היכן הם אותם מבטים
שפילסו דרכם אל תוכךָ
ואני רק פּיניתי מקום
לי ולךָ,
לנקות את ראשינו
מעודף הזרם
להשקיט את גופנו
עכשיו, עוד בטרם.
רק לחשוב
שהעור הוא כּסותנו
יחידים ביקום
חשופה ערוותנו
ועיניים אינן מביטות עוד
ידיים נוגעות כבר בקֵץ ,
שפתינו יבשו
ללא דמע
הגענו,
חולמים אל החטא הרובץ.
|