הימים הללו הם ימי הסתה מובהקים נגד הציבור החרדי. כל צעד, ולו הקטן ביותר, שנעשה לטובת הציבור החרדי, מיד זוכה לכותרות גדולות ולכתבות נזעמות בכל כלי התקשורת.

ישנם עיתונים, הגדולים במדינה, שממש לא ברור מדוע מתחת שמם לא מופיע המשפט: ״ביטאון מפלגת קדימה״. כל הודעה לעיתונות של דובר קדימה או כל תגובה ומעשה אנטי דתי מבית מדרשה של קדימה, זוכה בהם לכותרות ענק ולסקירה נרחבת.

ממשלת קדימה בראשותו של אהוד אולמרט, ביצעה מהלכים מרחיקי לכת לטובת הציבור החרדי. היא העבירה את חוק הישיבות הקטנות הפוטר לחלוטין את הישיבות הקטנות מלימודי ליבה ומאפשר לו לקבל תקציבים; היא העבירה את החוק להסדרת תקצוב מוסדות החינוך החרדי מהרשויות המקומיות, ועוד שורה לא קטנה של החלטות וחוקים.

ממשלת הליכוד, לעומת זאת, כמעט ולא עשתה אפילו דבר אחד קטן לטובת הציבור החרדי. צריך להודות לה שלא פגעה בו.

למרות זאת, קיים הבדל עצום בין מה שקרה בממשלת קדימה ובין מה שקורה היום. אז, כל הפעולות, ההחלטות, החוקים והצעדים שננקטו, נעשו תחת דממה תקשורתית. למרות שמדובר בהחלטות וחוקים בעלויות של עשרות ומאות מיליוני שקלים.

היום, כל תזוזה קטנה שהליכוד מנסה לעשות לטובת הציבור החרדי, מיד זוכה להתקפת אמוק מצד התקשורת. כמו כלבי רוטוויילר הם עטים על טרפם, ללא הבחנה ובעיקר ללא הבנה.

ביום ראשון האחרון הובאה לממשלה הצעת החלטה בנושא קצבת הבטחת הכנסה לאברכים. מדובר בשינוי מובהק לרעה מהמצב הקודם שהיה נהוג במדינת ישראל במשך עשרות שנים (הקצבה הוגבלה בזמן כשקודם היא לא היתה מוגבלת), כולל בממשלות קדימה של שרון ולאחר מכן אולמרט, אבל זה כמובן לא עניין את התקשורת. כל ניסיונותיהם של ראה״מ נתניהו, מנכ״ל משרדו אייל גבאי ואחרים, להסביר שהם נקטו בצעד מרחיק לכת לרעת האברכים והציבור החרדי, שכמותו לא נעשה מעולם, לא עזר להם. הם ציפו מן הסתם לקבל מחמאות ומחיאות כפיים, אך במקום זה זכו למטר של קיתונות והכפשות, והציבור החרדי כמובן למטר של אש וגופרית.

השיעור שקיבל פואד

אחד השרים שהצביע נגד החלטת הממשלה וגם דיבר בגנותה, היה שר התמ״ת, בנימין (פואד) בן אליעזר (עבודה). ולא, לא משום הפגיעה באברכים וההרעה בתנאי ההסדר שהיה מקובל כל השנים. עד כדי כך אין לחשוד בו. להיפך. הוא טען שההחלטה לא מקובלת עליו משום שהיא מיטיבה עם האברכים, והוא סבור שצריך לעודד אותם לסגור את הגמרא ולצאת לעבודה, והחלטת הממשלה לא עושה זאת.

