עוד לא הספקתי לגמרי להתרגל לזה שהיא פה, וכבר לפני יומיים חגגנו ארבע להיווסדה.

כשהייתי צעירה יותר וכל החיים היו מתוכננים לי בקפידה, שמתי לי גם כאופציה תוכנית מגירה, למקרה שהנסיך על הסוס הלבן לא יגיע, אצטרך לבטל את החתונה והקייטרינג, המשכנתא על הבית עם הגדר תהייה לי גבוהה מידי ואני אפתח אלרגיה לכלבים. 

המגירה אמרה, אם לא יבוא הנסיך, בגיל 32 אני רוצה הריון?

למה?

ככה!

נראה לי גיל מצוין..

על החתונה ויתרתי הרבה לפני, כשהבנתי שזה לא בשבילי והנסיך גם לא ממש הגיע אבל במקום זה שלח את החבר הטוב שלו..

בקיצור...

שבוע לפני יום הולדתי ה 32 ב 2 למאי 2006 גיליתי בלי להתכוון, את מתנת יום ההולדת שלי באולטרסאונד, רף גבוה מאוד למתנות יום הולדת.

מהר מאוד היא התחילה לטייל אצלי בפנים ובמשך חצי שנה הייתי יפה יותר מאי פעם, השיער שלי הסתדר פשוט מהמם, והייתי מאושרת ומלאת חרדות בו זמנית, רק שאני לא אקיא באוטובוס בדרך מהעבודה, רק שלא יברח לי פיפי, רק שתצא בריאה ושלמה, פליז פליז אלוהים שיהיו לה שתי אוזנים, שתי עיניים, אף אחד ופה אחד, שתלך ותשמע, שתראה ותדבר, שתריח, שתהייה חכמה ויפה, שטחי אבל חשוב, בבקשה שתהייה יפה.

חצי שנה בה הלכתי לישון עם תפילה שהדגיגה שלי תהייה בסדר.

לא הספקתי להגיד ג'ק רובינזון והיא באה לאוויר העולם, ועוד פחות מזה הספקתי להגיד והיא כבר בת ארבע וכל יום שעובר, אני אוהבת אותה יותר.

את הדברים שהיא מלמדת אותי, לא הייתי יכולה ללמוד בשום מקום אחר.

את האדם שהפכתי להיות בזכותה, אני די מחבבת, וחוץ ממנה עוד לא נולד האיש שהצליח להפוך אותי למשהו האחר הזה או סתם לגרום לי לרצות להשתנות.

ביום בו הבנתי שמה שהיא רואה מול העיניים שלה, זה מה שהיא תרצה להיות, לקחתי על עצמי החלטה, להפוך עבורה לדבר הכי טוב שאני יכולה להיות, כדי שככה גם היא תרצה, להיות הכי טובה..

לא בעיני הגננת, או איזה בוס זמני.

 לא בעיני הבחורים מהמדרכה ממול, ולא בעייני החברים של החברים של החברים, שיגידו ככה או אחרת...

ואפילו לא בעיני, אמא שלה, קודם כל בעיניה.

משימה בעייתי לבנות המין היפה שתמיד בטוחות שהן לא מספיק טובות.

אז מכאן ילדה שלי,  שחור על גבי לבן רציתי רק שתדעי לך..

את הדבר הכי טוב והכי יפה שקרה לי בחיים, ולא רק כי נולדת והתחלת לזרום לי בוורידים.

את הדבר הכי טוב ויפה כי דרכך אני רואה אותי, משתקפת, ולומדת לאהוב את מה שאני רואה, את מה שאת מצליחה לראות.

כי דרך העיניים שלך, קל לי יותר לסלוח לעצמי, להרים את הראש ולהמשיך הלאה.

כשאני רואה את החיוך שלך, אני יודעת שמשהו אחד אני בטוח עושה לא רע בכלל וזה להיות אמא שלך.

אני יודעת שאת באת אלי לגמרי לא במקרה, כל יום אני לומדת ממך משהו חדש.

החיוך שלך מאיר לי את היום וגם את הרגעים הכי קשים או עצובים שלי, יש לך היכולת למוסס בליטוף על הלחי, חיבוק שובר ראש ואיזה משפט מצחיק שחשבת עליו במיוחד בשבילי.

איך את כזאת??

איך בתוך הגוף הקטן והמתוק שלך, מסתתרת נשמה ענקית כל כך ומכילה כל כך, אמא אחת, שעדיין מרגישה לפעמים ילדה, ממש בגילך.

אוהבת אותך ילדה שלי.

מזל טוב לך

מזל גדול שלי.