היום, 29.12.2010 מלאו 3 שנים לפרויקט האמנות 'BITS_OF_MY_LIFE - 'BML של ephemeral8 (כינוי האואטאר שלי ברשת) באתר "יוטיוב" - youtube.com/ephemeral8 הווידאו בלוג מציג מציאות אותה חווה האמן כזרם מידע אורקולי, המשודר מהמרחב הממשי אל הסייברספייס, ושם הוא נשמר כ"גיבוי" ותיעוד חייו. המידע נחווה ואף נערך בו-זמנית על ידי גולשים ברשת. צופה מן הצד, לא יבדיל בין הרצף ה"אמיתי" של האמן, רצף "ערוך" של גולש, או רצף שנבחר בהתאם לאלגוריתם של האתר .
הסייברספייס אוצר את המציאות כמידע אורקולי הכלוא בייחודיות הרכזות שלו, כאטומים (ממים, ביטים ופיקסלים) של פיסות מציאות, ומשדר אותם חזרה לעולם הממשי על גבי המסכים, שהם אופק האירועים שלו, וזאת לכל דורש בכל מקום ובכל זמן. יכולות אלה יוצרות מאבק מתמיד בין הכוחות השולטים ברשת, מי יקנה חזקה על מקורות הדימויים והמידע, ששולטים, בסופו של דבר, על תודעת הגולש ועל המציאות - היא ה"סייבר אורה".
היצירה מחזיקה כיום כ-40,000 קטעי ווידאו, היא מאגר של זיכרונות ציבוריים נגישים לכול. העברת המידע ישירות מהטלפון הסלולארי לאינטרנט באמצעות דוא"ל, מכניסה לעיתים "שיבושים" בסרטונים, כגון הופעת צורות וצבעים שלא היו בעת הצילום, והופכת את הסייברספייס ליוצר תכנים גלובאלי. אתר YouTube המארח את הפרויקט, יחד עם עשרות מיליוני קטעי וידאו של גולשים נוספים, הוא זיכרון כללי ארוך טווח, ההולך ומצטבר אל האינסופי, תוך שהוא מזין נוסחה אוניברסאלית שהגולשים הופכים לחלק ממנה, ובאמצעותה חווים את העולם ואת האובייקטים הנוכחים בו.
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תמר.
הי מיכל,
זיכרון גלובאלי קיברנטי מתאפשר גם בגלל ירידה מתמדת בעלות המחשבים והזיכרונות, וכן בשיפור ביצועיהם, ותפוצה המונית של אמצעי הקלטה דוגמת מצלמות ווידאו בטלפונים סלולאריים. כל אחד הופך ליוצר ומאחסן זיכרונות פרטיים שהופכים ציבוריים בסייברספייס. לדוגמה: בשנת 1992 עלה דיסק קשיח בנפח של ג'יגה-בית (1024 מיליון) של זיכרון כ-1000 דולרים, כיום נפח דיסק של 1 טרה (1024 ג'יגה) עולה כ-200$, ובתוך כעשור ירד לדולרים בודדים. בטרה-בית אחד ניתן לאחסן כאלף סטים של אנציקלופדית "בריטניקה", או כל צליל אותו נשמע, וכל מילה אותה נאמר במשך כל חיינו. כמו כן, ניתן לאחסן בנפח זה תמונות מחיינו, בקצב של תמונה אחת בכל שלש דקות. הטלפון הסלולארי הסטנדרטי המשמש אותנו הוא בעל זיכרון פנימי של 2-64 ג'יגה בית, המאפשרים יממות רציפות של הקלטת וידאו, ואילו אתר YouTube אינו מגביל את כמות המידע שניתן לאחסן בו. בקצב זה יתאפשר בתוך 10-20 שנה, תיעוד בווידיאו ואחסון בזיכרון המכשיר והסייברספייס של כל מה שראינו ונחשפנו אליו בחיינו.
פרויקט חיים. איזה מזל שיש יו-טיוב - קפסולת זמן.
אביבית,
אנו לקראת ייחודיות טוטאלית, בה החוויה שלי והחוויה שלך ישתוו, הוליזם :-)
"חזון תעתועים הדדי הנחווה ע"י מילארדים של משתמשים בכל יום בכל מדינה. ייצוג גרפי של מידע המוצא ממאגרי כל המחשבים בחברה האנושית. מורכבות בלתי נתפסת"
(ויליאם גיבסון, נוירומנסר, 1984)