האנס הוורבלי
התכתבות קצרה, הוא קרא לעצמו דני הכנעני. טרנד חדש של חזרה לשורשים.. לכי חפשי בספרי ההיסטוריה משהו על כנענים, דעי את האויב. עוד התכתבות ועוד התכתבות... עושה רושם של בחור נחמד. נראה לא רע, 23:30 בלילה, אני באמצע פגישה ( לא דייט, פגישת עבודה, גם זה קורה) הודעת אסמס, תעני זה אני, דני הכנעני... משגרת הודעה חזרה.. עסוקה ! מתפנה עוד חצי שעה, תנסה שוב. הוא מנסה, ספונטניות שלי שמוציאה בעיקר אותי משווי משקל מוציאה אותי מהבית בחצות לפגוש את הצפרדע, מנמיכה צפיות, כמה שיותר קרוב לגובה הדשא. אכזבות צפויות - 0 הפתעות - מידי פעם. מחכה לו בבאזל, הכל סגור. מי אמר שהעיר היא ללא הפסקה. מחכה לו 10 דקות, הייתכן שבפעם הראשונה בה אני יוצאת בחזרה לשוק הבשר אני מוברזת? יושבת נכוחה למול הכלום שלא הגיע... נותנת לזה עוד 2 דקות ואז חותכת הביתה בזעם. פיאט ישנה לבנה עוצרת לידי. (מחמם את הלב לדעת שגם הכנענים זכו לראות רכב של שנות האלפיים בטח לא האמינו שיגיעו לרגע הזה.) הוא מחייך אליי חיוך חמוד.. נכנסת. נוסעים. מחפשים מקום לשבת בו בעיר הזו ללא הפסקה... הוא חונה את העגלה שלו באדום לבן. יגררו או לא, מתח, לא מיני במיוחד, מלווה את תחילת הפגישה, מזל שיש פה בעיר בעיית חניה אחרת עם מה היינו שוברים את הקרח? מזמינים קפה. "תשתו מהר, אנחנו עוד 10 דקות סוגרים" אומרת לנו המלצרית בחיוך בועט. אני מסבירה לבחור שאני בונה עליו לפחות לחצי שעה ואורזת אותו החוצה. מחפשים. פאב אנגלי. מתיישבים, מזמינה בירה. הוא שנדי. ???? בשלב הזה הייתה צריכה להידלק לי הנורה האדומה, ( כנראה הפסקת חשמל) . הוא רוצה למזוג לי לכוס. אני לוקחת את הבקבוק ודוחפת לפה. הייתי תוקעת גרפס אם הייתי יודעת איך. הוא מלחכך את השנדי שלו. הוא מציע לשחק פול, מלמד אותי. חוץ מזה שהוא שותה שנדי הוא ממש חמוד. המשחק נגמר. יוצאים החוצה. בהמשך להזמנת השנדי שלו, אני מתעקשת לשלם את החשבון. ככה בא לי . חייבת שיהיה לי ברזומה שיצאתי פעם עם בחור והזמנתי אותו לשנדי. זה סיפור מעולה ואני חייבת שיהיה אמין. יוצאים לטיול על גדות הסין המקומי. לוטרת מים חוצה אותנו, נעצרת, מסתכלת עלינו במבט של, "אה... אתה הקוקסינל שהזמין שנדי, תברחי מותק שום דבר טוב לא יצא לך מזה". השמועה כבר פשטה בעיר. נעצרים. הוא מוכיח ללוטרה שהיא טועה ומנשק אותי לגמרי. מנשק טוב הקוקסינל, אני דוחפת את האף לתוכו, נעים לי הריח. קצת יותר מידי רוק אבל לא מוגזם, עד כאן, מסתדרים. אם זה ימשיך טוב נעדכן אותו שאפשר גם להסתדר עם פחות. הלוטרה איבדה עניין וקפצה למים. איך היא חיה במים האלה? ממשיכים עוד קצת בנעים שלנו ואז מקפלים את הזנב וחזרה לאוטו. מעבירים את הדרך בהימורים, יש או אין דוח. בכל מיקרה יש קונצנזוס על זה שגם אם גררו בכל זאת היה שווה. לוקח אותי הביתה ושוב טועם ומנשק. נעים. מחכה להמשך. למחרת אסמס חביב. ערב יום השואה. הוא רוצה ביחד, לא אוהב לבד בערבים כאלה. אני כן. במקום, מציעה סרט בסופ"ש. הוא נענה בחיוב וגם למחרת אסמס. שומר על קשר. יפה. יום שיש אחה"צ. ארוחת צהריים מאוחרת