יאאללה

איפה השכונה איפה?

איך הלכה לנו השכונה ...

היינו יורדים למטה

משחקים דודס, 5 אבנים, גוגואים, הקפות ...

לפני 11 בלילה לא באים הביתה

רק אם היו קוראים לנו בקולי קולות היינו עולים.

20 ילדים, 30 ילדים

2/3 שכונות ביחד משחקים כדורגל

נלחמים אחד בשני עם טוטואים

היו ימים.

היינו הולכים לשדה שליד הבית

לפרדס

היו חוגים. הרבה חוגים.

והיום הם תקועים כמו זומבים

שעות מול המחשב, הסוני פלייסטיישן והטלויזיה.

אפשר להניח אותם שם בינואר

עם השמיכה הפטאטית והפינוק הדוחה

(הם יודעים לשתות קפה הפוך בגיל 11 ולאכול טוסט בבתי קפה)

ולמצוא אותם באותו מצב צבירה באפריל ...

סוג של בטחון.

הם "פורשים" מחוגי ציור/ריקוד/ג'ודו

כי הם יודעים שזו זכותם

לפרוש ...

המושג התמדה זר להם

אבל הם יודעים לשדרג משחקי טלויזיה

ולבקש הורדה מהאינטרנט הסלולרי ב 1 דולר.

גועל.

מה יהיה? השד יודע.

אין דרך חזרה.

השכונה נעלמה. החברותה ירדה למחתרת האינטרנט

לדיבור סלולרי ב on line

ילדות facebook.

חחח פחחח חחח פחחח (:

זו השפה שלהם.

ילדים זומבים.

הלך עלינו.