גמני אוהבת את איך שהתלבשת היום ואתמול ומחר ואת איך שתתפשט או את איך שאני אפשיט אותך לאט ריצ'-ר-צ'ים רוכ-ס-נים כפ-תו-רים שעות אני יכולה לפרום אותך להתיר להפר את הקודש הזה שעוטף אותך לחלל זה חילול או חליל שלך, הודי-צרפתי (בדים נעימים) אני הקוברה עולה מהסל וחוטפת למחלל את החליל והוא בשוק מה עכשיו תשתוק תישען לאחור עכשיו הקוברה מוליכה (כמו חשמל) למאורה. יש לה שתיים עכשיו זו זו עם התנועה מאורה עם לשונות של אש בתוכה מבטיחה להיות עדינה רציתי להגיד: לא תרגיש כלום. הרדמה מלאה (הדרמה בשיאה) אני בספק אם זה נכון ועכשיו אחרי שקוברה קצת נרגעה המנה הקטנה שלה תראה איך זה עושה אותה יפה לך העור הזה, הקשקשי שלה שנרגע אתה אוהב ושונא אותה שהיא כל כך יודעת.
בוא לאדמה שלי על הגחון אני רחומה וחמה כמו רחל ולאה ביחד שתיים באחת בלי תרמית יש רק כלום מאחורי הגב. אתה יכול למשש. אין מה לגנוב וואט יו סי איז וואט יו גט וואט יו סי איז וואט גוט אינטו יור מיינד בוא לאדמה. נעשה עירוב שבת תתחום אותי לך גבולות של אסור ומותר.
יש משהו יפה בלמרוח לך על השפה מהפה שלי שזה בעצם החיים הקטנים שלך ולראות לשון נשלחת מעלה. לק אחד ולהתנפל עליך בעדינות לא להרוס רגע (אולי תעשה פרצוף. עוד יותר יפה לך ככה) אני נמשכת איתך למה שהוא לאו דוקא נקי וטהור למצבי האי נחת החלקית לפנים עם מגוון של הבעות
ואז נגמור (שאלה טובה איך. כי זו כבר הפעם האלף. ומה עכשיו) ואחרי כל הדרקונים האלה שיצאו ממך בלבן וכל המקווה הזה שהיה לי בפנים והתערבב עם שלך אז אחרי כל זה רגעים קריטיים שיקבעו (כמו גבס) את הזיכרון אני אזכור כמה לאט או מהר ניתקו הגופים ואם נשארה איזו רגל או יד במגע ומי מאיתנו שלח או הגיש גוף לחיבוק באיזו שנייה בדיוק ועד כמה ומי שחה במיצים ומי ביקש לנגב ומי מאיתנו חייב. חייב לשירותים ואולי סיגריה ואם נשארים להחזיק את הרגע או מפוגגים-להפיג-הפוגה מלהרגיש להתנהג כאילו רגיל גבר. אשה. מין. צרכים אנושיים אנחנו נורמליים באנו לקטנה הולכים
ואם אני אספר לך שעשיתי עכשיו הפסקה כדי לאהוב אותך בהזיה ולגמור מזה? בסלון אתה ואני. הנה סיפרתי אז? ----------------- מונחת חשופה. מטוהרת מרוב טינופת שבה מתערבבות בתוכה ילדה ותאווה. שמחת בית התועבה ---------------- לא דופקת חשבון רק את הראש ברצפה או בתקרה לחילופין (לכי-ללופ-זה-אין) לופ של לחישה. חישה. שה ששששש רק תחזיק אותי רגע. כמו ילדה ---------------- ערימה של כבדים לחים ורכים, טריים מהמעדנייה. מונחים בשדה של שלפים וחמנייה מכוונת לשמש, מסתנוורת גרעינים כמו אטומים חוזרים אליה סבלנות אין קץ (סכנת קרינה) ----------------- מזג האויר חם מהרגיל לאונה האחראית על מערכת הדמיון וכושר ההמצאה כי שמעתי את הקול שלך חוזר כמו הד מהתקרה אני אמרתי: אני שלך אתה אמרת: אני שלך אנחנו מפרגנים נתינה אני אוהבת מילות שייכות על אף הבלבול שהן יוצרות אצל המשתמשים המשתבשים ----------------- אני מתגעגעת תמיד לכל דבר שזז בי פעם גם אם הוא יושב לידי עכשיו מתגעגעת לכאב המתוק עטפתי דמעה בנייר גם לפרפר שפעם ישב עליי לכמה דקות גם לציפור שהסתכלה בי בעיניים ישר לנעמי יש כנפיים גם לי לא כולם רואים זה כנפיים שקופות. ציפור לציפור אדם ------------------ ומיכה היה אומר: ועכשיו, מה עכשיו. מסמרים ונוצות. ציפור שלא עבר ---------- הלב זה התחת החדש. כואב אם זה נכנס עמוק מידי (פחד ותיעוב. הס וגס) --------- אני לא מודה שהדרך שלי הייתה עקומה. אני מודה בחוסר היכולת להודות ----------- היא מרימה חולצה וחושפת שד ולב פועם. הוא מסתכל בה ואומר: תתלבשי. באתי בשביל העיניים שלך. והתחת בעיקר ----------- עשן של מדורה גדולה עולה ממחסן העצים הנטוש מאחורי היער (אחת שתיים שלום) ------------ חשבתי לעשות "הוסף גלריה חדשה" ולשים את כל התמונות הלא-מוצלחות של הפנים שלי ולקרוא לה: למה לא בעצם. אבל אני יותר פחדנית מאמיצה ---------- בא לי לפעמים להיות הפינה השוממה בשולי ארץ נידחת. זו שלא מרגישה, לא מעורבת, אפילו לא לשנייה. זו שהלב שלה הוא רק משאבה. בעלת העינים הקפואות, היפות מרוב מרחק. זו שהגוף שלה עקר וחסר כל תשוקה (א-מינית. א-רגשית. א-מרגישה) ----------- בא לי לקנות כדורי שינה רק בשביל שאני אוכל להגיד: אולי אני אקח אחד ----------- אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה. זו לא תהיה המלחמה האחרונה (מילה שלי. מילה שלך) ----------------- |