והשירה היא נערת פושעים במושב האחורי של מכונית אמריקאית עיניה לחוצות כהדק ואקדח שערה יורה כדורי בלונד הגולשים לצווארה. נגיד שקוראים לה מרי, בלאדי מרי, ומפיה נסחטות המילים כמו מיץ מבטן העגבניה שקודם חתכו לה את הצורה על צלחת הסלט. היא יודעת שדקדוק הוא המשטרה של השפה ואנטנת העגיל שעל אוזנה מזהה מרחוק את הסירנה. ההגה יסיט את המכונית מסימן שאלה לנקודה והיא תפתח את הדלת ותעמוד בשולי הדרך כמטפורה למילה זונה.
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:)
שמחה שנהנית...
אהבתי
כמה כוח יש ל(אי ה)זיכרון הזה.
עננה של ילדות נשכחת.
כתוב בשאיפה עמוקה
ובקריאה החדר מתמלא אדים מסתלסלים
אשר בקצה החלום
!