כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עלילות מריון

    סיפור של אירועים שקורים לי ביום יום.

    הדרקון הסיני הרעב: כיצד באמצעות זיהוי והבנת מאפיינים בין-תרבותיים, אפשר לפעול בצורה מושכלת יותר בסביבת עבודה בינלאומית?

    4 תגובות   יום חמישי, 30/12/10, 09:10

    לפני שבועיים הופיעו מספר כתבות בעיתון דה מרקר על סין מהיבטים כלכליים ועסקיים, בעיקר. הכתבה הראשונה תורגמה מאקונומיסט ונקראה " הדרקון הסיני רעב".

     

    הפירוש של המילה דרקון סיני לפי וויקיפדיה הוא חיובי:  "הדרקון הסיני הוא יצור אגדתי המופיע במסורת הסינית, ומשמש בה כסמל מבשר טובות. הוא מהווה את התגלמות היאנג, ומקושר עם מזג האוויר והמים בתור מביא הגשם.

    אבל עצם הוספת המילה 'רעב', ממחישה את התחושה שיש בכתבות רבות בהווה של חשש עצום ממדינה זו והתרחבות פעילותה בספירה העולמית.

     

    בקריאת הכתבה המאוד מעניינת על כלכלת ומדיניות סין ויחסיה עם חברות מערביות, שמתי לב למספר נקודות שמדגישות את החשיבות שיש להבנה בין- תרבותית, כאמצעי להבין את הצד השני ואת המניעים לדפוס התנהגותו. וכן על צרכי ההתאמה ששני הצדדים נדרשים להם, כדי להצליח עסקית ובין-אישית:

     

    הנה נקודה לדוגמא: נושא ההיררכיה בעבודה בסין והשפעתה על תהליכי קבלת החלטות, על אפשרויות היוזמה, על היכולת להביע עמדה בדיבור חופשי ומביע עמדה מול הדרג הבכיר, ועוד.

     

    החברה בסין היא היררכית. יש חשיבות רבה לאנשים מבוגרים, לדרג הבכיר בחברה, לותק וכדומה, וזה משפיע על יכולת ליזום דברים, להביע עמדה.

     

    וכך נאמר :" מנכ"ל לשעבר של חברה אירופית שנמצאת כיום בבעלות ענקית סינית, אמר כי הוא מחבב את עמיתיו החדשים, והוסיף כי היעדר השיח הפתוח יוצר חיכוכים. "איש אינו חולק על מה שהממונה הישיר שלו אומר. לעולם, לעולם, לעולם. ההחלטות מתקבלות במקומות אחרים."

    בנוסף לכך- יש מעטה של סודיות של דרכי עבודה שגם, בין השאר, נובע מהמרחק הג"ג, ואי יכולת לראות באופן פיסי ('ישר בעיניים') את העבודה שנעשת בחברה. ההיררכיה גם משפיעה שכתוצאה מכך הדרג הבכיר לא חייב להסביר למה תוכנית שונתה, זו החלטה מלמעלה שבחברה היררכית מקבלת כהחלטה, גם אם לפני כן כן נערכו דיונים שונים, בהם הוצגו ונבנו תוכניות על ידי כלל הצוות.

     

    "מהנדסי החברה נהיו מתוסכלים מכך שתוכניותיהם נשלחו לסין ועברו שינויים. קשה לחברות סיניות לנהל חברות זרות, לדבריו, "זו חברה מעמדית ביותר". בכיר אחר שעבד גם הוא מול אותה חברה התלוצץ על מה שכינה "אפקט בייג'ין", ואמר כי "אף שמכרתי להם ועבדתי אתם במשך שנה, אין לי שמץ של מושג איך הם עובדים. כמעט כל ההנהלה הבכירה כבר עזבה, והעובדים בדרג הנמוך יותר מחפשים עבודות חדשות".

    ההיררכיה גם משפיעה על היכולת לקבל החלטה במהירות, כי כל שלב בפעילות דורש אישור, כל שלב בפעילות דורש פעולה ושיחות במספר דרגים, ובחינה של ההחלטה והשפעותיה על שאר הנקודות המשיקות לה עסקית או פרוייקטלית.


    "הדבר אינו משותף לכל העסקות, אך גם אינו חריג. מנהל לשעבר של חברה אירופית שנרכשה שנשאל לגבי תוכניות המיזוג אמר: "על הנייר הן נראו טוב, אך הן נחלו כישלון חרוץ". קבלת ההחלטות נמשכה חודשים - "גם בדברים הפשוטים ביותר".

