לפני כמה ימים ישבתי לי בנונשלנט במרפסת עם כוס קפה וסיגריה מחובר לאייפוד ומתנתק בשלווה כמו בהרדמה כללית מכל מה שקורה מסביבי ובתוך המוסיקה והמילים והגיטרות שממש מנסרות לי במחשבות השליליות שבראשי נתפס לי משפט אחד שממש חיזק אותי והעיף אותי,"im not breaking down im breaking out". שנראה לי שזאת אחת המחשבות הכי אופטימיות שעברו בראשי בזמן האחרון וזה שהיא נשארה זאת בכלל הצלחה. ואז כבר לא יכולתי לעצור צללתי במחשבות שכביכול הן לא מהותיות ,אבל כן,הןמשפיעות עלי לטוב ולרע ביום יום שלי. דברים שקשורים לזוגיות שלי שעברה טלטלות בזמן האחרון ,ובכלל אם אני חי בחברה שנורמה זאת בכלל המילה הנכונה להגדרתה.לי למשל תמיד הייתה בעיה לבחור בת זוג כי האמת בדבר הזה אני קצת פרימיטיבי.הכוונה,תמיד הפריע לי לצאת עם מישהי שהייתה עם הרבה גברים אבל מהניסיון שצברתי בחיי למדתי שבחורה יכולה להיות עם 100 גברים מתוך תמימות ואמונה שלמה למצוא אהבה והתאכזבה כל פעם מחדש אבל שוב ,זה גבול דק כי נראה לי שבשלב מסוים זה נהיה טבע שני והחיפוש לעולם לא נפסק וככה באמת בחיים לא מעריכים את מה שיש ורק חושבים שמפספסים  משהו חבל... . ומצד שני בחורה יכולה להיות עם גבר אחד כל חייה אבל מהסיבות הלא נכונות כמו כסף או אינטרסים וכו.. שזה באמת מה שהופך אותה לזולה .עוד שאלה די בנאלית עלתה במחשבתי מהי הצלחה?כסף? זוגיות? בית? קריירה? הכל ביחד? או שבעצם הצלחה היא דבר אישי? לפי דעתי הצלחה זה דבר אישי..לא לכולנו הייתה אותה נקודת פתיחה ולא לא רק בקטע של כמו שהייתי קטן אז תמיד נראה לי בתחרות ריצה שזה שהיה בעיגול הפנימי התחיל יותר רחוק .אבל זאת כבר מטאפורה לנושא אחר .אז טוב היינו בזב שבאמת לא כולנו התחלנו באותה נקודה ולא התמודדנו עם אותם קשיים בחיים לכן אין בכלל מה לדבר על השוואה כי כמו משפטים לדוגמא :"תראו אותו איך הוא הצליח"...וכו.אנחנו כולנו בשיעור ספינינג של החיים מפדלים במקום רודפים אחרי דמיונות לא שמחים בחלקנו.. וכל מי שלא מזדהה עם החלק האחרון ככולו אשריו וטוב חלקו.