הזדמנות להיות המדינה הטובה בעולם שריפת הענק שפרצה בכרמל משקפת כשל גדול בנושא ההתמודדות עם הקצאת תקציב המדינה. הקצאה כזו מזכירה אירועים דומים בעבר של כישלון פעולה של ארגונים אשר זכו לחיזוק לאחר ארוע כשל רחב שהתרחש, למשל אמ"ן וחייל האוויר אחרי כישלונותיהם במלחמת יום כיפור, מערכת החינוך כיום שמעלה חדשות לבקרים זעקות דרך העיתונות על ירידת רמת ההשכלה של ילדינו לעומת ילדי העולם אשר בעתיד יתחרו בהם מבחינת יכולות ויקבעו את יכולת ההשתכרות שלהם כפועל יוצא של מיקום הקמת מפעלים ומרכזי פיתוח וישנן דוגמאות רבות נוספות שקצרה היריעה והכאב מלהזכיר. כיום אירועי כשל מתוחזקים ע"י הסתת תקציב, התוצאה הינה פיתרון קצר טווח בשל ספיגה מהירה של כספים בלי למידה והתמעה הדרגתיים אשר הכרחיים על מנת למנוע בזבוזי עתק נוסח פרויקטים אדירים המקבלים תקציבים משולשים לעומת הערכות הראשוניות שלהם, או פרויקטים שלא מושלמים נוסח הרכבת הקלה. גרוע מאי מיצוי הכספים האמורים הוא שדרך פעולה זו יוצרת בסיס רחב להישנות כשלים בסדר גודל הולך וגדל בשל הגלובליזציה והשפעותיה על שוק העבודה אשר גם הכבאים והמורים ובעצם כולנו נמנים בתוכו. מניסיון של שנים תוך היווצרות משברים בסדר גודל כזה או אחר ניתן לומר בוודאות שדרך פעולה זו מטפלת בסימפטומים ולא בגורמי המחלה עצמם. ובכל פעם המחלה מתפרצת במקום אחר וגורמת מחדש לפגיעה אנושה והפעם מוות מיותר של 41 מאנשינו הטובים. כרגע ניתן לפתור את הכשל שנוצר בארגון הכבאות בעזרת פלסתר אלגנטי בדמות הגדלת תקציבים לסדר גודל כזה שכולם יהיו מרוצים תוך תחרות מי צועק חזק יותר כדי להגדיל את התקציב האמור או שניתן להפיק לקחים אמיתיים ולמצוא דרך התנהלות טובה יותר למדינת ישראל מזו שלא הוכיחה עצמה, כלומר לטפל במחלת הכשלים עצמה. על מנת לפתור את המחלה, ראשית יש צורך להגדירה: כמו כן יש להגדיר את מטרות המדינה בהתנהלותה על פני זמן. לצורך המאמר התרכזנו במה שניראה לנו שרוב העם רוצה: האתגר המרכזי העומד לפנינו הינו מקסום יצירת התועלת לתושבי המדינה במסגרת התקציב הקיים, המטרה הינה לרתום את המודל העסקי על מנת להגדיל את הערך המוסף המתקבל לתושבי המדינה לאורך זמן, כלומר ליצור מכאניקה להעלאת רמת החיים של תושבי ישראל לאורך זמן. על מנת להשתמש במודל העסקי לניהול משאבי המשק יש לבצע התאמות קלות, בעיקר שמיות, לדוגמה: רווח נקי לאורך זמן = עליה עקבית ברמת החיים/אושר לאורך זמן ההזדמנות, לראות את המשק כמו חברה עסקית. רווחת הציבור לדוגמה בנושא של שריפה היא זמן תגובה ויעילות פעולה, את הפרמטרים הללו יש לבחון מול מדינות מובילות בעולם. כיום הבסיס להצלחת מדינות בכל קטגוריה כמעט חשוף לעיני כל מסקרים עולמיים אשר נעשים על ידי גופים בינלאומיים, כך שהידע קיים ונגיש. בנוסף צריך ליצור את מנגנון המדידה שיבוסס על ההטמעה של יכולות המדינות המצטיינות בתחומים השונים אצלנו. למשל על מחלקת המים לעמוד ברמת השירות והיעילות של המובילה בעולם בתחום זה ברמה של 70% תוך פרק זמן של 6 שנים כאשר אבני הדרך הם להביא לניצולת מקסימאלית של המצב הקיים בפרמטרים הנהוגים במדינה שרוצם להידמות לה, תוך השקעה קטנה בשנים הראשונות בציוד חדש על מנת לבחון את הטמעתו וליצור בסיס ידע מספיק רחב בארץ שיוכל להתמודד עם השקעות בקנה מידה גדול וכך יקטין טעויות ובזבוז משאבים יקרים. מעל כל המחלקות תעמוד מחלקת מחקר מצומצמת ומאוד מקצועית אשר תבחן את המדינות שלהן אנו רוצים להידמות בכל מחלקה, ותדאג, יחד עם צוות מצומצם ומובחר מהמחלקות להעברת הידע. עובדי ומנהלי מח' המחקר יתוגמלו על בסיס הצלחת ההטמעה בפועל. אם כבר אז כבר... התהליך צפוי ליצור ערכים מוספים רבים להלן מובאים החשובים מתוכם: עלייה ביצירת התועלת/האושר של כלל הציבור – כל מחלקה מתוגמלת ע"ב עמידה ביעדים מגדילי תועלת/ אושר ע"ב כמותי מדיד, וכנגזרת עובדי המדינה מרגישים שהם תורמים יותר דבר אשר מגדיל את תחושת ההגשמה שלהם. עלייה ברמת השכר במגזר הציבורי – כל עובד יוצר ערך רב יותר וכפול יוצא יוכל להיות מתוגמל ברמת שכר גבוהה יותר. עלייה ברמת התעסוקה במשק – מדינה יעילה מהווה תשתית יעילה יותר ליצירת עסקים מצליחים. עלייה בהכנסות המדינה ממיסים – יותר עסקים מצליחים, פחות מובטלים, רמת הכנסה גבוה יותר, כולם תומכים בעלייה בהיקף המיסים הנגבים. התהליך העסקי מלמד אותנו דבר נוסף וחשוב, על מנת להצליח בעסק צצריך לדעת להיכשל, מעטים הם העסקים אשר הצליחו מההתחלה. הכישלונות של היום הם הבסיס של ההצלחה בעתיד כי הם מהווים את הקרקע הטובה ביותר ללימוד. בואו ניקח את הכישלון הכואב הזה ונרים את זכרו גבוהה גבוהה לא בשביל לזכות בעוד קול, או לגיטימציה כזו או אחרת, אלא כדי למנוע מיקרים כאלה ואחרים בעתיד. למרות האסון, ניתן לנצל את ההזדמנות להיות המדינה הטובה בעולם. |