הַזָּרָה
מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי
אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
פַּעַם אֲפִלּוּ הִגַּעְתִּי מְאֹד קָרוֹב אֵלָיו.
שִׂחַקְנוּ בְּיַחַד. מַחֲבוֹאִים, תּוֹפֶסֶת,
בְּרִידְג', כָּל מִינֵי מִשְׂחֲקֵי זוּגוֹת.
גַּרְנוּ יַחַד בְּדִירָה שְׂכוּרָה.
יֵשׁ לִי תְּמוּנוֹת מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה.
הַטִּיּוּל לִירוּשָׁלַיִם. שְׁקִיעָה. גְּרוּטָאוֹת שֶׁל תַּשַׁ"ח,
מַחֲזִיקִים יָדַיִם.
זֹאת הָיְתָה תְּקוּפָה.
מְקָרֵר הָיָה מָקוֹם מָלֵא אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
יֶלֶד הָיָה דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹלִיד.
אֲבָל הָיִיתִי צְרִיכָה לְהִתְרַחֵק
כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִקָּרוֹב.
בְּלִי לָשִׂים לֵב הָפַכְתִּי שְׁקוּפָה
כְּעַמּוּד חַשְׁמַל.
הוּא עוֹבֵר מַמָּשׁ לְיָדִי, הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
לְמָשָׁל, בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֵהַשּׁוּק, בַּיּוֹם שִׁשִּׁי.
שְׁתִי יָדַיִם שׁוֹנוֹת מַחְזִיקוֹת סַל אֶחָד,
עָמוּס עַגְבָנִיּוֹת מַשְׁפְּרִיצוֹת זְרָעִים.
נוֹגְעִים, לֹא נוֹגְעִים, מַזִּיעִים.
יֵשׁ מִלִּים שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ בַּמִּלּוֹן
כְּדֵי לְהָבִין.
עַכְשָׁו הוּא גָּר מַמָּשׁ מָתַחְתִּי.
מִלְמוּלֵי חַמְסִין עוֹלִים מֵהַמִּרְפֶּסֶת.
בְּלִיל מִלִּים. בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה. אֲנִי אֲפִלּוּ יְכוֹלָה
לְהָרִיחַ חֲבִיתָה.
וְלַחְשֹׁב שֶׁפַּעַם הַיָּרֵחַ הָיָה דֻּגְמָה
לְמָקוֹם רָחוֹק.
(מתוך "עורף האור" הוצאת הליקון 2000) נכתב על ידי אחת פילאית אלישבע גרינבאום 1965-2004.http://www.youtube.com/watch?v=Q9cM4KldNmQ&feature=related "לחיי התמימים ודוברי האמת וכל החיים את חייהם באמת...." ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, http://www.youtube.com/watch?v=kXqAcmDtEXc כמו משהו שדוקר 
יופיו של רגע שלא יחזור תוכים בארצנו ממין krameri עכשיו תושבי קבע . בנחיריים
בנחיריים ריח מיוחד
ללילה המצית זר
ירוק
מסביב לעגול
פנס מושלם,
אור נח על כתמי החלודה
שגשם מעט
לא הצליח למחוק מן העלים
גדר פקעות כתם
חי על סגול פתוח
עדין.
ועץ תפוז ניצב בפינה
משמר געגוע
לגן העדן שעכשיו
גדור פלסטיק
בטון ואבן. 
איך שכחתי את ציפורי השיר מפעם את הבולבולים שלא נראים כל כך לאחרונה בגלל התחרות על מקורות המחיה 
הכל הודות לנט לפני שסוגרים עוד מעגל שיהיה עגול ללא קוצים זיזים שיהיה גשם ברכה.... תודה
|