יום למחרת במפגש עם נציגי ציבור חרדים וביניהם סגן ראש עיריית ירושלים הרב יצחק פינדרוס, אמר בן אליעזר שאין לו דבר וחצי דבר נגד הציבור החרדי ונגד לימוד התורה, אך לדעתו יש וניתן לשלב לימוד תורה יחד עם עבודה. תורה ועבודה.
הרב פינדרוס שכובד לשאת דברים באותו מפגש, ניצל זאת כדי להעניק לפואד בן אליעזר שיעור קצר בהבנת עולמו של הציבור החרדי וחשיבות לימוד התורה שהיא מעל הכל, אך בעיקר הוא ביקש להבין מדוע שר, עיתונאי או כל אחד אחר שאינו מבין ברפואה או בחקלאות, לא מתבטא בנושא כזה. אך בכל מה שקשור ללימוד התורה, כאן פתאום כולם מדברים ומתבטאים, גם אם ברור שאין להם צל צילו של מושג והבנה בדבר.

״אתה לא רופא, לכן אם תגיע לבית חולים ברור שלא תביע את דעתך בפני הרופאים והפרופסורים כיצד צריך לטפל בחולה זה או אחר, והאם יש לערוך לו ניתוח. כך גם בכל נושא אחר. אבל לפה אתה מגיע ואומר בבטחה שאפשר לשלב תורה ועבודה וכך צריך לעשות. ממתי אתה מבין בזה ? איך אתה מסוגל להתבטא ולהביע דעה במה שאתה לא מבין״? שאל הרב פינדרוס את שר התמ״ת, שנאלם דום.

מרבית הנוכחים, לא מהמשלחת של השר כמובן, אילו היו יכולים למחות כפיים למשמע הדברים, זה בדיוק מה שהיו עושים. והרב פינדרוס המשיך: ״לימוד התורה בטהרתה, זה הדבר החשוב ביותר לעם ישראל. בזכות זה אנו חיים וקיימים פה, וללא אותם אברכים ששוקדים על התורה יומם ולילה, העולם היה נחרב. לכן אני רוצה להבהיר לך: אנחנו לא מוציאים, לא נוציא ולא נאפשר לאף אחד להוציא אפילו אברך אחד מבית המדרש״.

אימת האוצר

יו״ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חיים כץ, חבר אומנם בסיעת הליכוד, סיעתו של שר האוצר שטייניץ, וכמובן בקואליציה, אך אילו היה הדבר תלוי במשרד האוצר, אף סעיף או חוק במסגרת חוק ההסדרים, לא היה מגיע לפתחה של ועדת העבודה בראשותו. כץ הוא אימת משרד האוצר. בשונה ממרבית חברי הקואליציה וראשי הוועדות, כץ אינו ירא כלל מן האוצר ומעימותים עם האוצר, שר האוצר או שרים אחרים, ואפילו ראש הממשלה. כץ נוהג בנושאים שמגיעים לפתחו כבעל בית אמיתי. ברצותו מעביר, ברצותו קובר וברצותו משנה. הכל על פי הבנתו ותפיסת עולמו, וזו בדרך כלל שונה מתפיסת האוצר.

כץ כמעט ואינו מתחשב בצרכי האוצר וברצונותיו ועמדותיו. מבחינתו, ברגע שחוק, תקנות, או כל דבר אחר שהגיע אליו לוועדה, האוצר הפך למיותר ואף לסדין אדום עבורו. כץ הוא יו״ר ועדה שיורד לפרטים הקטנים. בדרך הוא דורך על יבלות רבות, ורושם הצלחות רבות מול האוצר.

לאחר אישור חוק ההסדרים בכנסת בקריאה ראשונה, לפני כחודשיים, התנהל מאבק אדיר מאחורי הקלעים, לאיזו ועדה יעבור כל סעיף וסעיף בחוק. בדרך כלל, מרבית סעיפי החוק עוברים לדיון בוועדת הכספים, אך גם יתר הוועדות מקבלות את חלקן, בחלוקה לנושאים, כולל כמובן ועדת העבודה והרווחה.

לכל זכורה הישיבה של ועדת הכנסת באותם ימים, שבה התנהל קרב פנימי בין ראשי הוועדות וחברי הקואליציה, סביב סעיפים שונים בחוק ההסדרים בתחום
הביטוח הלאומי, הפנסיה וכוי, האם יעברו לועדת הכספים או לועדת העבודה והרווחה. כץ כמובן תבע להעביר נושאים אלו ואחרים לוועדה שלו, אך גורמים אחרים, בתמיכת האוצר כמובן, התנגדו.

