תכנים אישיים
אתה חנוק עד הצוואר
האור שהתרגלת אליו
מסנוור כעת.
לא אמצא מילה, מעשה או תפילה
לרגשות עזים כאלו,
לשבר שלא מתאחה.
כמעט ושכחת,
נחקנת בעבר.
והוסורג שוב הוא עם בריח,
ואתה
- שוב לבד.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין כמו לחזור לפינה חמה בה מבינים ת'ראש שלך...
געגוע ארור.
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין כמו לחזור לפינה חמה בה מבינים ת'ראש שלך...
געגוע ארור.