     

    מצב זה מביא לכך שהנהלות רבות במערב עוזבות את החברה אחרי רכישה/מיזוג של חברה מערבית עם חברה סינית: " הוא סיפר כי "כמעט כל אנשי המפתח עזבו. לא נשאר כלום מהחברה" במטה הראשי שלה יש רק מעטפת."

     

    והנה הנקודה של הצעת דרך לביצוע התאמה- חלקי אומנם, אני מסכימה- אבל בכל זאת סוג של התאמה, למבנה המערבי, בהנחה שחברות סיניות נוספות ירכשו חברות במערב:

     

    לאור זאת, קשה להאמין שחברות ופוליטיקאים מסין ישאפו לפעול עם יד קשורה מאחורי גבם. ואף כי ייתכן שרבות מהחברות הגדולות במדינה לעולם לא ייראו כמו חברות מערביות, עם בעלות מבוזרת של מחזיקי מניות וללא תלות במדינה, ייתכן כי יהיה עליהן להסתגל במידה כלשהי לתבנית זו כדי להצליח בעסקות חוצות גבולות.
    "פקיד ממשל סיני בכיר אמר החודש בנאום שנשא כי יש לשים דגש על תפקיד החברות ה"פרטיות" הסיניות, שבדרך כלל נתונות פחות למרות הממשל. כדי לטפל בחששות מצד מדינות אחרות באשר לשליטה פוליטית, ייתכן כי סין תהיה חייבת להתיר את אחיזתה בחברות הענק הממשלתיות, ולוודא שמבנה הכוח שבהן שקוף יותר."

    לבסוף, מוצג גם היבט נוסף שקשור להיבטים של סוציאליזציה- והוא הגיל: "רוב המנהלים שרואיינו חשו גם כי הדור הבא של מנהלים סינים, שנמצאים כיום בגילי 30 ו-40 עם חינוך וניסיון בינלאומיים, יתבררו כיעילים יותר מחונטת המנהלים הנוכחית."

     

    וזה בעצם מציג היבט נוסף של תרבות, שהוא מימד ההשתנות שלה מהשפעות חיצוניות, ובין-דוריות, כאשר ערכי ליבה ישארו, אבל הדרכים והפעולות מסביב, יושפעו משינוי הזמן.

     

    בהצלחה בפעילותכם, ואני מקווה שזה ממחיש עד כמה זיהוי והבנה של מאפיינים וקודים בין תרבותיים, מאפשרת ניתוח המשמעויות, ויכולת פעילות מושכלת מול הזולת.

     

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1204191&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/11 18:01:
      ללא כוונות רווח /ארגון קו משווה שלום רב,
      פעולתכם מבורכת.

      יש לך חשיבות רבה, כי לפעמים גם שפת הגוף שונה. למשל ידוע שבחלק מהאוכלוסיות בישראל, לא מסתכלים בעינים בשל נושא הכבוד, אבל דווקא ברוב המקרים, בישראל כן יש להסתכל בעינים, כי זה מראה ביטחון עצמי של המרואיין, ועניין של המראיין.

      תודה רבה ובהצלחה.
      באותו עניין: לעיתים הקריאה הבין תרבותית נעשית כבר בניסיונות הכניסה של בן תרבות אחרת לארגון - ולעיתים אף נכשלת. החסימה של בני תרבות שונים מתרחשת לאור פרשנות וקריאת על פי קטגוריות שלא מתאימות לו.
      אלו בדיוק המקומות בהם "קו משווה" מנסה להנחיל קו מחשבה לארגונים העסקיים בדבר כי ראיונות עבודה הוגנים, רב תרבותיים - ככאלו שינתחו את המועמד ואת תשובותיו עפ"י תפיסה תרבותית רחבה, והבנה עמוקה של המרואיין. ראיונות שבעצם יאפשרו רב תרתבותיות בתוך החברה
        31/12/10 17:51:
      תודה על התגובה. דרושה הכנה בין תרבותית, ויכולת למצוא דרכים לגשר על הבדלים בין תרבותיים, וכמובן גם עסקיים-כלכליים.
      תודה
        31/12/10 13:20:
      תודה מריון על מאמרך!
      נדרשת זהירות רבה מלהימכר לסינים.

      ארכיון

      פרופיל

      marion23
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין