במהלך כתיבת הרשמונים חטאתי מדי פעם בכתיבת שיר. מכיוון שהעיקר ברשומונים היה סיפורי על הסרטן, חשתי שהשירים נדחקו הצידה. בפוסט זה אני מעלה שיר נוסף:
חַיִּים הֵם זִכָּרוֹן
אַתְּ מֵלִינָה עַל זִכָּרוֹן לִפְרָטֵי פְּרָטִים
וַאֲנִי מֵלִין עַל שִׁכְחָה.
אַתְּ אוֹמֶרֶת הַלְוַאי וְהָיִיתִי שׁוֹכַחַת
וַאֲנִי אוֹמֵר הַלְוַאי וְהָיִיתִי זוֹכֵר.
אֹמַר לָךְ רַק זֹאת,
דְּבָרִים כּוֹאֲבִים זוֹכְרִים.
אוֹסִיף וְאֹמַר לָךְ
שֶׁכֵּיף לִזְכֹּר אֶתְ כָּל הַדְּבָרִים
שֶׁעָשִׂינוּ יַחַד.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי כּוֹאֲבִים,
אַךְ לֹא אוּכַל לְוַתֵּר עֲלֵיהֶם
לְלֹא וִתּוּר עַל הָאֲחֵרִים,
אֵלֶּה הַכּוֹאֲבִים.
זִכְרוֹן הַטַּעַם, זִכְרוֹן הַמַּבָּט
זִכְרוֹן הַדִּמְעָה וְהָעֵינַיִם הַכּוֹאֲבוֹת
זִכְרוֹן הַחִבּוּק וְהָרֵיחַ.
חַיִּים הֵם זִכָּרוֹן.
© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים 2010 ניקד והעיר אסי דגני |
תגובות (16)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
*****
נחמד עכשיו לקרוא את השירה ללא קשר לרישומון... (-:
מילים יפות עם הרבה רגש ועומק.
מאחלת לך לחוות את החיים עם כמה שיותר זכרונות... כואבים פחות וכייפים יותר... (-:
זִכְרוֹן הַדִּמְעָה וְהָעֵינַיִם הַכּוֹאֲבוֹת
זִכְרוֹן הַחִבּוּק וְהָרֵיחַ.
חַיִּים הֵם זִכָּרוֹן.*
אוסף של כישרון,,
עומק מחשבה וחוויה
ארוגים לתוך המילים
מרגש מאד אביחי יקר
חיים-זכרון שלם..
ובלעדיו ? מה היינו עושים..
אם כך טוב שהוא ישנו..
שבת מבורכת,
ושנה אזרחית טובה ! *
יורם "העותר"
שמככב*
ונשכח את הכאב.
אין לי כוכבים.
כאשר אנו יוצאים ממצבים כואבים
צריך להזכר היכן היינו ...והיכן עתה אנו עומדים.
.יש הנוטים לאפסן את הזכרונות באיזו מגירה..אך היא תמיד מוצאת איזו דרך להצצה
ובהחלט כפי שאמרת חיים הם זכרון
מזי♥
החיים הם זכרון אך
הבחירה בזכרון אינה בשליטתנו.
הלוואי ויכולנו לבחור מה לזכור ומה לשכח.
לעיתים זכרונות מדברים קשים
דווקא מחזקים אותנו ומראים לנו
שהייתה תקווה והנה אנחנו כאן היום מאושרים.
אביחי,
שנה אזרחית טובה לך ולבני משפחתך.
הרבה בריאות לכולם.
הייתי שם..
וגם אני לפעמים אומרת : הלוואי והייתי שוכחת ...
זיכרון טוב , הוא לא בהכרח תכונה כזאת טובה ...:-)
השיר מקסים!
תודה לך איש יקר ובריאות מיטבית