חברים וחברות, זו לא בשורה גדולה שלא קל להיות אישה פנוייה בימינו,

ולא בגלל הבדידות, חלילה..הרי פירוש ה"לבד" הוא להיות עם עצמך,

ברוב המקרים זה בעצם להיות עם האדם האהוב עלינו ביותר :)

הקושי הוא דווקא ההתמודדות עם הפחדנות והטיפשות הגברית.

אל תעלבו גברים יקרים, אני אוהבת אתכם מאוד, אבל לא יכולה שלא לתהות

ממה אתם כל כך מפחדים?

התיאוריה אומרת שכל הטובים הם תפוסים או הומואים, מה עם השאר?

מפחדים מ"קשר רציני"...איך ההגדרה הזו נתפסת בעיניכם?

יצא לי לחשוב על זה, לדבר על זה עם חברות בתקופה האחרונה,

אפילו בתגובה שלי למישהו כאן בקפה כתבתי את זה - יש לי חדשות:

לא כל אישה שמבקשת שיקחו אותה ברצינות רוצה לשים לכם טבעת, להיות אם ילדיכם,

לטייל עם הכלב שלכם ולהגיש לכם פיצוחים כל שבת במשחק של מכבי!

לפעמים מילה טובה מספיקה, התעניינות אמיתית, יחס הוגן, לדבר ולהקשיב בין סיבוב לסיבוב במיטה.

אז תתעוררו, השמש לא זורחת לכם מהתחת, מוצק ככל שיהיה :)

אתם יכולים להחזיר את הטוקסידו, לבטל את הרב ולחזור לנשום

חופש אמיתי הוא כזה שאף אחד לא יכול לקחת מכם, בטח לא מערכת יחסים בריאה.