מסה   על  הנתינה. ועל הציפיות (שמשליכים עלי)

נתינה הינה התרחבות של צ'אקרת הלב
המחברת בין המישורים הפנימיים של הנשמה
אל מישורי הפעולה החיצונית והמעשית
...של האישיות.
...נתינה אמיתית ניתנת מתוך מקום פנימי מואר ושלם זה.
היא ניתנת בחפץ לב, ללא כל שיקולים של כדאיות, של תמורה, של מה יגידו עלי. היא זורמת בטבעיות וניתנת באהבה גדולה.
נתינה זו אינה מרוקנת את הנותן אלא אף מגדילה ומרחיבה אותו משום שהוא הופך להיות ערוץ של נתינה. וכמו שאתם יודעים
הפועל נ.ת.ן נקרא כך גם מהסוף להתחלה. דבר זה אינו בא לחדש לכם אלא להדגיש, להזכיר, לחדד ולהבהיר.
ב ר ם
קיימת גם נתינה מסוג אחר לגמרי.
זוהי נתינה מתוך מקלעת השמש, "הסולר פלקסוס". נתינה זו באה מתוך התחשבנות, מתוך כדאיות, תתפלאו אולי אבל גם לפעמים מתוך פחד וצורך לחיזוק העצמי. פחד כי "לא נעים לי להגיד לא", פחד ש"לא יאהבו אותי יותר", פחד מדחיה, פחד מנטישה, פחד מהתעמתות. כדאיות.
כלפי חוץ, המקבל יתכן שאינו מודע מאיזה מקום הוא
קיבל.
כלפי חוץ הנותן יכול לשחק אותה נותן בנדיבות מהלב.
תתכן גם אפשרות סבירה כי הנותן עצמו לא ידע מדוע הוא נותן. כך הוא רגיל. לא נעים לו שלא לתת...יתכן שהוא מספר לעצמו שהוא אדם טוב, שהוא אדם נדיב וכדומה. יתכן מאוד.
ב ר ם
פעולת נתינה אמיתית תורגש בפנים כנעימה מאוד ולאחר הפעולה תרגישו טוב מאוד בתוך עצמכם.
פעולת נתינה מאולצת תחווה למעשה, באופן אנרגטי, כלקיחה ממכם. כשאיבה אנרגטית. תרגישו מותשים, תרגישו במועקה, תרגישו משהו מכווץ בפנים. ועייפים. ואולי תחשבו בייאוש מה שאתם "פראיירים". שאתם "יותר מידי טובי לב" .
למעשה אין כזה דבר "יותר מידי" כאשר מדובר בטוב לב שהוא אינסופי, נשמתי. אך יש אנשים שאין להם גבולות. שאין להם יכולת להיות אסרטיביים. שהם אינם מודעים לתכולתם האנרגטית ולכן הם נותנים א ת עצמם במקום מ עצמם. גם כשאין להם.
יש אנשים שמפעילים עליכם מניפולציות רגשיות ואתם אינכם יודעים זאת, אלא אם כן תשתמשו באינטואיציה הבהירה הפנימית שלכם.
אותה אינטואיציה תנחה אתכם לפעמים להגיד את המילה הגואלת: לא (בהיפוך אותיות: אל, מלשון אלוהים).
אנשים לא תמיד יודעים להתמודד עם ה"לא" שלכם והם עלולים להיפגע, לכעוס, לנתק קשר, וכדומה.
אז מה?
באופן אישי איני שמיכה ואיני כרית ולכן איני אוהבת שמנסים להלביש עלי ציפיות.
אני מרשה לעצמי לתת בנדיבות ובאהבה, חינם אין כסף, כשמתבקש. אני מרשה לעצמי לתת בנדיבות ובאהבה תמורת תשלום כספי מלא, כשמתבקש.
אני מרשה לעצמי להגיד: לא מתאים לי.
מי שבוחר להיעלב, זכותו.