באוצר יצאו למלחמה נגד כץ, אבל זה לא כל כך עזר להם. לכץ יש עדיין כוח בתוך הליכוד, וההכרעה בנושא הגיעה עד לראה״מ, בנימין נתניהו, שבתום ישיבה ארוכה בלשכתו הורה נתניהו לשר האוצר לשתף פעולה עם כץ, מה שכמובן הביא להתנגשויות ולמתיחות בין השניים.

האוצר גייס את כל התרגילים כדי למנוע מנושאים שונים להגיע אל כץ. למשל, בנושא העלאת גיל הפרישה מצה״ל, טענו באוצר שיש להעביר את הנושא דווקא לוועדת החוץ והביטחון, משום שהדיון בעניין כרוך בגילוי סודות מדינה. מה שכמובן לא היה ולא נברא.

אחרי כל המאבקים, כשכץ קיבל בסופו של דבר את מבוקשו ומרבית הנושאים שחפץ בהם בחוק ההסדרים אכן הגיעו לוועדה בראשותו, לא היו לאוצר אשליות רבות. הם ידעו בביטחון שכץ יבצע שינויים רבים בחוק ואף יבטל סעיפים, אך ביקשו להאמין שהוא ינהג בהם במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

השבוע, כשחוק ההסדרים מגיע לקו הסיום, קלטו באוצר שאצל כץ אין רחמים ואין לפנים משורת הדין. הוא עושה בדיוק מה שהוא חושב, כאילו הם לא קיימים. התברר להם שצדקו וראו את הנולד כאשר יצאו למלחמה נגד כך שסעיפים בחוק ההסדרים יגיעו לכץ.

כץ מחק וביטל ללא רחם סעיפים בחוק ההסדרים, כראות עיניו וכהשקפת עולמו, וטען כי סעיפים רבים בחוק ההסדרים הובאו כשהם מלאי חורים. על אפם ועל חמתם של אנשי האוצר, פיצל כץ את תוכנית ויסקונסין, הוציא את המסלקה הפנסיונית מחוק ההסדרים, פתח את הסיכום שבין האוצר למערכת הביטחון בכל הקשור להעלאת גיל הפרישה מצה״ל, וגם הצליח לטרפד את כוונת האוצר להקפיא את קצבאות הזקנה, ניצולי השואה, אבטחת הכנסה, הלידה והשארים בשנתיים הקרובות.

באוצר לא אהבו, בלשון המעטה, את מה שעשה להם כץ, אך נותרו כמעט בלי כלי מאבק נגדו. הם בחרו לבלוע את הגלולות המרות הללו, למרות שהצעדים האלה הותירו בור ענק בתקציב. כדי לסבר את האוזן נציין שרק ביטול הכוונה להקפיא את עדכון הקצבאות, יעלה לקופת המדינה למעלה ממיליארד שקל.

כץ מצידו, כמובן, גאה מאד במה שעשה. ״זו התרומה שלי לציבור הזקנים והחלשים. לא אתן יד לפגיעה בציבור הכי חלש בחברה. הקפאת הגמלאות לא תעבור את אישור ועדת העבודה והרווחה. אין בכוונתי להביא את החוק לדיון בכלל, כך שהוא יתפוגג לו. יואיל האוצר וימצא דרך אחרת להגדיל את קופתו״.

לכץ בטן מלאה על אלו המכונים ״נערי האוצר״. לטענתו, סדר היום שלהם שונה מאד, ולא תמיד תואם עם צרכי החברה בישראל. כץ מאשים כי נערי האוצר ״לוטשים תמיד עיניים לגיוב הבא״, ויכול להיות שהאינטרסים שלהם לא מתיישבים עם האינטרס של עם ישראל והאזרח, אלא עם אינטרסים אחרים, של החברות הגדולות והבנקים.