עם חברים והוא מתקשר. אני בסביבה, רוצה ביקור? מתלבטת... מאשרת גיחה קצרה ואז כל אחד לחור שלו, בערב קבענו לסרט. מזהירה את החברים. אף אחד לא זז בלי אישור שלי!! הוא מגיע מהעבודה, לבוש לבן כאילו תכף שבועות. מסג'יסט. החברים מאשרים, הוא חובר אליי למטבח להכנת קינוח משותף. יוצא טעים. החברים מקבלים אישור להתנדף ובקרוב גם הוא. או ככה לפחות חשבתי....... באג'נדה שלי !!!no sex tonight חד משמעית! הוא נשאר. ולא הולך. מתוך ניסיון להישאר מנומסת אני לא אומרת כלום בינתיים והשעות נוקפות, ונוקפות ונוקפות. הוא מדבר ומדבר ומדבר. הוא מספר לי על הכל. על דברים שלא רציתי לשמוע, שלא בא לי לדעת, שלא מעניין אותי בעליל, שהשתיקה יפה להם באופן עקרוני וגם באופן פחות עקרוני. על כמה הוא זיין בימי חייו ואיך. מסביר לי תנוחות, ולא נוגע בי כל הערב. ה"חמוד" הזה הופך למפלצת ההרים עם כל דקה שעוברת. הוא מתעייף, אני מקווה שיירדם ואני אוכל לגרור אותו החוצה ולגלגל אותו מהמדרגות למטה. מתחיל סרט בטלוויזיה. אחרי כמה רגעים החיה מתעוררת. התינוק הקוקסינל רעב. "לך תכין לעצמך אני אומרת, אתה גם ככה מרגיש פה כבר יותר בבית ממני" הוא מטנף לי את הבית כדי לחזור לסאלון עם לחמנייה תקועה בפה ולמצוא אותי שם הפוכה על הספה מתפללת שתיפול עלי התקרה או משהו ושהערב הזה ייגמר אבל לא... יש לו עוד איזה 200,000 מילים שהוא שכח להגיד. אני כבר מוכנה לחזור בי מההצהרה שלי. יאללה בוא נזדיין ונגמור עם זה. העיקר שתסתום. אבל הוא עסוק. והשעות ממשיכות לנקוף. יום שבת, 5 לפנות בוקר. רשמית אני מזוינת מוח כבר קרוב ל 11 שעות. אין לי כוח אפילו להגיד בבקשה לך מפה. לך הביתה שלך. בשש בבוקר הוא מסיים לדבר. כבר שבת. את הפגישה הזו התחלנו בצהריי שישי. הוא אומר שישמח לקחת אותי איתו לספא. ספא בתחת שלי! נשברתי! כשהגהנום יקפא, כשתצמח לי פסיפלורה על המצח, כשפרס יהיה ראש ממשלה וגם אז, לא! ! ! ! שלום ובבקשה לא להתראות! ותקח את זה אישית בבקשה! דלת נטרקת!!!! פסיעותיו במורד המדרגות נשמעות לי כמו שירת מלאכים. מותשת וחבולה אני נשענת על הקיר עם דמעות בעיניים. אפשר להגיש במשטרה תלונה על אונס וורבלי? הבנאדם תקף אותי במילים כל הלילה. נכנסת למטבח, הכיור מלא בחרצני זיתים שהוא הקיז לשם. בפח של השירותים קליפה של בננה?? אמא.... אני נכנסת למקלחת רותחת ומתקלחת שעות. רוחצת אותו ממני.. 24 שעות אחרי זה לא יכולה לדבר, לא יכולה לשמוע, לא עונה לטלפונים. שבוע אחרי אני על גדות הסיין המקומי לבד. חוזרת למקום בו הכל התחיל. נשענת על עץ, מוצצת סיגריה. היא עוברת לידי. מוציאה את גזע העץ מהפה ומבקשת סיגריה במקום. אנחנו יושבות מעשנות. "אמרתי לך". שתינו לוקחות שאיפה מהסיגריה "קוקסינל, תקשיבי ללטורה, מה אני לרעתך"? את היד הקטנה שלה היא מניחה לי על הלחי ואומרת , אל תייאשי. "תחזיקי רגע את הסיגריה" היא אומרת, אני מחזיקה. "דפקתי את העץ הזה מהצופים פה ליד, יש לי סכר לבנות. היא דוחפת שוב את גזע העץ לפה. את הסיגריה שמה מאחורי האוזן ונעלמת במימי הסיין המקומי. חיה חכמה לוטרה.
|