בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7026 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1820 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3873 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
מה ללבוש (2) היפה, החנון ואני
"החנונים" לא משתמשים במראה. לא רוצים להתעמת עם מה שנשקף מבעדה. "היפות" לא עוזבות את המראה לרגע. מוקסמות מיופיין (?!). "החנונים" משכילים, עמוקים. "היפות" ריקניות ושטחיות. ואני? "המראה" מלווה אותי לאורך כל חיי. בילדותי העדפתי את שמשת-החלון שהכהתה את חיוורוני, וכשיצאתי החוצה ספרתי לעצמי שאני כהת-עור. חייתי באגדה הזו עד אשר... בגיל 14 מצאתי את עצמי בבגד-גוף, מול קיר-המראות באולפן-למחול. כיתת-יורים לא תצליח לשכנע אותי לעלות כאן את הצילום היחידי שנשמר אצלי מאז. אבל, דווקא מתוך המצוקה הנוראית נחשפה הישועה. כאן, בנקודה זו בפוסט, יכולתי לנהוג בדרכה של דיוטימה, ידידתי היקרה מהקפה, ולהציג בפניכם את השאלה: "מה הייתה הישועה שנחשפה לפני?" ולחכות לתגובות. אבל ליבי רך, ואצה נפשי לגלות לכם את הסוד הנפלא שנגלה לעיני מול קיר-המראות: כל גוף נראה נפלא ברגע שנכנסת בו תנועה! זו יכולה להיות תנועה גדולה במרחב, כמו זו של רקדן מקצועי, אבל באותה מידה, זו יכולה להיות תנועה מאוד קטנה, ממש פצפונת, שעושה את ההבדל. גיליתי שהתנועה הקטנטנה, זו שנוצרת בשאיפת-אויר לראות, מייצרת אף היא שינוי לטובה. גיליתי שתנועה קטנטונת שמשנה את הבעת-הפנים מחוללת נסים ששום מאפרת או סטייליסט לא יכולים לחולל כמותה. מאוחר יותר גיליתי שהמחשבה, כן המחשבה, יש בכוחה להניע את ההבעה, המראה, מ"סתם אחת" ל"יפה", או "מדליק" או "מעניינת"...
בין ה"יפה" לבין ה"חנון" אעדיף להיות בדיוק בדי-בדיוק
כפי שאני.
|
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
------------------
תודה רחלי
וערב טוב
העניין איתך שאת יפה בדיבדיוק במידה
ובדיבדיבדיוק חנונה במידה
ותמשיכי לעשות בגדים יפים חנונים במידה ויפים כמו שרק את יודעת
ואת יודעת
ותמשיכי לכתוב פוסטים מדליקים ומקויקים כל כך
ולהמציא רעיונות יפים
ואני מודה קבל עם ואומה שאני אוהבת אותך מממאאאדדד
מקסימה.
גם הכתיבה שלך וגם התוכן.
תנועת המילים, הצלילים, יכולתי אפילו לשמוע אינטונאציה.
יוצאת מכאן בצעדים קטנים
אבל עגולים כאלה
ומלאים.
---------
תודה רבה, סנופה
ושנה טובה
-----------------------------
שמעון
הסומק מלחיי רק עכשיו מתחיל לרדת. לא בטוחה שמתאים לי האדום הזה.
מסכימה איתך שכתיבה יפה לכל תחום בחיים,
אפילו, יש בכוחה להאדיר אזורים חשוכים.
תודה יקירי
ושנה מעולה
באחד הימים, כשעברתי לא לתומי ברחוב שינקין, בואך בית הקפה הקבוע שלנו לטוב ולרע ("שיח קפה"), זוית עיני, זו אשר אחראית למירב יצירתי, צדה אישה יפה, שישבה במקום שנראה למיטב זכרוני כבית קפה החבוי למדי בצד הרחוב.
די היה במבט הקצר הזה כדי לזהות את היושבת.
דיברנו. הוקסמתי. אמרתי לה שהיא כותבת יפה ואשמח אם תכתוב יותר.
ומאחר שאיני משופע בטקט גם אמרתי לה שהיא יפה.
כי זו האמת
ומשום שיש פנים שאי אפשר להתעלם מהם.
מהכתוב אני מבין שהיה לך "עבר שמן"?
