אבא ..

כבר הרבה זמן שלא כתבתי עליך ..

כבר הרבה זמן שלא כתבתי לך ..

הרבה זמן ויותר מידי זמן שלא אמרתי אבא ...

אני לעולם לא אומר אבא ...

יום יום אבא אני בוכה לה' על זה שהוא לקח לי אותך ..

יום יום אני מתפללת ומתפללת לה' שזה רק סיוט חולף ..

אבל זו המציאות אבא ... 

אנשים באים והולכים .

ואבא ,אני חזקה למענך ,

כי למדתי הכל ממך ,

אני עומדת על הרגליים כאן ..

וזה בזכותך .

כי אתה לימדת אותי את כל מה שאני יודעת .

את החוזק הנפשי , את זה שאני תמיד צריכה להראות כמה אני חזקה !

שאני יכולה על כולם , ואף אחד לא יכול עליי .

שאני הכי טובה מכולם !

שאני מצליחה מכולם !

שאני לא בוכה אף פעם אבא ..

אבל אתה לא איתי

.אתה חסר פה , לכולנו , כולם מרגישים באווירה העכורה שעוטפת אותנו מאותו הרגע שהלכת ככה ,בלי לומר , בלי להתריע מראש ..

אותה החסרות אונים שעוטפת את כולי ..

אותו הגעגוע שחובק ולא מרפה ממני .

אבא , אני כ'כ מעריצה אותך ...

אני מתארת לעצמי שכשהיית בגיל שלי כ'כ סיקרן אותך לדעת כמה ילדים יהיו לך ,

מי תהיה האישה שלך , איך הם יהיו .

לא ידעת את זה ..

אבל דבר אחד אני בטוחה שהפתיע אותך יותר מהכל ...

שלא ידעת שתמות כל כך מהר ...

שלא תראה את הילדים שלך גודלים ,

אתה הבטחת שתהיה בחתונה שלי אבא !

אני מתמוטטת ...

אני לא יכולה לשאת יותר את הכאב זה ...

בי אבא , לתמיד ... ♥ .