כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דקויות

    טיפול, כתיבה ומה שבינהם

    פלוטרכוס ידידי

    18 תגובות   יום שישי , 24/12/10, 19:48

    כמעט אלפיים שנה מפרידות בין המציאות של היום לזו של פלוטרכוס. פלוטרכוס היה היסטוריון, ביוגרף ופילוסוף יווני אשר חי במאה הראשונה לספירה. אין ספק שהמציאות החיצונית השתנתה עד מאוד, אבל האם גם המציאות הפנימית השתנתה? את הספר "על שלוות הנפש" (תרגם: אברהם ארואטי, בהוצאת נהר) לקחתי איתי לחופשה משפחתית. כידוע, חופשה אינה מתכון בטוח לשלוות נפש. אבל את הספר קראתי בדרכנו חזרה, עם ההרגשה ש-"הדרישות" לספק בידור, אטרקציות ומיני דברים שילדים מעריכים (הרבה יותר מדיי), מעט נרגעו. בכל אופן, החזרה לוותה בהרגשת סיפוק לגבי מה שכבר נעשה ולא פחות חשוב  – גם עם השלמה עם מה שלא נעשה. 

     

    שלושה דברים משכו אותי לקרוא ספר זה. ראשית, שם הספר, "על שלוות הנפש" היה מספיק כדי שאשתהה מולו בחנות הספרים. גם הצילום על העטיפה (עידו מירן) מושכת לב. וכי מי אינו מתאווה לשלווה זו לעצמו, לסובבים אותו (ובמקרה שלי גם למטופליו)? לכך הצטרפה גם התקווה כי הספר יהיה כתוב בבהירות ובפשטות שמאפיינת לעיתים פילוסופים יוונים העוסקים בנושאים 'פסיכולוגים' (למי שמאמין בהפרדות). ושלישית, קראתי על המתרגם, אברהם ארואטי, אשר תירגם ספר זה ישירות מיוונית עתיקה. רוב התרגומים של הפילוסופים היוונים נסמכים על תרגומים לאנגלית. אולם ארואטי למד מספר שפות עתיקות, בינהן יוונית, רק על-מנת שיוכל ללמוד את הכתבים ממקור ראשון. וכך, ההתמסרות והטוטליות של המתרגם היתה מושכת בפני עצמה. הספר נקרא כאילו נכתב בעברית (שאפו לאברהם).

     

     

    ''

     

    הספר הוא למעשה איגרת שנשלחת על-ידי פלוטרכוס לפאקיוס, ידידו, באמצעות שליח. בקלות ניתן לדמיין אותו כמייל. בתחילת הספר פלוטרכוס מסביר לפאקיוס כי תשובתו אינה  מסודרת ושיטתית בשל מהירות התשובה שנדרשה ממנו - "לא יכולתי לשאת שתראה את השליח מגיע אליך ממני בידיים ריקות לחלוטין". אגב, מבלי לחוות את התקשורת באיגרות אני מרגישה אליה געגוע*.

     

    הטענה המרכזית של פלוטרכוס היא שמחשבה הגיונית היא אותו כלי אשר מסוגל לעצור חלקי נפש נסערים ושבו עלינו להתאמן. לדעתי ניתן לומר על פלוטרכוס כי הוא מאמין גדול בהיגיון, על אף שיש לי הרגשה שהוא לא היה אוהב ניסוח זה ששם את כל הנטיה הרציונלית שלו, באגף האמונה.

     

    מכיוון שכתיבתו של פלוטרכוס בספר זה, כאמור, אינה שיטתית גם אני מרשה לעצמי לעבור כעת מציטוט מענג אחד למישנהו.

     

    על האוניברסליות של הכאב - פלוטרכוס טוען כי דברים מסויימים מסעירים את כולם, גם אם אורח החיים שהם מנהלים שונה (עשירים ועניים, נשואים ורווקים, מלכים ואיכרים) וזו מנוסחת היטב בשאלתו של מננדרוס: "האם קיימת קרבת משפחה בין כאב לחיים?" אין אורח חיים נטול-כאב. הייתי אומרת שהם ממש משפחה קרובה, אולי אחים.

     

    על הגורל – הוא טוען כי אנשים יכולים לשנות את כיוון הגורל ומתוך האירועים הלא רצויים, להפיק "דבר מה נאות ומועיל להם מתוך הנסיבות הקשות". אחת מהדוגמאות היא: "כמו האדם שזרק אבן על כלבתו החטיא, פגע באמו החורגת ואמר:"גם כך לא רע". במונחים של פסיכולוגיה עכשווית, ניתן לקרוא לשינוי זה בחשיבה פירוש חיובי מחדש (Positive Reframing). במונחים של בדיחות עכשווית כנראה שבמקום האם החורגת היתה מופיעה החותנת... גם לפני 2,000 שנה צחקו.

