0

אני תמיד צודק. גם כשאני טועה - אני צודק!

3 תגובות   יום ראשון, 26/12/10, 18:33

זה נכון. באמת שזה נכון.

לוקח לאנשים זמן להבין את זה, אבל בסופו של דבר אני תמיד צודק.

אני לא באמת יודע להסביר את זה, אבל יש לי אינטואיציה מאוד חזקה.

זו לא ראייה לטווח ארוך וזה לא לחשוב צמד צעדים קדימה. לא, אני אפילו לא רואה את הצעדים הללו.

המוח שלי אינו לוח שחמט וגם לא מעבד אנליטי מטורף. בעצם אולי הוא כן, אבל אני לא משתמש בו.

הוא יושב שם, אני יודע שהוא שם. אני גם לא אדם טיפש. בעצם אני ממש לא אדם טיפש.

אנשים טיפשים סומכים על המוח שלהם. הם לומדים, מנתחים, מעלים תהיות.

אני הולך עם הלב, עם תחושת הבטן שקורעת אותך מבפנים אם אתה לא מקשיב לה.

זו שתתנקם בך ותהיה שם כדי לשמוח לאידו שם אותו מוח אומלל שהעז לצאת נגדה.

היא תרקוד על דמו ותזמין גם את החברות.

החלק העצוב הוא שלא כולם מזהים את היכולות האלה בזמן. אני באמת תמיד צודק, פשוט תמיד.

התוצאות לא תמיד מיידיות, אבל בסופו של תהליך - עמוק בפנים אני יודע שאמרתי שזה מה שיקרה.

פשוט ידעתי לזהות את הנקודה שבה הכל מתחיל לתפרק והתחלתי להילחם.

זה מה שקורה אצלי כשהבטן פותחת את הפה - מלחמה.

הבטן שלי מול המוח של כולם, זה תמיד כך...

הקטע הוא שאף אחד לא זוכר, וגם אם כן, אני בדרך כלל כבר לא באיזור.

אני מסרב להישאר במקום בו לא יודעים להקשיב ובטח שלא אשאר במקום שבו האמת שלי מתנגשת עם הדעה הרווחת.

תקראו לזה אחריות אישית, תקראו לזה לברוח...

אני קורא לזה ללכת עם האמת שלי. עד הסוף ובלי פשרות.

מה גם שאני יודע מי יפסיד בקרב ואני שונא להפסיד!

 

''

                                         לב או מוח - עם מה אתם הולכים?

 

אגב, זו לא כזו ברכה, אתם יודעים...

יש הרבה מקרים שבהם הייתי מאוד רוצה לטעות.

התחושות לא תמיד טובות ולפעמים פשוט מתחשק לי לברוח.

להפסיק עם זה. לא לשמוע שום דבר, לא להקשיב ללב וגם לא לתחושות הבטן.

להפסיק להיאבק ולהילחם על כל החלטה וכל צעד בחיי.

לפעמים אני רוצה שהלב והבטן ינוחו קצת, שיתנו למוח לעבוד, כמו אצל כולם.

לחיות בתבנית שהחיים בנו לנו, הסדר והחוקים שעליהם גדלנו וללכת בשביל שמישהו אחר סימן עבורנו.

 

נקודה למחשבה:

בעל עסק שמחפש עובד - האם עדיף לו את העובד הממושמע, זה שמגיע בזמן כמו כולם, שעושה בדיוק את מה שאמרו לו ביעילות אפרורית?

 או אולי את הג'וקר, הילד הרע ההוא שנראה כאילו הוא עושה מה שבא לו, אבל משפריץ ניצוצות גאונות לכל עבר, זה שלא משנה כמה טובות יהיו התוצאות שלו יהיה חייב להילחם כי אף אחד לא יבין איך הוא עושה את מה שהוא עושה?

 

וזו בעצם,  הדילמה היומיומית של חיי - להיות כמו כולם או להמשיך להילחם.

בעצם, אין כאן דילמה - נולדתי לוחם.

 

לפוסט הקודם: חופש, כסף וצמד ביצים.

לבלוג המלא: עובדות החיים וצמד ביצים.

דרג את התוכן: