הביתה מהעבודה, דרך שדרות ח"ן. מוציא את כל היום החוצה, מתנקה ומתרוקן מכל המשימות שמחכות במשרד. אנשים מטיילים עם כלבים, נוסעים באופניים, בנצח ישראל שניים סוחבים ארגזים, אולי עוברים דירה. בבית אני חותך ירקות לסלט, מוציא גם גבינה ומחמם לחם. קודם הציעו לי לבוא לסושי, אבל ויתרתי, הרגשתי עייף. מתיישב בסלון, מזמין בVOD פרק של "רגליים קרות" ואוכל, בכל זאת מתגנבות מחשבות על העבודה - יש מחר פגישה מוקדמת, עובר על האסטרטגיה בראש. מריץ את הפרק קצת קדימה ומגיע לסוף - היה טוב - מחליף למוזיקה ומשתחל למקלחת. לחבר מהעבודה היה היום יומולדת 30, עוד מעט תורי. זאת שגמרה איתי בשבת אמרה שאני ילדותי, הברווז הצהוב במקלחת אמר שאני לא. יוצא החוצה ומטפטף בכל הדירה, נכנס לפייסבוק במחשב, מעבר לדלת מציץ אל המיטה שנראית בחודשים האחרונים קצת גדולה (זה גם נחמד וגם לא). חבר אמר לי שזה לא בסדר שהפסקתי לכתוב בבלוג. אמרתי לו שיש לי מלאן נושאים לכתוב עליהם אבל לא ממש בא לי - וגם שכתבתי פוסט אחד בשבת על מערכות יחסים ועל סרט ובסוף מחקתי אותו. הוא אמר לי בכל זאת, תכתוב משהו. סתם משהו.
הולך לקרוא קצת. אם למישהו בא להגיב אני מבטיח להגיב בחזרה לתגובות. |
המצב חמור
בתגובה על חמור לוגי
cafelita
בתגובה על מיהו פליט הריליאטי שנתפס מטיל שתן בציבור?
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מחקתי אותו בסוף. יש דברים שצריך להגיד לאנשים בפנים, לא בפוסט שכולם קוראים.
אנסה לכתוב יותר
ותודה.
אני אוהבת את הכתיבה שלך
למה לא שלחת את הפוסט על מערכות יחסים? הרי דיברנו על זה פעם, לא?
מחכה לקורא יותר.
לא יודע אם זה תל אביב או משהו שאכלתי, אבל שמח לשלוח לך גלויות מהעיר
תודה על התגובה.
כל פעם שאני קוראת אותך, תל אביב פשוט קופצת ממך.
וגם המתח הזה שבין הבדידות לקריצה על החיים-
נשמע שאתה חי, ולא נותן לחוויות פשוט לעבור דרכך,
נכון, בסוף הן עוזבות,
אבל מה שיצטרך להישאר ישאר (בחורה, או כל דבר אחר)