה-מרחק. קבוע)

      תודה ידיים ולב ואשה מרגישה. תודה

        26/12/10 22:28:

      צטט: שרונהמותק 2010-12-26 10:25:14

      כנרתשלי, דעתך המועברת עוברת נפלא.
      תודה.

       

      תודה רבה (מותק של שרונה)

        26/12/10 22:26:

      צטט: OCN 2010-12-26 09:04:05

      חזרתי עם כוכב

       

      תודה

        26/12/10 22:00:
      כלכך יפה שיזרת אותך עם התמונות היפות :)
        26/12/10 21:43:

      צטט: OCN 2010-12-25 19:13:57

      אהבתי מאד כתיבה . והצילומים איזה יופי מי צילם את הילדה המקימה הזו

       

       

      (לא זוכרת את השם של מי שצילם. גם אני הוקסמתי)

      ותודה רבה אושן

        26/12/10 21:42:

      צטט: radical 2010-12-25 19:12:01

      הייד אקסטנשן

       

      (full hd

      or

      foolish me)

      toda

        26/12/10 21:39:

      צטט: האיש משם 2010-12-25 17:56:21

      וואו יפה מאוד.

      (נזכרתי בשיר שכתבתי פעם, לפני כעשר שנים, על דף, גם לא היה לי מחשב, וכמדומני שאבד ממני לנצח. ולא זוכר את כל בתיו, הוא היה מחורז, רק אחד מהם. זה הלך[בערך] כך:

      וכך עברנו הדוקים/על כל מצוה ודין.
      כל כך מתוק להיות דתי/כל כך להיות עדין.

      נזכרתי בזה)

      (הנה, משו שלי דלה מהזיכרון שלך משו שלך.

      מתוק ועדין מה שכתבת. כתבת ממש, בדיו ויד.

      והנה, לא אבד)

       

      תודה רבה מכאן

        26/12/10 21:36:

      צטט: מכאניקה הידראולית 2010-12-25 16:10:45

      וואו, מה שאת עושה עם מילים ורגש...

       

      (זה מה שמילים ורגש עושים לי זה לא מה שאני עושה..)

      תודה מכאניקה מרגישה

        26/12/10 21:34:

      צטט: forte nina 2010-12-25 07:54:15

      יפה ומיוחד מאוד.

       

      (מעניין למה קראת לך ככה. יש לי חבר אחד שקוראים לו פורטה. הוא גוש אנרגיה מכווץ)

      תודה רבה נינה

        26/12/10 21:33:

      צטט: הנץ דואה 2010-12-25 07:27:36

      להתענג על מילותייך כמו על יין אדום שנפתח ונשם..

       

      (תודה רבה שככה) לחיים נץ

        26/12/10 17:38:
      נו, נככב את הפוסט הזה ונחכה שיעבור הזמן עד שההשגחה תתיר לנו לככב שנית. כל-כך כיף לקרוא, להרגיש, להכיר. תודה.
        26/12/10 10:26:
      לא פשוט היה לי להשיג אותך, הרגשתי שאת רצה כל כך מהר , להספיק - עדיין מתנשם מרגישות ותובנות, יופי של צמרמרה - תודה
        26/12/10 10:26:
      לא פשוט היה לי להשיג אותך, הרגשתי שאת רצה כל כך מהר , להספיק - עדיין מתנשם מרגישות ותובנות, יופי של צמרמרה - תודה
        26/12/10 10:25:
      כנרתשלי, דעתך המועברת עוברת נפלא.
      תודה.
        26/12/10 09:04:
      חזרתי עם כוכב
        26/12/10 01:48:

      צטט: Benj 2010-12-25 01:45:32

      זה לא התזוזות בין קודש לחול
      החוכמה היא שהקודש יהיה חול או החול קדש.
      כהרגלי נהנה מכל פנינה שלך

       

      (הערבוב הזה של הקודש והחול

      מטריד ונהדר בוז-מנית. ככה זה. ככה זז)

      תודה שאתה מוצא פה משו. תודה

        26/12/10 01:44:

      צטט: ההוא משם. 2010-12-25 01:01:02

      זה אחד הקטעים הכי טובים/חזקים (לבחירתך) שניתקלתי בהם עד היום בקפה

       

      חווה אלברשטיין תמיד מתקשרת לי לחד גדיא שמתקשר לי לאוהד נהרין ולבת שבע

       

      ''

       

      (מסמיקה בשקט) תודה רבה רבה

      רצף אסוצי' יפה יש לך

      והתנועות של הגופים שם והמילים. חד.

      ועושה חשק לזוז. או לפחות לראות אותם

      (שוב, תודה)

       

        26/12/10 01:40:

      צטט: 77777777 2010-12-24 23:49:06

      יתגדל ויתקדש (מה שזה לא יהיה)

       

      (בחייכון וביומיכון.. בחייכון- אפשר לשחק בזה קצת ולומר לשון חיוך. גם)

      ונאמר אה. man

      ותו. דה

        26/12/10 01:36:

      צטט: לכבודך 2010-12-24 23:44:11

      בין לבין
      ייתן לך כתף ( גדולה)
      עליו תניחי את ראשך.
      לעיתים הדברים בעולם מתנהלים בין לבין.
      משהו כמו
      בעצלתיים.
      או בין 2 קצוות הסקלה.