כמי שנשוי לאישה שהשילה מעצמה בנעוריה, עוד לפני שהכרנו, כעשרים ק"ג, כי כך החליטה ומשום שיש לה כוח לממש את החלטותיה, אני יודע גם במה זה כרוך!
באשר לשאלת היפה והחנון. למיטב זכרוני, וזכרונם של חברי, הייתי חנון לא קטן בצעירותי. ועדיין המראה סבלה את מבטי יום יום.
אולי כי בקשתי ממנה שתהפוך אותי לגזעי. יופי לא העזתי לבקש. כנראה שגם לא הייתי צריך.
לפעמים די לחנון שיכיר בחנוניותו ויחליט להשתחרר ממנה כדי שכך יקרה
איני יודע אם זה יותר קל או פחות מלהוריד עשרים קילו.
אני כן משער שבשני המקרים מדובר במודעות וביכולת החלטה.
ולסיום חייב לציין שוב - את כותבת יפה ומעניין, ומוכיחה (בפעם המי יודע כמה), שאין נושא שאינו ראוי לכתיבה, ובמיוחד שמח לגלות תובנות חברתיות וגם פסיכולוגיות, בתחומים כמו אופנה, גוף ואוכל , וכו. תחומים המכונים גם תרבות פנאי ומשמשים כר למחקרים אקדמאים מרתקים על החברה. ויעידו על כך חוקרים כמו רולן בארת וליאורה גביעון, ונוספים.
--------------------
תודה גם לך ליריתוש
ושתהיה שנה נפלאה
אני רואה אנשים ברחוב, באוטובוס, בכל מקום, הם נראים לי זעופים, עצובים, סתמיים.
אבל מי יודע מהן התנועות שלהם, שגורמות לאנשים מסויימים בחייהם לאהוב אותם.
לא נראה לי שלכל כך הרבה פרצופים מקריים שאני רואה אין לפחות אדם אחד שיקבל אותם כמו שהם.
היפה? החנון? מי מכיר? מי אלו בכלל??
אני מכירה אותך מכאן, מהקפה, אומרת לך תודה!!!!!!!
(ומבינה אותך, לכל אחד מאיתנו יש תמונה שהוא לא רוצה לראות על עצמו, גם לי. לפני כמה שנים ראיתי את עצמי בוידאו במסגרת של סדנה בעבודה. את לא יודעת איך ברחתי משם כמו טיל ובכיתי כמה שעות טובות.)
-----------------------------
תודה רבה עוזי
מוזיקה מניעה היא בגדר NUST
בזמן הצילומים
תודה שהזכרת
ושנה טובה ושמחה גם לך
גלילה,
אין על הכנות והאמיתיות, זה גם מבטיח
שהאדם הוא ישר והגון ועוד דברים טובים...
ואני בהחלט מסכים איתך בנוגע למראה,
שמה שמתחולל בִּפְנים משפיע חזק על
המראה שאותו אדם מצטייר בהכרתנו,
ומצוין שזה כך.
ולכן, זה עוד סיבה שכדאי להיות עם מידות
יפות/טובות בִּפְנים...
ועל התנועה -
כשאני משחזר את תמונות הדוגמניות שלך כשהן מצולמות בתנועה, או דמוי תנועה -
נראה לי שאת צודקת.
שנה מאושרת לך, שתרבה עיצובים ואהבה.
ע
-------------------------------
תודה סלין
ושנה אזרחית נפלאה גם לך
---------------------
תודה אביה
ובהזדמנות זו
שנה טובה
זה קרה לי לא מזמן דרך אגב. איריס עודד הזמינה כמה צלמים מהקפה אליה הביתה לסדנת צילום. סיפרתי לך עליה. הכלבה המקסימה של איריס, תמי, התיישבה עלי (מה שמאוד החמיא לי) וכך הפכתי לרקע עבור אובייקטית הצילום מספר אחת בחדר מלא צלמים. אחר כך כשהראו לי את התמונות בשבריר שנייה ראשון לא ראיתי אותי. יש מרחק בין איך שאני רואה את עצמי לאיך שאני נראית. זה ככה אצל כולם כנראה.