     

    פלוטרכוס מרבה לכתוב על נסיבות החיים ובעיקר על היחס שלנו אליהן: "המחשבה היא היא שהופכת את החיים הן לטובים ביותר והן לנעימים ביותר" ובהמשך הוא שואל: "מדוע, יקירי, אתה בוחן יותר מדיי את צרותיך ועושה אותן מוחשיות ובנות-קיימא אך לעבר הדברים הטובים אינך מפנה את מחשבתך?" זו שאלה שמעסיקה אותי מאוד. מדוע אנו נותנים משקל רב כל-כך בחיינו לאבדות ונותנים משקל נמוך יותר ואפילו מתעלמים מהטוב הנמצא. נטייה זו כל-כך מוטבעת בנו, עד שלעיתים עצם העלתה נתפסת כתמוהה. בעיניי, אין עדיין הסבר משכנע, לנטיה זו. בעזרת כלים מפסיכולוגיה חיובית בהם אני עוסקת, ניתן ללמוד למקד את הקשב גם לחיובי ולהפכו לבעל משקל משמעותי יותר בחיים**.

     

    ידידי פלוטרכוס ממליץ על גישה שאולי היינו קוראים לה היום 'אי-האחזות' – לשמוח ולהרבות את ההנאה מהדברים הטובים שיש לנו, גם מהרגילים ביותר, כך שגם אם יאבדו לנו נוכל לשאת אבדן זה ביתר קלות. הוא גם ממליץ על גישה שבה יש פחות תשוקה לאובייקטים השונים: "העושר, התהילה, השררה והתפקיד הרם משמחים באופן מרבי את אלה שהכי פחות חוששים מהיפוכם. הרי תשוקה מוגזמת לכל אחד מדברים אלה גוררת גם פחד מוגזם מאבדנו, והופכת את ההנאה ממנו לדבר חלש ולא יציב, כלהבה נרעדת ברוח."

     

    כפי שניתן להבין, לפלוטרכוס יש מה לומר על החיים, מעבר לזמן. יכולתי להביא עוד ועוד, אך נראה לי נכון יותר שהמעוניינים יקראו אותו ישירות.

     

    אסיים בציטוט אחד בהקשר לגורל שנשאר איתי. הוא יחתום את הפוסט, כי לאחריו נראה לי שכל תוספת של מילים תהיה סוג של יהירות: "שהרי הגורל יכול להמיט עליך מחלה, לגרום לאובדן רכושך, להוציא דיבתך רעה בעיני העם או השליט, אך אינו יכול להפוך אדם טוב, אמיץ ונדיב לרע, פחדן, דל ברוחו, פחות בייחוסו וצר עין, גם אינו יכול לגזול את הלך רוחו אשר, בהיותו תמיד בנמצא, הוא חיוני לחיים יותר מהקברניט לספינה בעת מסעה בים." ...."ואם מסתמנת תחילתו של סבל חיצוני, כסערה שועטת, "הוא יצלח זאת בספינה קלה וערוכה כיאות" כפי שאומר אסקלפיאדס. ואם תוקף אותו אסון גדול כלשהו ומושל בו, הנמל קרוב, והוא יכול לשחות אל מחוץ לגופו כמו מסירה דולפת."

     

     - - - - - - - - - -

    * השאלה -  האם ניתן להתגעגע אל מה שאיננו מכירים או מה שמעולם לא חווינו תטופל כנראה בפוסט אחר

     

    ** עוד עליי ועל עבודתי


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/11 13:22:
      יפה לך, תתחדש !
        1/1/11 02:43:

      צטט: שטראוס אבנר 2011-01-01 02:33:21

      צטט: ~ עירית ~ 2010-12-31 20:20:59

      אבנר,
      חסר לי הכפתור של "like" פתאום:)
      זה הפיך?
      בהחלט
      :-)

       

      אם כך, אולי הפייסבוק הוא ניסיון אלוהי לפחות לקצר את חומר הקריאה ? :) ללא ספק

       

      (מה, אין לו לקטורים ?) רק מול"ים שממנים את ההוצאה לאור יש להם 

      אגב את במיטבך אם יורשה לי :-)

        31/12/10 20:20:
      אבנר,
      חסר לי הכפתור של "like" פתאום:)
      זה הפיך?
        31/12/10 20:09:

      צטט: ~ עירית ~ 2010-12-31 09:07:30

      אם כך, אולי הפייסבוק הוא ניסיון אלוהי לפחות לקצר את חומר הקריאה ? :)

       

      (מה, אין לו לקטורים ?)

       

      אבנרכוס, הכל משתנה והכל אותו הדבר:)

       

       

      צטט: שטראוס אבנר 2010-12-30 21:55:39

      אם החיים הם ספר מסיפריית השאלה וכל יום הוא דף חדש אז כשאלוהים לוקח את הספרים חזרה הוא בטח שם אותו על המדף עם לאו-טסה , אפלטון ואריסטו,
      מאז הוא מחכה אבל פחות ופחות ספרים מוצאים חן בעיניו.
      חומר קריאה דל ורב מידי..
      ...
      הכל חוזר על עצמו מאז מעט השתנה, מידי פעם בא איזה בורחס או קאלווינו או דה-וינצ'י ומנסח מחדש את הטובנות הישנות...אבל לרוב חבל לו על הנייר מעץ החיים אז הוא ממחזר ושולח ספר ריק בתקווה שייכתב האיש השלם ...
      אבנרכוס

       

      -------------

      אם אנשים הם פוסטים של אלוהים פייסבוק הוא הפרוטוקול של פטפטת התגובות .

