ושוב העיניים צורבות , ושוב היא מתחילה לבכות . החלומות התנפצו ברגע , והאושר שלה נעלם . הפלסטר של הלב שלה נקרע . הבועה כבר לא קיימת , הגיע הזמן שהיא תתחיל לחיות במציאות . והדמעות חוזרות על עצמן , והבכי חוזר על עצמו ... האכזבה מכה בה שוב ושוב . נשרף לה הלב . היא לא מוכנה יותר לסבול את זה .
היא הולכת למטבח , וחוזרת לחדרה עם סכין ביד . היא מתיישבת על הריצפה הקרה שבחדרה מרכינה ראש ובוכה עם הסכין ביד . מסתכלת על הלהב שלו ומתעניינת . ומלטפת את היד שלה עם הסכין ומצטמררת . היא מחליטה לגרום להם לדאוג , שיבכו עליה ... שיתייחסו אליה ... היא לא מצליחה לנשום , המוות קורא לה . ובעדינות הסכין חודרת לתוך בטנה ,הבכי ממשיך . הכאב מתחיל וגם סוף סוף נגמר חושבת לעצמה . האיפור נמרח בגסות והצעקות חסרות אונים . הדם זולג מבטנה בכמויות . היא כתבה מכתב , מכתב ארוך , מכתב ריק . המון שאלות , ולא תשובה אחת . וכאשר טיפת הדם האחרונה בגופה נוטפת על הריצפה - ליבה מפסיק לפעום , הסבל נגמר , והשמחה לראשונה בחייה לא יכולה ללכת . היא נופלת אחורה וזה נגמר ... היא מתה... והשמחה לא יכולה לעזוב אותה ♥ . |