הרהורי כפירה
מניין יצר לעצמו האדם את הדרך ואת האופן אייך לפעול בעולם, בקבוצה, מהם המניעים המוטיבציות וההרגלים שמופעלים אוטומאטית , והאם אפשר לשנות, להרחיב ולהשפיע עליהם?
מלווה תהליכי שינוי והתפתחות להגשמת מטרות, אישיות עסקיות וארגוניות. משתמשת בכלים שונים לקידום פיתרונות יצרתיים המשלבים חזון ופרקטיקה, הוויה והגשמה, עסק ואדם, יחיד וקבוצה.
יועצת עיסקית-ארגונית, מנחת קבוצות ומאמנת אישית.
פוסטים פופולאריים
-
מחפשים דרך...?
23/3/11 | 720 צפיות
-
מקדימה בדקה...
26/2/11 | 790 צפיות
-
כל מה שנידרש לפעמים זה....
23/12/10 | 1064 צפיות
-
לתת או לא לתת.....
4/4/11 | 458 צפיות
-
חומר לא מקורי
1/8/10 | 761 צפיות
-
האמא היהודיה מכה שנית, סיפור בהמשכים....
11/1/12 | 553 צפיות
פוסטים אחרונים
- "הילדה שלי מסכנה...." דילמות של הורים 21/4/12
- סיפור על בודהה ו"עט" חפירה! 14/4/12
- כולנו נפגעי תוכנית הריאלטי "החיים"... 4/4/12
- האקסטרים האמיתי הוא בכלל ענין פנימי.... 27/3/12
- האם יש לך את האומץ להגיד נפגעתי? 19/3/12
- שמישהו כבר יבין אותי.... 15/3/12
ה"ביקורת בונה"....הורסת
בדרך לילד המושלם שהוא עוד רגע יהיה.... אם רק ילמד קצת יותר...כי זה העתיד יהיה קצת יותר נחמד לחברים...אחרת הוא יהיה לבד יעמוד על דעתו מולם... שלא יהיה חנון יקרא ספרים...כי ככה מתפתחת השפה יאכל פחות ממתקים..כי להיות שמן היום זו יכולה להיות בעיה ........ אם רק יקשיב למה שאני אומרת...הוא יגדל להיות ילד ניפלא עצמאי ודעתן, ויוכל להגשים את כל משאלותיי...ההה משאלותיו כמובן. לא, אני לא מקטינה אותו בדרך... זו רק ביקורת בונה...אחרת אייך הוא ילמד ? זה תפקידי...לא? זו השיטה?? אז זהו...שלא. הדרך לבחון אם מה שאני אומרת נכון או לא היא פשוטה. תחשבו עליכם כילדים שקיבלו ביקורת מההורים, האם זה מה שהביא לצמיחה? בדרך כלל אני שומעת שזה הביא למרד...או ל"סרוס" והקטנה... הדרך הבונה למרבה הפליאה היא עידוד, חיזוק הכוחות, האמונה ביכולות. משם הכל פתוח. תתעודדו:)...עד הפעם הבאה...
|
תגובות אחרונות
-
מיקה יהלום
בתגובה על "הילדה שלי מסכנה...." דילמות של הורים
-
מיכאלה
בתגובה על רגעים של אהבה
-
amnondahan
בתגובה על
-
הלוי דוד
בתגובה על האם יש לך את האומץ להגיד נפגעתי?
-
הטרמילר
בתגובה על מעגל האלימות המושלם, אייך עשינו את זה!
-
איציק )(-:
בתגובה על פוסט 1 - מעקב....
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון....מצטערת...השפעת השפעת..
מוזמן לקבל את התשובה בפוסט החדש...:)
הילד סומך עליך...זה ברור (אתה ההורה...אין אלטרנטיבה...) וכילד הוא לא בהכרח חווה את האמירה כביקורת...(כי ככה אבא אמר...ואבא חכם...כל עוד הוא ילד) אבל, ההשלכה,המשמעות של הדברים הנאמרים כביקורת היא לטווח הארוך. האם בסופו של התהליך הוא, הילד, יוכל לסמוך על עצמו ולהאמין בעצמו...? זו השאלה המרכזית.
תודה :)
:)
אם הילד סומך עליי... כל מה שאני אומר לא יחשב לביקורת... כי גם אני מבקר את עצמי.. אז מה? זה מסרס אותי.. לא... כי על עצמי אני סומך...
מיקי....מאוד יעזור....אפשר לשנות.תמיד!
ואנשים משתנים כשהם מבינים...
סה"כ הכוונות ההוריות הן טובות...לא תמיד יודעים אייך לעשות אחרת.
לימודים...בהחלט עוזרים
כן....שנה חדשה:)
לא פורחים פרחים...בעיקר נשארת שם אדמה חרוכה...
כלכך נכון וכלכך צודק....
אבל לא יעזור כלום ....אנחנו המארה של הורינו עם תיקונים קלים
*מיקי
תודה