גל ההסתה העכור שמלווה את הציבור החרדי (כמו את העם היהודי בכל הדורות), הפך לאחרונה לנחשול של שנאה, השמצות ועלילות חסרות כל שחר. וכולם תמהים, על מה הגיעה כל הרעה הזו? מה הם רוצים מאיתנו? הם שמודים שמערכת החינוך שלהם קרסה, דורשים בתוקף שניכנע לתוכניות הלימודים שלהם. הם שכושלים בכל פרמטר חינוכי, חברתי ומוסרי, מנסים להטיף לנו מוסר ואף להכריח אותנו בגזירות שונות ומשונות לסטות מהדרך השמורה לנו מדורי דורות. ומילא, את זה הם מנסים תמיד לעשות, אך מדוע זה התגבר לאחרונה? מדוע כותרות ראשיות של העיתונים מדווחות מדי יום על ממדי ה״השתמטות״ ועל התקצוב העלוב המוצג כגזל קופת הציבור?

את ההתקפות הרגילות ניתן להבין דווקא מעצם השאלה. לו היו חשים שהם מצליחים, לא היה דחוף להם לתקוף אותנו, דווקא כישלונם גורם להסיט את האש לכיווננו, אך זה מסיר אולי את הטענות ולא את התגברות התקפות.

השאלה היא מה קרה לאחרונה ?

והאמת שלא צריך להתאמץ כדי להבין מה קרה לאחרונה. מישהו נתן להם להבין שיש כביכול מחשבות של שינוי בציבור החרדי, שמוכנים ל״פתיחות״, ששוקלים מסלולי שרות, שחושבים בכיוון של השכלה.

אלה שנתנו להם להבין את השקר הזה עשו זאת אולי, להבנתם, מתוך ״דאגה״ לתדמית החרדית ו״כאבו״ את ההשמצות, ולכן החלו בתהליכים שנועדו להראות כביכול לחילוניים: תראו זה לא מה שאתם חושבים, החרדים הרבה יותר פתוחים, הנה הם לומדים מקצועות וגם עובדים, ויש אפילו מסלולי שרות. הם היו בטוחים שכעת יחבקו את החרדים, והשלום והשלווה, האחווה הרעות ועוד כמה מילים יפות ישובו לשרור בארצנו.

וראו זה פלא - זה לא קרה. ופלא נוסף: קרה ההיפך. אם שנאו אותנו - אז שונאים עוד יותר, ואם ביזו אותנו - מבזים עוד יותר, ואם הציקו לנו - מציקים עוד יותר, ואם גזרו עלינו גזירות רעות - גוזרים גזירות יותר רעות.

וכל אנשי הכוונות הטובות משתוממים, כיצד זה קרה? מה השתבש כאן ? אנחנו ״מתקרבים״ אליהם, אז מדוע הם תוקפים אותנו? אולי לא מספיק ״התקרבנו״? כאמור התשובה נמצאת בתוך השאלה. כל ציבור נבחר שיש לו דרך סלולה והוא בטוח בעצמו - יגרום לקנאה ושנאה סביבו. זה קרה בימי אחשוורוש והמן ״ישנו.. עם אחד.. מפוזר ומפורד ודתיהם שונות...״.

כל עוד הקבוצה באמת מתבדלת, הסביבה תוכל איכשהו לחיות בשלום עם זה. כשלא יודעים אז לא כואב. החברה מסביב גם תמצא את ההגנות שלה, היא תזלזל, היא תצחק, ואפילו פה ושם תנסה להתנכל. לא משהו קריטי.

ברגע שהקבוצה הקטנה והגאה תנסה להתקרב, היא תגרה יותר את הקנאה והשנאה הקיימים ממילא. הזלזול יהפוך להשמצות, וההתנכלויות יהפכו לניסיונות פגיעה. ועדיין הציבור מסביב יימנע מלפגוע פגיעה קשה דווקא בשל הכבוד שהוא חש בעמקי לבבו.

אך ברגע שההמון יזהה חולשה בתוך הציבור הנבחר שהוא קינא בו וחש נחיתי מולו, הוא ינצל את ההזדמנות ויתקוף בכל הכוח כדי להכרית כל זכר. מעט הכבוד שחשו יעלם, ובמקומו יבואו כמויות ענקיות של משטמה, שנאה ורצון לפגוע.

מי שחשב להציג את הציבור החרדי כפתוח ונכון לשינויים ובכך יביא לתהליך של התקרבות והרגעת השנאה - יודע כיום כמה טעה. ועיני גדולי ישראל ראו זאת מלכתחילה. ככל שייפתחו מסלולי שרות, כך ינסו לחוקק חוקים שיכריחו את הגיוס. ככל שיפתחו מסלולי הכשרה, הם יחוקקו חוקים שינסו להכריח אותנו להיות כפופים לתוכניות הלימודים שלהם. הם לא יעזבו אותנו במנוחה כי אם להיפך, הם יגבירו את הבוז, את השנאה, את ההשתלחות, את התססת ההמון, את הגזירות הקשות, את ההתנכלות, ובסופו של דבר יצאו במלחמה גלויה.

זה לא משהו שהולך לקרות. זה משהו שקורה היום, כאן ועכשיו. לא צריך להיות גאון גדול כדי לחבר את מה שקרה לנו כעם יהודי מול הגויים, את מה שקורה למדינת ישראל החילונית מול האומות, למה שקורה לציבור החרדי מול הציבור החילוני.

וזה לא הולך להיות יותר טוב כי אם יותר גרוע, ח״ו. אלא אם כן פשוט נפנה לאחור. נפסיק כל משא ומתן וניסיונות התקרבות, ובוודאי שלא חנופה.

זה הזמן לומר להם מפורשות: רוצים להתקרב לד׳ ולתורתו? בבקשה! הידיים שלנו פתוחות. אבל אנחנו - לא נזוז מדרכינו לעולם.