        31/12/10 20:01:
      א-ל-י תודה,
      כייף
      (וגם תודה על ה-"עיגול" ל-100)
        31/12/10 16:13:
      קראתי את הכול בוויש אחד :-)
      אחלה פוסט.
        31/12/10 09:10:

      אין לי אלא לצטט חכם אחר...

      "What's in a name"

      :)

       

      צטט: הטרמילר The Tarmiler 2010-12-30 23:37:34

      איך אמרת קראו לו ?
      :)) סתםםםם

       

        31/12/10 09:07:

      אם כך, אולי הפייסבוק הוא ניסיון אלוהי לפחות לקצר את חומר הקריאה ? :)

       

      (מה, אין לו לקטורים ?)

       

      אבנרכוס, הכל משתנה והכל אותו הדבר:)

       

       

      צטט: שטראוס אבנר 2010-12-30 21:55:39

      אם החיים הם ספר מסיפריית השאלה וכל יום הוא דף חדש אז כשאלוהים לוקח את הספרים חזרה הוא בטח שם אותו על המדף עם לאו-טסה , אפלטון ואריסטו,
      מאז הוא מחכה אבל פחות ופחות ספרים מוצאים חן בעיניו.
      חומר קריאה דל ורב מידי..
      ...
      הכל חוזר על עצמו מאז מעט השתנה, מידי פעם בא איזה בורחס או קאלווינו או דה-וינצ'י ומנסח מחדש את הטובנות הישנות...אבל לרוב חבל לו על הנייר מעץ החיים אז הוא ממחזר ושולח ספר ריק בתקווה שייכתב האיש השלם ...
      אבנרכוס

       

        30/12/10 23:37:
      איך אמרת קראו לו ?
      :)) סתםםםם
        30/12/10 21:55:
      אם החיים הם ספר מסיפריית השאלה וכל יום הוא דף חדש אז כשאלוהים לוקח את הספרים חזרה הוא בטח שם אותו על המדף עם לאו-טסה , אפלטון ואריסטו,
      מאז הוא מחכה אבל פחות ופחות ספרים מוצאים חן בעיניו.
      חומר קריאה דל ורב מידי..
      ...
      הכל חוזר על עצמו מאז מעט השתנה, מידי פעם בא איזה בורחס או קאלווינו או דה-וינצ'י ומנסח מחדש את הטובנות הישנות...אבל לרוב חבל לו על הנייר מעץ החיים אז הוא ממחזר ושולח ספר ריק בתקווה שייכתב האיש השלם ...
      אבנרכוס
        27/12/10 07:24:
      תודה כש-רונית :)
        27/12/10 00:36:
      מ-ר-ת-ק.
        26/12/10 23:53:

      יפה...

      תודה.

       

      צטט: אדם ראשון 2010-12-26 23:34:05

      כל אשר אני,
      ספרית זכרונות
      ומעט תובנות..

       

        26/12/10 23:43:

      גם אני אוהבת את המחשבה הזו.

      מה שמתמיד ככה, ודאי יש לו משמעות או לפחות יש לשים לב אליו.

       

      ולגבי הלהתגעגע, אני מתכוונת גם למצב שבו יש ודאות שמושא הגעגוע לא יהיה גם בעתיד...

      אבל לא אגלוש כרגע לפוסט הבא :)

       

      צטט: מרוה אינדיגו 2010-12-26 11:07:32

      אני קוראת את מה שאת כותבת,שהוא כתב...

      וחושבת לעצמי שזה באמת נכון:אין חדש תחת השמש.

      גם פלוטרכוס היה עסוק בשאלות שמעסיקות אותנו,

      הגיע למסקנות שחלקנו מגיעים אליהם, בד"כ פונקציה של גיל וסדרי עדיפויות,

      איכשהו אני אוהבת את המחשבה שתמיד עסקו באותן השאלות .

      והתשובה לפוסט הבא שלך:כן. אפשר בהחלט להתגעגע לעתיד. :)

       

        26/12/10 23:38:

      תודה רבה יסמין.

       

      צטט: יסמיןs 2010-12-26 09:19:17

      פוסט יפה. תודה.


       

        26/12/10 23:34:
      כל אשר אני,
      ספרית זכרונות
      ומעט תובנות..
        26/12/10 11:07:

      אני קוראת את מה שאת כותבת,שהוא כתב...

      וחושבת לעצמי שזה באמת נכון:אין חדש תחת השמש.

      גם פלוטרכוס היה עסוק בשאלות שמעסיקות אותנו,

      הגיע למסקנות שחלקנו מגיעים אליהם, בד"כ פונקציה של גיל וסדרי עדיפויות,

      איכשהו אני אוהבת את המחשבה שתמיד עסקו באותן השאלות .

      והתשובה לפוסט הבא שלך:כן. אפשר בהחלט להתגעגע לעתיד. :)

        26/12/10 09:19:
      פוסט יפה. תודה.

      תגיות

      פרופיל

      ~ עירית ~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון