.....אני רוצה לשבת פה ולספר על הדברים הכי פשוטים. לתאר את העלים שנושרים כעת,או את ערימת הכיסאות שבחצר,את הפרפרים שנמשכים אל אורה הרך של מנורת הגינה.

לשבת ולספר את קורותיו של לילה אחד שלם עד שהחושך יתחלף באור ,ועד חילופי הצבעים.לא אכפת לי לשבת פה ימים ולילות,ולתאר כל גבעול עשב וכל פרח ,אבנים בגדר, אצטרובלים...

ואחר כך כשארגיש מוכנה ,בזהירות,לעבור לכתוב על עצמי: על הגוף שלי ,למשל..

להתחיל בו ,במה שאפשר לגעת,. וגם בו להתחיל מרחוק,מאצבעות כף הרגל,ולאט לאט להתקרב.ולכתוב על כל איבר ואיבר בגוף,ולהאזין לתחושות שלו,פעם ועכשיו. זיכרונות של יד מלוטפת ,למשל,או לחי מנושקת ,או צוואר,למה לא.....דרך ליטופים ונשיקות וצלקות ,

לקיים את עצמי בכתב!

זה ייקח המון זמן אני יודעת. אבל יש לי זמן. והחיים נראים לפתע ארוכים מאשר היו אי פעם -כך שאוכל לספר לעצמי על עצמי,את מה שאיש כנראה לא יספר לי.

לספר לי את הסיפור שלי, בלי להוסיף לעצמי דבר,אבל גם בלי לגזול ממני .

לכתוב בלי לרצות להשיג שום דבר.מאף אדם ...