כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    הצד היפה הצד הכעור

    69 תגובות   יום שבת, 1/1/11, 20:24

    ''

     

    הצד היפה הצד הכעור

     

    לכל מטבע שני צדדים, נכון או לא ?! כשמדברים על הצד היפה מקבלים פידבקים רבים ומעודדים מיותר אנשים, אך כשמראים לעומת זאת את הצד הכעור, הפחות יפה וסימפטי, של אותם דברים ממש, התגובות והמגיבים מתמעטים, תוכנן פחות מתקתק (לפעמים אפילו גס רוח), כאילו אנשים ממש לא רוצים לדעת.

    ''

    ולמה שירצו? נוח יותר להתעלם, לראות את הצד היפה בלבד, מכל הבחינות, אבל הרי לא רק הוא קיים, והוא לא יעלם או יסתדר מעצמו.....

    ''
     

    האם הפכנו לצרכני תרבות ותכני אינסטנט מדומים, שנוחים לנו בלבד?  הלחמנו וריתכנו משקפיים ורודות לעיניים שלנו ?

    ''

    כשרוב הציבור מסרב לראות וכבת יענה קובר ראשו באדמה, הוא באמת חושב שזה מה שיעלים את הקושי והכיעור בדברים מסוימים בחיים? האם זה מה שיעזור למציאות שאינה טובה ואינה יפה והוגנת לא להתקיים? להעלם? "להסתדר"?

     

    להיפך. כמו בפתגם: "אם אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר כנגד שחיתות אז חושך עדיף לשמירת אתרוגים"  

     

    ככל שאנו מסתירים לכלוך מתחת לשטיח מימדיו הופכים לבלתי ייאמנו, והחשיפה אינה מטיבה עם השחיתות, משום כך מתאמצים להסתירה.

     

    אם רוצים לתקן ולשפר דברים שאינם כתקנם, העלאתם לפני השטח, ההכרה, המודעות, והדיון בהם – הם הצעדים הראשונים לשיפור המעוות ותיקונו.

     

    אז ברשותה של רפאלה שלנו, האחת ויחידה, שציורה זה במיוחד שבה את לבי, התחלתי לחשוב על הצד היפה והכעור בדברים שונים בחיינו - וכיצד אנו, כל אחד מאתנו, והחברה באופן כללי מתייחסים אליהם.

     

    '' 

    הציור, הוא חלק מהצד היפה, ומראה ומדגיש אותו בצורה נפלאה, ובאותו יום בו ראיתי אותו אצל רפאלה ראיתי בעיתונות את הידיעה הבאה, שבעיני היא הצד הכעור של אותו דבר.

     

    הארץ גלריה "שמיכות פוך: הברווזים והאווזים משלמים מחיר יקר עבור תעשיית הנוצות" (21.12.2010) רחל טל שיר

    הכתבה מציגה צד אחר של תעשיית שמיכות פוך (ובעברית מוך), כשברור שמי שקונה אותן לא מעוניין להתעלל בבעלי חיים, ובכל זאת בכל אחת מהן מקופל סבל רב כאן של אווזים וברווזים.

     

    מתחמץ הלב לראות מצד אחד כזה יופי של בעל חיים, של ציור, ומולו צד שני של אותו מטבע: כיעור תעשיית הפוך והנוצות, ניצולם ע"י האדם, סבלם, ובמיוחד בשל העובדה שבזמנים מתקדמים ומודרניים כאלה באמת שאינו הכרחי.

     

    יש חומרים מחממים קלים יותר להחזקה מפוך ונוצות, זולים, וזמינים יותר, אז מה הקטע?

    זה לא שמוכרחים הרי, שאין ברירה. החלופה בנושא קלה וזמינה, אפילו יותר, אז לא הגיע הזמן לתת לתעשייה זו לגווע ?

     

    יש תעשיות שהן "פאסה", בדיוק כמו הפרוות (חומר בנושא כאן)שהיצרנים מנסים להחזיקה ולהחיותה בכל מחיר.

