כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא נורא! רק כתם צבע...

    בלאדי מרי/ רוני סומק

    והשירה היא נערת פושעים
    במושב האחורי של מכונית אמריקאית
    עיניה לחוצות כהדק ואקדח שערה יורה
    כדורי בלונד הגולשים לצווארה.
    נגיד שקוראים לה מרי, בלאדי מרי,
    ומפיה נסחטות המילים כמו מיץ מבטן העגבניה
    שקודם חתכו לה את הצורה
    על צלחת הסלט.
    היא יודעת שדקדוק הוא המשטרה של השפה
    ואנטנת העגיל שעל אוזנה
    מזהה מרחוק את הסירנה.
    ההגה יסיט את המכונית מסימן שאלה
    לנקודה
    והיא תפתח את הדלת
    ותעמוד בשולי הדרך כמטפורה למילה
    זונה.

    חלומות מתוקים

    7 תגובות   יום שישי , 24/12/10, 19:02

     

    אני מחפשת אותות לאבדון''

    בכף ידי

    אמי רואה ילדות נשכחת

    חלומות מתוקים שסרחו עם הזמן

    אני שואפת את הפרלמנט שלה בחושך

    ומנסה להיזכר

    אך רק הטרור מסתלסל מהשריפה

    שבקצה החלום

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/11 03:21:
      תודה תודה תודה.
      :)
        14/1/11 00:45:
      יפה יפה יפה.
        1/1/11 15:20:
      חבל הטבור נמתח עד גבול עבור כולנו.
      שמחה שנהנית...
        30/12/10 11:10:
      איזה הבדלים בין האם והבת
      אהבתי
        25/12/10 22:01:
      לפעמים אני תוהה אם זה כל מה שנשאר לנו... הילדים... או אנשים בכלל... לחלום. ואולי מעולם לא היה דבר אחר בעצם...זה מבהיל.
        24/12/10 20:25:
      טרור מסתלסל.
      כמה כוח יש ל(אי ה)זיכרון הזה.
      עננה של ילדות נשכחת.
        24/12/10 19:10:

      כתוב בשאיפה עמוקה

      ובקריאה החדר מתמלא אדים מסתלסלים

      אשר בקצה החלום


      !

      תגיות

      ארכיון