כותרות TheMarker >
    ';

    ווב 3.0

    ניסיון נואש לעקוב אחר ההתפתחויות האחרונות באינטרנט. הבלוג מתפרסם גם כטור מדי יום שני בדה מרקר

    האם סיפור ויקיליקס יכול להתרחש בעוד 20 שנה?

    4 תגובות   יום שלישי, 28/12/10, 08:30

    לפני 20 שנה, סיפור ויקיליקס לא יכול היה להתרחש. על כך יש הסכמה גורפת. אבל האם בעוד 20 שנה הוא יכול להתרחש? האם השינוי ביכולת הפצת המידע הוא תמורה קבועה בחיי האנושות, כמו המצאת הגלגל, או שאנו חיים בעידן שיטפון המידע, שלא לומר, פריצות המידע, שיסתיים יום אחד?

     

    לפני 209 שנה, כל שלב בהתגלגלות סיפור ויקיליקס היה מסובך יותר: לפני 20 שנה, להעתיק 250 אלף מסמכים לא היה עניין פשוט. להדליף אותם גם לא. לפני 20 שנה, ג'וליאן אסנג' לא יכול היה להיות מו"ל מטעם עצמו, לפתוח אתר אינטרנט ולפרסם בו ככל העולה על רוחו. אי אפשר היה להפיץ את את המידע כל כך מהר ולכל כך הרבה אנשים. לפני 20 שנה, הכוח המניע בעולם היה חוסר נגישות למידע. היום מידע והפצתו הוא הדלק הסילוני שלו.

     

    לכן, מעניין להסתכל לא רק על ההדלפה עצמה, אלא על מלחמת המידע שנפתחה בעקבותיה. מאז ההדלפה המאבק הזה מתנהל בשני מישורים: הראשון הוא מתקפה, מן הסתם מתוכננת, על שרתי ויקיליקס. השני הוא לחץ, סמוי וגלוי, על חברות ועל פלטפורמות שעליהן מופץ המידע, למנוע את הפצתו.

     

    המישור הראשון הוא מרחב הגן הפתוח, המישור השני הוא סט של גנים סגורים. אחרי שנים של שליטה מוחלטת של גישת הגן הפתוח, והמיסיונרית הגדולה שלה גוגל, הגנים הסגורים, כמו אפל ובמובנים רבים גם פייסבוק, הופכים לפופולריים יותר ויותר. עכשיו, בואו נבחן את התוצאה בשני המקרים.

     

    הניסיון לחסל את אתר ויקיליקס נחל כישלון מפואר. מאות אתרי מראה הוקמו בן רגע והמידע, בפועל, נגיש לכל אחד. לעומת זאת, בכל פעם שפניה לאחת החברות נפלה על אוזניים קשובות, החסימה היתה יעילה מאוד. אפל, האמא של הגנים הסגורים, למשל, הסירה השבוע אפליקציית ויקיליקס שכתב מתכנת עצמאי. כעת, בעולמה של אפל, פרשת ויקילקס אינה קיימת. פייסבוק השאירה כרגע את הדף של ויקיליקס, אבל העניין נתון לחלוטין להחלטתה.

     

    השאלה האם קיומו של ויקיליקס הוא התפתחות חיובית או שלילית לא נדונה כאן בכוונה. השאלה הנדונה כאן היא האם ויקיליקס יכול להתקיים. כיוון שהתחזקות הגנים הסגורים היא המגמה השולטת בכיפה היום, מתבקש להגיע למסקנה שלוויקיליקס היה פחות סיכוי להיוולד לו נולד בעוד 10 שנים.

     

    אבל זו פרשנות מחמירה מאוד. הגן הפתוח הוא סט של הנחות שנמצא לא רק בשורות הקוד ברחבי האינטרנט, אלא גם במוחם של מיליוני אנשים שמשתמשים באינטרנט, וגם אלו שעוסקים בבנייתו ובכתיבת שורות הקוד האלה. הרשת היא תוצר מובהק של סט הערכים של החברה המערבית: קפיטליסטי, תחרותי, משמיד את מתחריו - וחופשי. עוד יפרחו בו גנים סגורים, אבל שום גדר לא תצליח להקיף את כולו ולהופכו לגן סגור.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מעניין ואני חשבתי הפוך אבל מה אני מבינה בקודים.
      נקודה לחשיבה.
      מומלץ אצלי במאמרים.

      תודה.
        28/12/10 13:27:

      אין (ולא תהיה) דרך לעצור התפשטות מידע - כך היה גם לפני האינטרנט. אפילו בברה"מ היה סמיזדיאט.

      הבעיה היא אחרת: סלחנות בלתי מובנת ובלתי נתפסת כלפי מרגלים. אדם כמו אסאנג' היה מחוסל מייד לפני 20 שנה, במקום לכתוב ספרים ולהתעסק עם שוודיות. גם בעוד 20 שנה חלאה כזה יחוסל מייד - כעת, מה לעשות, אנו מצויים ב(עוד) תקופה של ליקוי מאורות, במהלכה חוגים מסויימים במערב פשוט מתעלמים מאיום הברבריזם האיסלמיסטי ושאר מופרעים, מצפון קוריאה ועד ונצואלה.

      (ועדיין, איני צופה חיים ארוכים לאסאנג'. ודאי לא מחוץ לכתלי תא מבודד בכלא פדראלי)

        28/12/10 12:46:
      מקווה שאתה צודק לגבי המשפט המסכם .

      ארכיון

      פרופיל

      gadilahav
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הטור שלי על הישרדות 3

      הטוויטר שלי

      הטור שלי על הישרדות

      הטור שלי על הישרדות 3

      הטוויטר שלי

      הטור שלי על הישרדות