בלי להתייחס לשאלת אשמתו או חפותו של הנשיא לשעבר קצב, האם יש כאן בנוסף, רדיפה פוליטית על רקע היותו מזרחי ? ברור שלא, הרי רבים הם המכהנים בתפקידים בכירים שמשתייכים למחנה "המזרחי". אולם, העובדה שקצב לא נרדף על רקע עדתי, עדיין לא מעידה שאין במהלכים נגדו רבב. דחיית הטיעונים (ובצדק) על קיפוח עדתי דוחקים אותנו לאמונה כי המהלכים נגדו נובעים אך ורק מרצון צודק לבוא חשבון עם חשוד באונס, אולם קריאה חתרנית של המהלכים שקדמו לחקירתו מעידה שהאיש (קצב) ייצג עולם ערכים דתי שביכר את המשפט העברי ואת הסמכויות הקלריקליות על פני המשפט האזרחי חילוני. לא אחת קצב התבטא בדבר רצונו לחון טרוריסטים פוליטיים מן האגף הימני ואפילו כמדומני דיבר בשעתו על הצורך לדון בחנינת הרוצח המתועב יגאל עמיר. כל ניסיון לבחון את האפשרות כי האיש נרדף ממניעים פוליטיים, נדחה בטיעון של פראנויה קונספירטיבית, אך אם נבחן לאורך השנים את ההתנגשות (למעשה מלחמת עולם) בין האליטות הישנות (שמקדשות את ערכי המשפט החילוני) לרליגיוזיים התומכים במשפט העברי, נבין כי הטיעון הקונספירטיבי לא בהכרח מופרך וכי יש לו אחיזה במציאות (רגליים בקרקע). יש לבחון את האפשרות הזו, וככל שיתעלמו ממנה כן יתחזק החשד שכך הם פני הדברים.