כותרות TheMarker >
    ';

    "במציאות אין ניסים" (Blogilia)

    דף המשמש להגות בנושאי פילוסופיה, אנטי פילוסופיה ותרבות. הבלוג של איליה "בלוגיליה" כהן

    ארכיון

    פרופיל

    "בלוגיליה"
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    במציאות אין ניסים, מאמר ב'

    0 תגובות   יום שישי , 31/12/10, 04:17

    ...פתאום עלול לקום הקורא החכמולוג, להשתמש במילים שלי נגדי ולומר "אבל כתבת שהזמן לא בהכרח זורם בכל מישור של המציאות קדימה. כלומר, שבעצם זה די מקלקל את הרעיונות היפים על הגורל - כי אין סיבתיות..."

    נכון, אין סיבתיות - אבל יש חוקיות כלשהי, די קבועה רוב הזמן.

    הזמן, לא רק שהוא לא בהכרח זורם קדימה - בעצם הזמן לא קיים מחוץ לראש שלנו, כך שמבחינתנו נניח שהוא זורם גם קדימה וגם אחורה, כמו כל מושג דמיוני שאנחנו יכולים להשליך עליו מה שאנחנו רוצים כי זה לא רלוונטי למציאות. אבל חץ הזמן הפסיכולוגי, לפחות בכל המקרים המתועדים, תמיד זורם קדימה. תמיד נדמה לנו שאנחנו זזים מהעבר לכיוון העתיד ולא להפך, כך שהוכחתי שלפחות מבחינה אחת הגורל מתקדם לכיוון מאוד מוגדר.

     

    "אבל אם אתה טוען שהכל הסתברויות, רעיונות ואפשרויות של מה שיכול היה להיות, מה שהיה ומה שיהיה - יכול להיות שאין סיבה לחשוב שאנחנו כבולים למסלול הנסיעה של הגורל!!! בתיאוריה, אם ההסתברות המרכזית היא שאתה נמצא בישראל ויש עוד אינסוף הסתברויות לגבי מקום הימצאך, אתה יכול למצוא את עצמך פתאום בצרפת מבלי שעלית על מטוס. הרעיון הזה די סותר את כל הרעיון של חוקיות קבועה"

     

    הפרדוקס הזה קצת בלתי ניתן לעיכול, אבל בפיזיקת הקוונטים חלקיק יכול להגיע מנקודה א' לנקודה ת', מבלי שעבר דרך כל הנקודות באמצע המסלול - ולכן אתה עלול, בהסתברות קלושה כלשהי, ללכת לישון כמנקה רחובות בהודו ולהתעורר כנשיא ארצות הברית. אבל היקום הוא תודעה וחוקיה הרבה יותר נוקשים ממה שנדמה:

    גם אם אתה מתעורר במצב שונה לחלוטין מאיך שנרדמת, רוב הסיכויים שהמוח שלך לא יוכל לעכל חוסר עקביות במציאות ואתה תסדר לעצמך הסבר הרבה יותר מתקבל על הדעת. סביר להניח שתזכור שכך היתה המציאות מאז ומעולם, כך שבמצב עניינים נורמלי אנחנו בכלל לא אמורים לחוש בקיומו של הפרדוקס. המוח שלנו יספר לנו שהלכנו בחוקיות הרגילה מנקודה א' לנקודה ב' ואז לנקודה ג' וכו', עד לנקודה ת'. כך שגם אם ברמת המיקרו היקום מתנהל לפי פיזיקת הקוונטים, ברמת המקרו נדמה לנו שהיקום מתנהל על פי חוקי ניוטון. הרעיון המסובך הזה אומר בעצם: נכון, אנחנו נמצאים בתיאוריה בכל מקום, אבל אי אפשר לתפוס מציאות מופשטת שכזו, אז אנחנו מצמצמים את עצמנו למקום וזמן מסוימים מאוד, כדי לסדר לעצמנו בראש הסבר שנוכל לחיות איתו ולמנוע פרדוקסים מביכים.