       

      (העצלתיים הזה שלך. אואבת. לפעמים זה טורבו ששוכח את זה ורץ לקצוות. עד שתבוא הכתף. להניח, מנוחה)

      תודה רבה לכבודך

        26/12/10 01:33:

      צטט: גיבור קטוע לב 2010-12-24 10:25:32

      ונפשך קרושה בנפש הנער, מחוזררת בבינה לבינו, בסוד קדושים משחקים, זכו שכינה שרועה ביניהם, לא זכו גדודי תבערה מאכלים בהם.

      "בין השמשות אין לו שיעור" לפעמים הוא מדמם לנצח, ולפעמים הוא דק כחוט השערה. אבל הכל נמצא בבין לבין. כדבריך.


      (נדמה לי שיצא לך קרושה במקום קשורה והרי גם זה נכון. זכו בגם וגם. נדמה שתמיד זה גם וגם. מסמרים ונוצות, יהיה מי שיאמר.

      בין השמשות, בין הזמנים, בין המינים. מתועתעים אנחנו כשזה נוגע ללב)

      תודה רבה גיבור. אתה מביא לפה אור

        26/12/10 01:29:

      צטט: קירה מ. 2010-12-24 10:16:52

      זה יפה !

       

      תודה קירה מ.עודנת

        25/12/10 21:28:
      כרגיל אלפי מחשבות מפה ומשם מסתובבות לי בראש. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהילדה מסתכלת על חיה דרך חלון ראווה, מה שהופך את החיבור למילים שלך לגעגוע אחד ארוך [בכלל, אני מרגישה במילים שלך תמיד את הגעגוע] ועכשיו זה מקבל עוד תוקף. אבל יש כל כך הרבה תנועה, כאילו הגעגוע לא עוצר אלא הוא בריכת בוץ קרירה שנעים להתפלש בה [גם אם כואב]. חשבתי על זה לא אחת [ואני יודעת שזו מחשבה שחוקה], שלפעמים הגעגוע למישהו נוכח שנגע בך רק שנייה לפני כן יכול להיות כואב פי עשרות מונים ומתוק [והרי פיצולים בכל], תמיד יש לי איזו פנטזיה שזו תמצית האהבה.
      יפהפה
        25/12/10 19:13:
      אהבתי מאד כתיבה . והצילומים איזה יופי מי צילם את הילדה המקימה הזו
        25/12/10 19:12:
      הייד אקסטנשן
        25/12/10 17:56:
      וואו יפה מאוד.

      (נזכרתי בשיר שכתבתי פעם, לפני כעשר שנים, על דף, גם לא היה לי מחשב, וכמדומני שאבד ממני לנצח. ולא זוכר את כל בתיו, הוא היה מחורז, רק אחד מהם. זה הלך[בערך] כך:

      וכך עברנו הדוקים/על כל מצוה ודין.
      כל כך מתוק להיות דתי/כל כך להיות עדין.

      נזכרתי בזה)

      וואו, מה שאת עושה עם מילים ורגש...
        25/12/10 07:54:
      יפה ומיוחד מאוד.
        25/12/10 07:27:
      להתענג על מילותייך כמו על יין אדום שנפתח ונשם..
        25/12/10 01:45:
      זה לא התזוזות בין קודש לחול
      החוכמה היא שהקודש יהיה חול או החול קדש.
      כהרגלי נהנה מכל פנינה שלך
        25/12/10 01:01:

      זה אחד הקטעים הכי טובים/חזקים (לבחירתך) שניתקלתי בהם עד היום בקפה

       

      חווה אלברשטיין תמיד מתקשרת לי לחד גדיא שמתקשר לי לאוהד נהרין ולבת שבע

       

      ''

       

       

        24/12/10 23:49:
      יתגדל ויתקדש (מה שזה לא יהיה)
        24/12/10 23:44:
      בין לבין
      ייתן לך כתף ( גדולה)
      עליו תניחי את ראשך.
      לעיתים הדברים בעולם מתנהלים בין לבין.
      משהו כמו
      בעצלתיים.
      או בין 2 קצוות הסקלה.
        24/12/10 10:25:
      ונפשך קרושה בנפש הנער, מחוזררת בבינה לבינו, בסוד קדושים משחקים, זכו שכינה שרועה ביניהם, לא זכו גדודי תבערה מאכלים בהם.

      "בין השמשות אין לו שיעור" לפעמים הוא מדמם לנצח, ולפעמים הוא דק כחוט השערה. אבל הכל נמצא בבין לבין. כדבריך.


        24/12/10 10:16:
      זה יפה !

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      כנרתשלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין