פעמים רבות במהלך עבודתי עם הורים אני שומעת את המשפט הזה.

כשהילד לא עושה מה שאנחנו אומרים. לא אוסף את המשחקים, לא מוכן לאכול רק במטבח, לא מניח את המספריים המסוכנים ועוד ועוד.

אנחנו עומדים שוב ושוב מול הצורך להציב לו גבולות ברורים, להגיד לו "לא", ואנחנו לא כל כך רוצים, זה לא כיף. לא בשביל זה הבאנו ילדים, לא בשביל להכנס איתם לעימותים. זה כבר היה לנו בבית הילדות שלנו, אנחנו לא רוצים לחזור על זה בבית שלנו. אנחנו רוצים שיהיה כיף עם הילדים, להנות ביחד, להנות מהם. לא בשביל זה הבאנו אותם לעולם?

לא. גם בשביל זה. לא רק

הציפיה והרצון שיהיה כיף ונעים עם הילד מפריעה לנו בהצבת גבולות ברורים.

הרבה הורים מבינים בדרך כלל שחייבים להציב גבולות (ואם לא, אז הילד כבר דואג להבהיר את זה..) אבל מרגישים, וממילא מעבירים גם לילד את המסר, שהם כל כך היו מעדיפים שהכל יהיה בסדר בלי גבולות, שלא יהיה צריך אותם.

לפעמים הם גם מצפים מהילד שיתנהג בסדר ויעשה מה שהם אומרים בלי שיהיה צריך להגיע לעימות, הרי אנחנו נותנים לו הכל, למה הוא לא עושה מה שאנחנו אומרים? זה הרי יהיה כל כך הרבה יותר נעים לשנינו. ואז הם כועסים על הילד שהוא לא ממושמע בלי להבין בעצם, שזו אחריות שלהם ולא של הילד.

הציפיה שיהיה כיף עם הילד נהדרת. הרצון להנות מהילד גם הוא מצויין. אבל כשזה מוגדר כמטרה המרכזית של ההורות שלנו- זו בעיה! הורות זה קודם כל אחריות, אחר כך הנאה.

ההחלטה להביא ילד לעולם זו אחריות גדולה. לקחתם על עצמיכם אחריות לגדל אדם טוב, שמח וערכי. בטח שטוב ונכון גם להנות מהדרך לשם, אבל זו מטרה נלוות, זה הרווח "מהצד".

קודם כל עלינו להיות הורים סמכותיים, ללמד את הילד מה מותר ומה אסור, מה טוב לו ומה לא. להציב לו מסגרת, לתת לו גבולות. זה הכרחי בשביל שהוא יגדל עם בטחון בטחון שיש לו הורים שיודעים מה טוב לו, שנותנים לו מסגרת להתפתח בה. אל תתבלבלו בין הצבת הגבולות לבין הכיף עם הילד. אדרבה,רק בתוך המסגרת הזאת יכול להיות לכם כיף ביחד,רק כך תוכלו להנות מההורות שלכם. בהצלחה ו...גם תהנו.

_________________________________________________________________________________

עמוד הפייסבוק שלי:

http://www.facebook.com/pages/lh-mlmd-sdnwt-hwrym-wyywz/175703932439861?v=wall