     

    אפשר לומר שמצאנו פה פתרון אפשרי לכל הפרדוקסים הקשורים לנסיעה בזמן: בפועל הם פשוט לא מתקיימים, לפחות לרוב. הם קיימים רק בתיאוריה. אם אתה נוסע לעבר והורג את סבא שלך לפני שנולדת, כנראה שכלום לא קורה. סבא שלך במילא גם חי וגם מת, האפשרות שנולדת היתה תמיד רק אפשרות ולא עובדה מוצקה, אתה פשוט תחיה בתוך אותה מציאות שאתה מסוגל לחיות איתה.

    או כמו שדירק ג'נטלי, הבלש ההוליסטי של דגלס אדאמס אומר, כל היקומים האפשריים מלאים בפרדוקסים. אם היקום היה קורס ברגע שמופיע בו פרדוקס, כל היקומים היו נעלמים בתוך מיליארדית השנייה מרגע היווצרם (וזה באמת מה שקרה בהרבה יקומים). בסופו של דבר, מכל המציאויות האפשריות, תישאר המציאות שתהיה הגיונית למרבית האנשים. אנחנו נוטים להתעלם מכל דבר שאינו מתאים לחוקי הטבע שאנחנו רגילים להם ברמה כזו, שגם אם היו קיימים מלאכים וגם אם היינו רואים אותם ואפילו נניח והיינו זוכרים שראינו אותם, האדם "השפוי" היה מתייחס לכך בביטול, כאל אחיזת עיניים ותו לא...

    בספר "אנשי המשמר", מאת טרי פראצ'ט, ישנה דמות של כלב מדבר, שכולם כמובן שומעים אותו, אבל רק בתת מודע, כי הם מדחיקים את העובדה ששמעו דבר בלתי מתקבל על הדעת - כך שגם לחריגה מחוקי הטבע בעצם יש חוקיות שמושלת מעליה ומעלימה אותה.

     

    או כפי שכבר אמרתי: במציאות אין ניסים.

     

    נ.ב: ההדגמה הספרותית האחרונה שלי לרעיון נמצאת בסוף הספר "בלתי מזיק ברובו", האחרון בסדרת "מדריך הטרמפיסט בגלקסיה", של דגלאס אדאמס - כך שמדובר בספוילר!!!

    אבל לא נורא, כי אם עברת את ימי ילדותך כחנון, רוב הסיכויים שכבר קראת את הספר הזה. ואם לא, רוב הסיכויים שזה לא נחשב "מגניב" לקרוא ספרי מד"ב בילדותך ולכן, הגרסה הרשמית שלך היא שלא קראת את הספר הזה. בכל מקרה, לאחר שכדור הארץ הושמד, ארתור דנט עובר את עלילת הספר הזה מתוך ידיעה שמתי שהוא ימות, אבל רק אחרי שיפגוש בגלגול הבא של מפלצת מעוותת שפגש בכוכב אחר. בסופו של דבר, אחרי שהעלילה מסתבכת כהוגן, עובר ארתור למימד אחר ובו כדור הארץ מעולם לא הושמד וטרישה מקמילן ידידתו מעולם לא עזבה את כדור הארץ. הוא מגיע למועדון לילה נחמד, פוגש שם בחור שתוי שהוא, למרבה הזוועה... הגלגול של אותה מפלצת שהודיעה לו על מותו העתידי. באותו רגע כולם מבינים שעלילת הספר הזה אורגנה מראש על ידי ציפור מכאנית שרודפת אחריו במשך כל הזמן הזה - ואז כל האפשרויות לקיומו של כדור הארץ מתקפלות אל תוך הכלום וכוכבנו היקר מפסיק להתקיים בכל היקומים...

    מה שמוכיח שגם במעבר למציאויות אחרות, אי אפשר לברוח לתמיד מהרעיון שלכל דבר יש סוף ולכל אדם יש בסופו של דבר את הגורל שלו!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה