פוסט זה מוקדש לאנשים שחסר להם דמיון. ספציפית, לאנשים שאינם מסוגלים לדמיין איך ייתכן שהענק גוגל בכבודו ובעצמו יפנה את מקומו למוצר מתחרה. הרי עם הצלחה אין מתווכחים - רוצים לדעת משהו, מקלידים, מוצאים. מה יותר פשוט מזה? אפילו אם שגינו בכתיב, גוגל תתקן אותנו ותחזיר אותנו לדרך המלך. כמו שהמפקד בצבא אומר - עובד? אל תיגע.

פוסט זה נכתב באופן ספונטני לחלוטין, עקב נסיון לחפש משהו בגוגל. קרובת משפחה סיפרה לי על חברה מוכרת בתחום השיווק הרשתי, ובהיותי חכם גדול, ניסיתי "לדוג" קצת מידע שלילי על החברה ולראות אם אוכל לצאת חכמולוג. הקצבתי להרפתקה 15 דקות.

הכנתי כוס תה, התיישבתי מול המחשב, חיככתי את כפות ידי בהנאה, ופתחתי במתקפה. אני מחשיב עצמי לאדם ממולח, ועבורי המשימה היא כמו פתרון קוביה הונגרית עבור הונגרי טוב - מתחילים לשחק, והאסטרטגיה מתגבשת מעצמה. המהלך הראשון, כמו בשחמט, הוא טריוויאלי - פותחים ויקיפדיה. ובכן, דף הויקיפדיה של החברה יותר משעמם מ"קצרמר" בנושא דרדרי מדבר. למטה מופיע משפט על כך שבעבר החברה נאלצה לשלם פיצויים על פעולות נלוזות כלשהן, אבל לא משהו מרטיט לבבות. החבר'ה האלה הרי בתחום השיווק הרשתי, חייב להיות קצת יותר לכלוך מזה. אפילו הטריק של חיפוש בהיסטוריה של הערך בויקיפדיה (שמא מישהו דאג "להעלים" משהו עסיסי) לא הובילה לתגליות מרשימות.
טוב, אין בעיה, עוברים למהלך "בית ספר" השני - פונים לעזרת הקהל. אולי אתם לא חשבתם על זה, כי אתם לא מבריקים כמוני, אבל אם תחפשו את שם החברה ואחריו המילה "scam" (הונאה) או משהו דומה, ישר יקפצו מולכם הפוסטים הכאובים ביותר של המסכנים שמזלם לא שפר עליהם ונאלצו לעבור מסכת ייסורים, לא עלינו. זה תמיד עובד. אין סיבה שלא יעבוד הפעם, נכון?
וכאן חשכו עיני.
לאט לאט התגלה מולי משהו שלא ראיתי עד היום, לפחות לא במימדים כאלה. ואני, תסלחו לי, משתמש בגוגל בשביל לברר מה השעה.
ערימות על גבי ערימות של מאמרים ועמודי תוכן שכותרתם אמביוולנטית לכאורה - "חברת XXX - הונאה או לא?". ישר הרחתי משהו מסריח. המסכנים שציינתי קודם, אלה שמזלם לא שפר עליהם, לא נוהגים לסיים משפטים בסימן שאלה. סימן קריאה - אולי, אבל שאלה, לא.
מסתבר שהנבלות הם צעד אחד לפני! הם מעודדים את הסוכנים לכתוב מאמרים (וגם סרטוני יוטיוב!) באופן ש"יחטוף" את מקומן של התוצאות שחיפשתי! אבל לא היה לי רעיון אחר - אין ברירה, מתחילים לחפור בתוצאות. אך ככל שחפרתי יותר לעומק, מצאתי עוד ועוד מאותו הזבל (המכונה גם "תוכן שיווקי"). גיליתי שהיום לא רק מקדמים תוכן בגוגל - גם מעלימים תוכן מגוגל בעזרת הצפה בזבל מתוכנן היטב.

תגלית זו עוררה בי מחשבה - הפילוסופיה שבבסיס גוגל ודומיו היא איתור מידע רלוונטי ע"י דירוגו לפי "פופולריות". הנחת העבודה היתה שכל המידע שברשת הינו מידע "אמיתי", אך אחוזים הולכים וגדלים מהרשת (במונחי אותיות, לא מגה-בייטים) הופך למאמרים "זדוניים" המיועדים לקידום (או הרחקת) אתרים. בעוד שאתם תמשיכו להיכנס לדה-מארקר ושאר האתרים הקבועים שלכם בלי דאגה בלבכם, גוגל נכנס וקורא כל אתר ברשת. כל עמוד ועמוד. כך שיום יבוא והרשת ה"אמיתית" תהווה מיעוט מול ה"לא-כלום", כפי שכינו אותו בסרט "הסיפור שלא נגמר". כל אלגוריתמי הסינון למיניהם לא יעמדו בפני תושייתם של אנשי העסקים הרעבים. הם יושיבו אלפי קופים מול אלפי מכונות כתיבה, עד שגוגל תתייאש ותודה בכך שאחד מהם כתב את המלט, העיקר שיפסיקו לכתוב כבר.

אז מה נשאר בעולם השממה, אחרי שהלא-כלום השתלט על הכל?
נשאר לנו גרגר חול יחיד, החברים הקרובים שלנו (דרך פייסבוק וכדומה) שיחליפו איתנו המלצות על מוצרים, שירותים ואתרים מבלי שנחשוש מה-"לא כלום". בהמשך, רשתות קטנות אלה יחוברו זו לזו ויצרו רשתות גדולות יותר המבוססות על אמון הדדי. ולבסוף, הפעולה של "חיפוש מילים באינטרנט" תהפוך לנדירה יותר ויותר, ובמקומה נחפש דברים מופשטים יותר, שאותם אני משאיר לדמיונכם (ולפוסטים הבאים).

נ.ב.

החברה בה עסק המאמר הינה ניו סקין (nu skin). ברור שמצאתי עליה את כל הלכלוך שחיפשתי, אבל זה לקח שעה שלמה ודרש הרבה תושיה, והרבה תה. אם זה מעניין אותכם, אפנה אתכם למקומות המתאימים.