אני לא מוכנה למניפולציות ומרגישה אותן גם מתחת לפני השטח.
למשל,
אתמול מישהי ביקשה ממני במייל לדבר איתי בדחיפות כי היא מכירה אותי מלפני שנים.
אמרתי לה שאני לא מכירה אותה ולא זוכרת אותה.
היא ניסתה להזכיר לי היכן פעם פגשה אותי. לפני שנים רבות מאוד.
לא זכרתי.
כתבתי לה שאני מייעצת בתשלום מלא והתשלום נעשה מראש.
היא כתבה לי שאני "גרידי" וזה הצחיק אותי קצת, כי אני האדם הכי לא חמדן שאתם מכירים. ועוד יותר.
פשוט הצבתי לה גבול. אני לא מכירה אותך גברת ואת מנסה להשתמש בזיכרון לא קיים שלי כדי "לסחוט" ממני עזרה בחינם.
כך לא פונים אל הלב שלי.
והרי סיפרתי שיום קודם לכן תמכתי זמן רב בטלפון באישה שאני לא מכירה ולא הכרתי. כי הרגשתי שהמקרה שלה זה S.O/S
היא רצתה לבוא ולשלם. ואני אמרתי לה פעמיים שלא. שלא תבוא. שלא תשלם לי מאום.
היה עוד מקרה שמישהי תבעה ממני עזרה וכשלא עניתי לה לשביעות רצונה, כעסה עלי.
לדעתי זו חוצפה. לדעתי זו כפיות טובה. לדעתי זו מניפולציה.
אני לא חייבת לאף אחד כלום!!!!!!!!!!!
השבח לאל על כך.
אני עוזרת כשאני מרגישה לנכון לעזור. לא עוזרת כשמרגישה לנכון שלא נכון. אנשים צריכים גם לקום בעצמם על הרגליים שלהם. אני לא מצילה של אף אחד. לא יותר. לא מצילה סדרתית, הכוונה.
לא תומכת סדרתית.
אני בעד שכל אחד יקח אחריות על עצמו. על חייו.
אם צריך עזרה - ללכת לטיפול בתחום שמתאים בכסף מלא.
לא ליפול לנטל על חברים, או יותר נכון על "חברים לכאורה", חברים לניצול...
אני בעד להיות באמת שלי.
והאמת שלי אינה בהכרח נעימה לכל אחד.
אנשים מבלבלים אהבה וחמלה ואור וטוב לב עם
חוסר גבולות. איני מוכנה שמישהו בעולם הזה יקבל אותי כמובנת מאליה. גם לא הילדים שלי. אף אחד!
כי אני לא.
כי אני הוויה משתנה.
כי אני מחוברת לאמת בצורה הנקיה ביותר. והצורה הזאת מאפשרת לי להניף את חרב האמת (כמו בקלף "מלכת החרבות" בטארוט) ולחתוך. לחתוך כל קשר שמעיק עלי, שמכביד, שמנצל, ששואב, שלוקח.
אמת זו היא עוצמה גדולה.
אמת זו מחוברת לחמלה.
החמלה מדברת על עזרה מוחלטת, החמלה גם מדברת על אי נקיטת כל עזרה אם זה לטובתו העליונה של האדם.
אם האדם מפעיל מניפולציות רגשיות - לא מתאים לי להיענות כי אז העזרה היא ממקלעת השמש וזה מרוקן אותי.
חשוב לי להיות מלאה מבפנים.
להיות בלב.
להיות באמת.
לתת כשאני רוצה ומרגישה מבפנים שזה נכון.
לכן
כל מי שכועס ונפגע זוהי בחירתו וזה מעיד שיש לו דפוס קורבן.
נאום בוקר נוסף.

מחייכת ואוהבת
א י ל א נ ה

ואישה אחת מאוד חכמה ושנונה שקוראים לה אלומה אמרה לי פעם: "ציפיות זה רק לכריות".