פרשת וארא מתחילתה את שרשרת המכות על מצרים. בתחילת הפרשה ה' חוזר על הבטחותיו בדבר הגאולה . ה' מדגיש כי הוא יוציא את בני ישראל ביד חזקה ממצרים ומחזק את דבריו ואת ההבטחות למשה ושולח אותו שוב לדבר אל בני ישראל ואל פרעה. כאן יש הפסקה בעלילה והתורה מפרטת לנו את שושלת משה ואהרון. אמנם הפרשה מתחילה בשבט ראובן ומונה גם את שמעון, אבל שם מונים רק דור בנים אחד ואילו בשבט לוי מונים כמה דורות, מפרטים את הגילאים של ראשי השושלת (לוי, קהת ועמרם) ומגיעים אפילו עד פינחס נכדו של אהרון.
לאחר פרשייה זו מופיעה חזרה על דברים שכבר היו בעבר. בסופו של דבר משה ואהרון מקבלים את שליחותם והולכים שוב אל פרעה.
לפני תחילת עשרה המכות ניתנת לפרעה הזדמנות נוספות לחזור בו והפעם מציגים גם אליו אות (האותות הראשונים בפרשת שמות הוצגו לבני ישראל בלבד). הפעם מטה אהרון הופך לתנין, חרטומי מיצרים עושים גם הם כן ומטה אהרון בולע את מטותיהם אולם פרעה לא מתרשם מאותות אלו כלל.
לאחר אותו זה מתחילות עשרת המכות ששבע הראשונות מתוכן הן בפרשת וארא. את פרשת המכות יש לקרוא באיטיות ובזהירות ולשים לב להרבה מאד פרטים קטנים שלפעמים זהים ולפעמים שונים בין מכה למכה למשל מי ביצע את המכה (משה, אהרון או שניהם), האם מכה הייתה לעיני פרעה? האם קדמה אזהרה למכה? מה הייתה תגובת פרעה והחרטומים מול תגובת העם? כמה זמן לקחה כל מכה? נעלה כאן רק מספר נקודות.
שתי המכות הראשונות בוצעו על ידי אהרון ולא על ידי משה (מידת הכרת הטוב של משה ליאור). חרטומי מצרים הצליחו במכת דם ובמכת צפרדע ובמכת כינים הם כושלים ולא מצליחים להפוך חול לכינים וכבר מבינים שיש כאן אצבע אלוקים. פרעה היה בעל יכולת סבילות גבוהה. כאשר משה מציע לסיים את מכת צפרדע ואפילו נותן לפרעה את האפשרות לבחור מתי המכה תיפסק, עונה פרעה מחר ולא ממהר להפסיק את המכה. רק במכת ערוב מתחילה ההפרדה בין עם ישראל למצרים (הוכחה לאפשרות של השגחה פרטית היכולה לתת מכה מן השמים וגם לקבוע במי המכה תפגע). במכת הדבר ההבדל בין מקנה מצרים למקנה ישראל ברור והתורה מדגישה שממקנה בני ישראל לא מת אפילו אחד. גם במכת שחין לא יכלו החרטומים לעמוד בפני משה (השחין פגע גם בהם) ומכת ברד מסיימת את פרשתינו באפיון חקלאי של מיני הדגן ותאריך צמיחתם, ובנוסף מופיע שם שכבר היו מצרים שגם יראו את ה' ושמעו לאזהרה שלפני המכה והגנו על צאנם. כמובן פרעה לאחר כל מכה רואה כי הוא הצליח לעבור אותה בשלום ולא משחרר את בני ישראל כלל, למרות הבטחותיו לשחרר ונכונותו לשחרר חלקים גדולים יותר של העם. מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת וארא |