בהמשך למירי אציין שהזדקפות איננה עניין לנעלי עקב. נאווה אסנה כפי שהראתי לך. ובשולי הדברים אספר שכשחזרתי ממך בשבוע שעבר התחלתי לחוש בהתקררות שתוקפת אותי וסוף סוף היום חלפה לה. לנשום דרך האף זה כייף חיים.
שנה אזרחית נהדרת שתהיה לך גלילה!
תשארי בדיאוק כפי שאת
אני אוהבת את מה שאני רואה:)
יום נפלא
------------------------
תודה רבה שקדי
מחמאותיך מעודדות אותי להמשיךךךךך
תודה!
וואו, גלילה, איזה פוסט, ואלו תגובות מעניינות הצלחת לעורר מתוך כך! העניין של התנועתיות, קטנה או גדולה, כמשנה את חזותינו היא כל כך נכונה עד שכמו שקורה לעתים עם "דברים נכונים" וכה מובנים מאליהם, כשניסיתי לכתוב תגובה מושכלת אתמול, לא מצאתי את המלים הנכונות. אז לא שעכשיו יש לי איזו תגובה במיוחד "מבריקה", אבל כן עלו בדעתי שני דברים מנסיוני האישי שממחישים את הרעיון שכה היטבת להעלות, ומשני כיוונים הפוכים: פעם אחת, על האופן בו התנועתיות מעוררת לחיים חזותינו החיצונית ופרטי הלבוש שאנו לובשים, ופעם אחרת דווקא על האופן בו פריט אופנה/לבוש/הנעלה יכול לשנות את האופן בו אנו מתנועעים ומתוך כך את מה שאנחנו "משדרים".
אז ככה... פעם מזמן, כשהייתי בקרנבל המפורסם של ברזיל, איי שם בשעות הקטנות של הלילה ברחובותיה של רסיפה (Recife), שמתי לב לאדם חצי שיכור שישב על המדרכה. חזותו היתה מוזנחת למדי, בגדיו מלוכלכים, שיניו במצב קטסטרפלי, פיו וגופו הדיפו ריח של אלכהול (בירה) זולים במיוחד וגם עיניו נראו דיי כבויות. אלא שאז לפתע ללא כל "הודעה מוקדמת", האיש קם ממקומו והתחיל לרקוד ולפזז בחן ברזילאי שאפשר להתקנא בו. גופו נתמלא חיים, העיניים הבריקו ו...הבגדים שהיו קודם לכן מנוחים עליו ברישול פתאום התנפנפו להם באיזו אלגנטיות טבעית, משל היה מדובר במיטב המחלצות המעומלנות באיזה קוקטייל מפונפן ולא בבלויי סחבות של איש פאבלות...
מאידך גיסא, וכאן אני עוזבת את הזכרונות מהקרנבל ושבה אל עצמי, נדמה לי שכל בחורה/אשה (ובכלל זה גם אנוכי) יכולה להעיד על עצמה שהיא מתנועעת אחרת לחלוטין בנעלי עקב לעומת נעליים שטוחות. יש משהו ב"עקב" שגורם לנו להזדקף יותר, ואולי בכלל להרגיש יותר "מחוייטות" אפילו אם מעליו בסה"כ לובשים ג'ינס וטי-שירט פשוט (או כך זה לפחות אצלי).
-------------------------
דיוטי
מי כמוך יודעת שיש כמה תסביכים
שעלי עדין להניע ממני והלאה
והמון תודות לך
אהובתי החכמה
--------------------------
תודה אוסי
ויום נעים
---------------------
אני מרגישה שהמחשבה מניעה.
לכן אם משהו חושב שלא ניחן ביופי
עלינו להזכיר לו:
זו רק מחשבה - ומחשבה אפשר לשנות.
תודה רבה אורנה
מעומק הלב
איך לא יהיה חביב עלייך מראך החיצוני, כשבתוכך תנועה מתמדת של תכונות וכישורים, מחוללים בהרמוניה נפלאה ?! ♣
-----------------------------
עינתי
סטייליסטים ומאפרות יוצרים יופי מקובע,
והיופי הנובע מהמהות יש בו את תנועת הנביעה
לכן הוא, היופי שבתנועה, מרתק!!!
תודה יקירתי
על הכשרון שלך
לשלוף את משפט המוטו
בכל פוסט שלי
----------------------
תודה רבה רותי
תגובתך מעודדת אותי להמשיך
לכתוב
--------------------
מה אתה מדבר?
