פרעה לא מבין כלל פשוט: הלחץ בסיר גודל ככל שחום הדיכוי וההשפלה גוברים. ראוי למנהיג לבחון המציאות המשתנה לא רק בכוח ועצמה,תהליכים חברתיים סופם להתפרץ אם הם לא מטופלים ברגישות, הקשבה והבנת צרכיי מגזריי העם והחברה.

נקודות למחשבה על פרשת שמות:

1. הכוח המוסרי של הנשים:

פרשת שמות מעלה על נס את הכוח הנשי.

א. מלך מצריים דורש מהמיילדות העבריות שפרה ופועה להרוג את התינוקות העבריים בעת לידתם (שמות ,16). המיילדות בוחרות בצו מצפונן, מסרבות להיכנע ללחץ השלטון ומסתכנות במוות כדי להציל חיים (שמות א 17). עמידתן האיתנה הצילה את עם ישראל משמד.

ב. פרעה מוציא צו לכל עמו: כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שמות א' 22). בת פרעה בוחרת להציל את התינוק העברי הבוכה בתיבת הגומא, נסיכת מצרים יודעת שהתינוק מילדי העבריים (שמות ב' 6) ולמרות צו אביה היא בוחרת בהצלת חיים של התינוק שעתיד לגאול את עם ישראל.

במבט עכשווי ניתן לדמות את מעשה בת פרעה לביתו של הימלר ראש הס.ס, או גבלס ראש התעמולה במשטר הנאצי, המצילה ילד יהודי בבית אביה בניגוד לחינוכה ולחוקי הגזע. מעשה זה מכתיר את בת פרעה לחסידת אומות העולם הראשונה.

ג. מרים, אחותו של משה, מופקדת על שמירת משה השט בתיבת הגומא הקטנה בימי היאור. היא בוחרת בנקודת הדרמה המתאימה ופונה באומץ לבת פרעה המלך כידי להציל את אחיה (שמות ב' 7-9) הסופר המקראי בחר במין הנשי לשמור, להציל ולהגן על מביא הבשורה לעם העברי ולכלל העם האנושי.

בחירה זו מעלה לדעתי את תפקידה,בינתה, יכולת הבחירה והמוסריות של האישה מול הגבר. סיפורים אלו מצטרפים לבחירת שרה ורבקה ביצחק ויעקב בניגוד לדעת ורצון אבות האומה אברהם ויצחק. זוהי אמירה ברורה וחד משמעית של הסופר המקראי, אמירה שנאמרה לפני למעלה מ-3500 שנה.

2. עלייתו של מנהיג:

משה נסיך מצרים בוחר לרדת אל העם כדי לדעת ולהכיר את חייהם וסבילותם."ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא על אחיו וירא בסבילותם" (שמות ב' 11).

הוא לא מסכים לעוולות מצריים. דורש ומבצע צדק למרות הסיכון האישי. "וירא איש מצרי מכה איש עברי... ויך את המצרי ויטמנהו בחול" (שמות ב 11-12).

הפעם אחרת הוא מעיר לשני עיוורים ניצים. "ויאמר לרשע למה תכה רעך?" (שמות ב' 13).

מעורבותו החברתית וחוש הצדק של משה, הנסיך המצרי, אינם תחומים לארץ מצרים - גם בארץ זרה כפליט בורח פועל משה למען הצדק.

"ולכהן מדין שבע בנות, ותבואנה ותדלונה ותמלאנה את הרהיטים להשקות צאן אביהן. ויבואו הרועים ויגרשום ויקם שמה ויושיען וישק את צאנם". (שמות ב 17-18)

מנהיג צריך להיות קרוב נפשית ופיסית לעמו, בעל חוש צדק הפועל לאור חזונו ולא ע"פ יועצי תקשורת ועורכי סקרים.

האם מנהיגי ישראל העכשוויים קרובים לעם ולאזרחים, מכירים את סיבלותם ופועלים להטיב עמם ממגדלי אקירוב בתל אביב ומבתי האחוזה בקיסריה?!

3. מחשבות השליט ופתרונות החיים:

משה ואהרון באים לפרעה ומציגים לו את בקשת האל: "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (שמות ה 1).

פרעה, מלך האימפריה המצרית, פוקד להקשות על העם בתגובה לבקשת החופש. "ויצו פרעה היום ההוא לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון לבנים כתמול שלשום" (שמות ה' 7).

פרעה לא מתלבט, חושב או מסיק את המסקנה המבקשת: המשך הדיכוי והכוחנות יכולה להביא למהפכה שתזעזע את יציבות השלטון המצרי.

פרעה מתחזק מתגובת בני ישראל. "ויבואו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמור למה תעשה כה לעבדך? תבן אין ניתן לעבדך ולבנים אומרים לנו עשו" (שמות ה' 15).

פרעה לא מבין כלל פשוט: הלחץ בסיר גודל ככל שחום הדיכוי וההשפלה גוברים. ראוי למנהיג לבחון המציאות המשתנה לא רק בכוח ועצמה,תהליכים חברתיים סופם להתפרץ אם הם לא מטופלים ברגישות, הקשבה והבנת צרכיי מגזריי העם והחברה.

העם היהודי שב לציון והקים מדינה, עם וצבא להגן ולבנות. ההגנה והבניה יצרו בעיות מדיניות, חברתיות וכלכליות. ראוי שמנהיגינו יתנו דעתם לפתרונות ותהליכים שיפתרו בעיות אלו ברוח נביאי ישראל שהציבו רף ברור של מוסר וערכים אשר עדיין לא נס ליחם.

יצחק בן דוד, דצמבר 2010

לחצו לפרשת השבוע הקודם באתר הרשמי של השמאל הלאומי.
לחצו להרחבה על פרשת שמות בויקיפדיה עברית.
לחצו לפרשת שמות במלואה.