פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
(לונה פארק)
טעמתי יין בטעם דבש. הסוף היה מתוק לבן ומר. צרבת. ורפלקס אחד מוכר ------------ דווקא כשאני במצב מאוזן אני פחות מאוזנת –-- אני שונא אותָך- רק אותָך. אני אוהב לשנוא אותָך. אני רוצה לפגוע בָך, להכאיב לָך, לחתוך אותָך בסכין לחם. תבכי ואני אשיר, תבכי ואני אצחק. אל תמותי, כי אני רוצה להרוס אותָך. אני שונא אותָך. אני אוהב אותָך. אהובה שלי, אני אחבק אותָך, אני אחנוק אותָך, אני אנשק אותָך. אל תמותי לי (ח.להמן)
ואני אוהבת אותךָ ------------- (לזה אתה צריך 03:06 סבלנות. הגם וגם הזה) http://www.youtube.com/watch?v=3V-GsKXwcx0 ----------- סיכות תפירה צבעוניות שנעצתי בבשר שלי כמה נוח אוהב לא אוהב אוהב לא אוהב פתחים
דיממו הוורידו והכחילו. עכשיו כמו תם הדם ויבש סימנים תקרה לבנה וריח רחוק של מת שלא הובא.
ואני מין אחר של אדם או חווה בחוות חיות שמורת טבע נידחה.
בלי קול שער נסגר הכל פתוח -------------- ביום רביעי אחד למדתי לעוף. יום אחד אני אלמד לנחות -------------- ברכבת ההרים של מה שעושים בגוף ועוד גוף ושתי נשמות משתחררת צעקה (כמה גובה כמה נוף. איך זה שהטיול כזה ארוך) מנוע פוסק על עקומה. שקט-מתפשט משתרר (לא לאיטו. בבת אחת) כמו לשחרר גומייה משיער. אנחה מתפזרת בשיער הפזור. המותר החשוף ------------ לציפור אין קצה ואין לה סוף בכל מקום היא עפה בי אור כוחה של ציפ-ור ------------ הצבע של החוץ יפה היום. יש לי איתו איזה גוון שלי שאי אפשר לגעת לי בו נקי. ------------- כשהזיתי אותו לא שונה בו דבר. אותן האצבעות (שהילכו אותי במדויק) אותו אוטו קטן (שנסע אותי לאט) אותם זקיקים קמים (מאותה הטביעה) אותה הבטן (ואותה גבעה בכף-הרגל) ראיתי אותו ישר. ראיתי שהוא ראה שראיתי אותו ככה. אפילו שהזיז את המבט. קיבלתי ממנו גוף ומילים ומים חיים. ותנועת נוירונים* מדויקת ומהירה. נתתי לו את מה שהיה עליי באותו רגע. אותי. ערומה. זהרנו בחושך שסבב בת המלך והעדשה.
------------- * תא עצב, לדוגמא.
--------------- זו המציאות שהורגת לא ההזיה -------------- הייתי קובעת איתך ליום כזה לסכם את השנה באירוע חבלני גופני להשאיר איזה חותם בתודעה. להתמוגג על יופיים של פגעי הזמן ------------ הרתחתי מים קטפתי עלים הם היו רטובים. לא היה צריך לשטוף. חייכתי בלב, במקום של הגוון ההוא שלי.
זמן לצאת לשדות לצלם זמן --------------- בערב נשתה ונר-קוד נוסף להרגשה זה לא יהיה וודקה היום היום תהיה תרופה טרופה. מגפיים רוקעים את הרקיע לרצפה -------------- (ואת זה צריך לרצות) http://www.youtube.com/watch?v=mC70NvYiSm0&feature=related --------------- אני יודעת. אתה תדע לזוז עליי נכון ו ל א ט
|
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(לכבודך יקרה אחת
אני אוהבת כשאת אוהבת מילים שלי
ומרווחים לנשימות שבין לבין)
והרבה להיפך, המציאות והדימיון. הרבה.
תודה רבה. רבה.
(ציפורים זה עולם שלם
תמיד יש עוד מה לחקור)
תודה
(לוליינות. קרקס חיי.
והכביסה- ללא מרכך, כנראה)
תודה גיבור
(הוא גם אמר: אין תקווה שלא מעורב בה פחד, ואין פחד שאין בו תקווה. אז אני מפחדת לנחות אבל גם מקווה. ופעם ראשונה ואחרונה שאני מפלספת בתגובות. תראי מה את עושה לי:)
תודה גיל-היא-גול
(הרפלקס הזה. יימח שמו. ומה היינו עושים בלעדיו. את חזק ב-רי-סו-סים עכשיו. איזה כיף לך. כשהייתי ילדה רציתי לעשות למישהו גרפיטי על הקיר של הבית כאות נקמה על משו. באסה שלא עשיתי את זה. דימיינתי את הכוח. אולי יום אחד.
ופה, הריסוס עובר אחרת. בלי הרעידות של היד בעיגול האות כלפי מעלה או מטה. ואם פתאום כלב נובח, מבהיל. לפחות הצבע עובר) תודה ידיים. על כל ה.
(כ-נר-אה שאת איתי ב
קצב
קצף
שצף)
תודה
קראתי אפילו את המרווח בין אות לאות
קוראת מחשבות.
כיף גדול לשחרר גומייה מהשיער.
ולתת לו את כל כולי
לאירוע חבלני אחד (גופני).
אהבת חיי תה עם עלים מהגינה.
וטיפה דבש בתוכו...
המציאות הורגת
לעיתים עולה על כל דמיון
גם להיפך.
את האור
אך מה המקור?
התללינתי על חבל הכתיבה שלך.
(ברוך שיפנוזה)
חייבים תמיד לנחות?
לא היו הדברים מעולם...
כ- נר.את.
{עינ-ט-זזתי.}