אתה? לא צריך מראות.
לך לצילומים שלך בפייס
מדגם אופנת-מוג'י במייטבה
במייטבו
-----------------------
עכשוניק
אינני יכולה לעלות על הכתב
את האסוציאציות שעולות בדמיוני
ד"ש לנועה
---------------------
תודה, קורעת
נועי, נועי
ליום נפלא
-----------------------
אילנושקה
ומה סודך?
תודה יקירה
ויום נעים
--------------------------
תודה אמיליה
המראה של המשורר בסדר
עדיף שיקבל בהכנעה, ובאהבה
את מה שהטבע מציע לו
לא?
תודה, דנה
אני בעד תחליפים
אבל, מה יש במשבצת?
התנועה, או החיים, כשהם זורמים דרכנו בלי מחסום או מעצור, הם ביטוי נשגב של הבריאה עצמה.
להיות מי שאת/אתה זאת ההתפתחות האמתית והיחידה.
תודה על פוסט מקסים.
----------------------
פקונת
במשפט:
"אין דבר כזה בגד מכוער, התנועה שיוצקים לתוכו מכתיבה את המראה שלו".
אמרת את כל מה שרציתי לומר
תודה
והמשיכי לנוע כפי שאת
בדי-בדיוק
להבעה הרבה יותר חשיבות מלתווי פנים כאלה או אחרים.
ומאחורי ההבעה נמצאת כמובן המחשבה.
------------------
תודה אדריאנה
ויום נעים
בכל זאת יש בו משהו, ביופי שבא מבפנים!
תנועה פיזית וגם תנועה מחשבתית.
מאד אוהבת מה שכתבת.
רותי.
היופי שבתנועת המגבת על הגוף לפני המראה במקלחת... קצת נרקיסי- אבל מה זה אוהב לראות...
היופי שבתנועת השפתיים שנמתחות לחיוך - כזה שמעניק ומחלק וגם מקבל בחזרה.
(תוך כדי תנועה)
מדליקה
אם הייתי מפיקה היית מקבלת תפקיד ראשי בסיטקום בריטי
}{
גלילה, לפני יומיים קיבלתי את השיר הזה במייל:
יפה כמו תמיד, צודקת כמו תמיד ומבטאת את זה נהדר- כמו תמיד.
נגמרו לי הכוכבים, מקווה שתסכימי לקבל תחליף:
✪
רק להגיד תודה לאל:)**
כל כך נכון..
*
תודה גלילה, פוסט נהדר ו*
לאה
אין דרגה גבוהה יותר
מלהיות את עצמנו.
את מקסימה!
ובכלל בעידן פוסטמודרני הגם וגם מאוד רלוונטי..אז חנון,יפה וההפך..הכל כעסקת חבילה אחת..
(-:
אני מחבב את הקונספט של 'היפה והחנון'.
ראיתי בתפזורת כמה עונות מארה"ב ואת העונה הראשונה כאן.
גם קצת - ממש טיפה - מהעונה הנוכחית.
בגרסה האמריקנית הבנות שוות.
הן אמנם לא משכילות אבל לא טיפשות ויש להן חן.
אני לא בטוח שזה מה שראיתי בעברית.
אין לי ספק שהתוכן מקרין על הצורה - גם אצל אנשים וגם בכל תחומי החיים.
ואת...תישארי מקסימה כמו שאת!
איך שלא יהיה, זה מזכיר לי משהו שאמרתי למישהי לא מזמן. מה אמרתי לה?! אמרתי לה: אין דבר כזה בגד מכוער, התנועה שיוצקים לתוכו מכתיבה את המראה שלו.
ברוטוס: גמנחנו מעדיפים אותך כך
נטוס: וסליחה, מה זה היפה והחנון?
..
זו האסוציאציה הראשונה שעלתה לי
הנה אני מצרפת אותה לכאן
(וגם לבלוג אצלי. אני כל-כך אוהבת)
שיר לכולם מגדול עד קטן (:
יפה לך.
תישארי בדי-בדיוק כפי שאת.
אהבתי את התנועות הקטנות
שעושות את השינוי הגדול..
דבי
(אזלו *** -אשוב)
וזו כוחה של המחשבה.
תודה :-)