מתי שהוא

.

.

.

אולי זה שהייתי כל כך הרבה גלגולים גבר שכבר שכחתי להיות אישה.
ואולי זה ששהייתי אישה אז הייתי ממש אישה, אז אף פעם לא ממש שכחתי.

-

יש לפעמים מחשבות כמו פורטות דבר/אירוע/דיבור/עשיה, לפרמטרים אחרי זה הם (ה"פרמטרים")
נכנסים למעבד שחושב
נוסחאות...
אם X חזר על עצמו Y פעמים/מצבים/אירועים... בהחלט במקרה שגם W היה ידוע....בלה בלה בלה
אז= KR<6G
והכל בהתבסס על היגס.

-

אני חושבת שאני רוצה לפגוש את מר אהלן עכשיו.
כי כבר לא בא לי בכלל לפגוש מישהו חוץ ממר אהלן.
וקשה לפגוש אותו, כי אולי אין הרבה ממר אהלן,
יש ממש מעט, כנראה.

-

יש מחשבות של למה לא ויש מחשבות של למה כן.
אני מעדיפה את המחשבות של למה כן.
אני מעדיפה גם להגיד מה כן.
ואני גם בעד מה שפחות לחשוב.
אבל אני בעד התבוננות, גם משותפת
וגם שאפשר לעשות חפירה מעמיקה הדדית ומפרה בעניין.

-

פעם היה לי צב, הוא לא באמת היה שלי, אבל אולי לרגע כן.
בחוצפתי החלטתי להשאיל מהטבע את היצור המדהים הזה, לשים בקופסה ולקחת, הביתה.
הודתי בפני עצמי, אז.
החלק הכי כיף בצב, זה היה למצוא אותו.
אז החלטתי לנסות לשחזר.
זה היה נחמד ואולי גם קצת מצחיק.
כי בסוף החלטתי לחכות הרבה זמן, יעני לעשות את זה אותנטי.
כנראה הרבה מאוד זמן, כי כשהסתובבתי כבר לא היה צבי.
ובאיזה שהוא אופן, עצבתי.
ובאיזה שהוא אופן, שמחתי.

-

אני מחפשת אתגר, אבל יותר גבוהה.
מעניין.

-

היום

.

.

.

 אני ואוטו...פקק בהרצל ולמרות שברוב הפעמיים, מתחיל חדשות אני אומרת תודה אין לי צורך ב"חדשות" (חששות) פעם
בחודש זה מספיק.
[כמו אז בבוקר מאוחר של אותו יום, פתאום נשמע צפירה וכל מה שיכולתי לחשוב זה קטע קטע, יש מצב למלחמה ולא
ידעתי?!" ...חייך אותי.]
ואז הקול בדרמטיות הראויה ביותר לשדרן וכצליל שיזכר במוחי ששמע ואת הרגע.
יותר מהכל שמחתי, שאולי בכל זאת לאדם "הקטן" של מדינת ישראל, עדין יש סי(say) גם שמדובר באדם "שמן".
זה נותן לי תחושה של, יש תקווה.
כי אולי הייתי ממש, אבל ממש רוצה שהאדם "הקטן" אתעורר להיזכר, מה עובד בשביל מי ולא ההפך.
כי אני חושבת, שיכול להיות פה הרבה יותר כיף.

-

יהייה יופי.
ברור.

:)ממש עכשיו

פה.

שיר לי