פעם ראשונה.

פעם ראשונה שאני כותבת.

התחושה היא שכבר עכשיו הצטברו אצלי מספיק חומרים (ולמילה הזו עוד נחזור)

גם בשביל הפעם השנייה והשלישית.

קוראים לי רונית (בכל זאת פעם ראשונה) ובחודשים האחרונים אני עובדת מבוקר עד ערב בלהגשים חלום, שהתחיל למעשה לפני 20 שנה, כשבעלי ואני חיפשנו סכך מקש שישמור לנו על הסובארו.

מאז ועד היום אני מתעסקת בחומרים, מסתובבת בכל העולם, לומדת, בוחנת, פוגשת. מתרגשת.

למדתי שחומרים יודעים לדבר, לספר סיפור, להחזיר אהבה.

יותר מהכול מעניינים אותי השימושים השונים שאפשר לעשות בחומרים, במיוחד אלו שכמעט ואינם מוכרים לתרבות המערב. למשל, היכולת לייצר פיגומים לבנייה מבמבוק, שלבד מהיותו אחד הצמחים החזקים בעולם, הוא צומח מחדש במהירות רבה והשימוש בו כמעט אינו פוגע בסביבה.

מאותן סיבות בדיוק, החלטתי להביא לארץ רהיטים מעוצבים, פרקטים ומוצרים נוספים העשויים במבוק. מסעותיי הפגישו אותי עם חומרים נוספים המאפשרים שימושים רבים לצד פגיעה מינימאלית בסביבה, כמו האבאקה (סוג של בננה המשמש כחומר גלם למוצרים רבים) צמחי מים וגדה, דקלים, ענפים וחומרים ממוחזרים ממקורות שונים.

היום, 16 שנה אחרי שבעלי אורי ואני הקמנו את "KNEKASH", אני עומדת להגשים חלום ולתת לחומרים האלה את הבמה המגיעה להם.

בינואר הקרוב, אנחנו פותחים את ה"ממגורה". בית לחומרים חיים.

הסיפורים מהממגורה נכתבים ברגע זה ממש.

כאן, בממגורה הימנית, החלום הולך ומתגשם