    אין צורך בזה יותר, לא מבחינת מזג האוויר, התחזוקה המיוחדת המיותרת, המחיר שגבוה הרבה יותר ומעבר לכל, יש דברים ששייכים לדור הקודם, הגיע הזמן לתת להם ללכת ולהתפוגג....

    אפשר להישאר ,לפחות בנושא זה, עם הצד היפה יותר של הדברים.

     

    ובכל מקרה, לא רק בנושא זה :  אם נתעלם מהצד הכעור, מעבר להיותנו לא מציאותיים, כיצד נעריך את קיומו של היפה?     קריצה 

    ''

     

    בתקווה ואיחולים לשנה אזרחית חייכנית בריאה הוגנת יותר לכולנו

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/11 00:23:
      פוסט מעניין מאוד ומדהים
        10/1/11 09:42:
      תודה
      לשנת שקט, שמחת חיים,ו אושר
        5/1/11 23:05:

      צטט: bonbonyetta 2011-01-03 19:53:51

      צטט: ברו-טלי 2011-01-01 20:33:09

      א. יופי של ציור. צבעים מדהימים.

      ב. את לא יכולה לבוא לישון אצלי. נבוך

      וואלה, מדהים....יש לך בבית אך ורק שמיכות פוך? אין רגילות ?

      באסססה.....קריצה

       

       

      אם תגדירי רגילות,

      או שלפחות תגידי לי מה להגיד בחנות, אקנה בשבילךצוחק

        5/1/11 20:07:

      צטט: shby 2011-01-05 13:31:41

      עד כמה רחוק את יכולה ללכת? את מוכנה להתנתק מהמחשב והאינטרנט כי החשמל לתפעול נעשה מדלקים שכריתם פוגעת בכדוה"א? נראה לי שזה טוב להביא למודעות של כולם מה הנזק שנגרם מכל דבר שנעשה , ולתת לכל אחד להחליט על מידת הויתור שלו על נוחיות כדי שלא לפגיע, איך שלא תסתכלי על זה - את צריכה חימום, בין אם זה יהיה פוך ובין אם מזגן - כדוה"א יפגע, מב שאנשים צריכים זה מידע ומודעות כדי לקבל את ההחלטות הנכונות, לטעמי צריך לותר קודם כל על מה שלא חיוני כגון החלפת איפור בחומרים שלא נוסו על חיות, ויתור על פרות - כולל סינטטיות, וכמובן ויתור על אכילת בשר, השלב המקביל זה מניעת התעללות בחיות , גם אם מגדלים חיה כדי לנצל אותה ולרצוח אותה - זה לא סיבה להניח לה לגדול בתנאים לא הוגנים,

      תראה, אני מנסה לא להשתגע עם זה, עושה מה שיכולה. לאט לאט עם השנים מסתבר שזה לא כל כך קשה כמו שחשבתי, ואני הולכת עוד קצת. בכל שנה אני רואה שהלכתי יותר רחוק משנים שעברו.

      אבל שוב, כל אחד עושה מה וכמה שיכול ורוצה ולכל אחד הגבולות שלו.

      אני לא בדיעה שצריך להשליך את מה שיש, לא כל אחד גם יכול להרשות לעצמו. אבל אם קונים חדש כדאי להיות מודע ולשקול. להתנתק ממה שמנסים גורמים שיווקיים ותעשייתיים להאכיל אותך ולהתחיל לחשוב לבד. מה באמת אתה רוצה, מה כדאי לך, מה יותר בריא.

      מה הבעיה בסופר או במקום אחר לבחור במוצר שלא נוסה על בעלי חיים במקום מוצר שכן נוסה? בגלל שבפרסומות וכולם אומרים שההוא, שמנוסה על בעלי חיים הכי טוב?

      בולשיט.

      בדרך כלל עולה פי שתיים ובסך הכל יש בודאי מוצר טוב לא פחות שעולה פחות וגם לא נוסה על בעלי חיים.

      נכון, וגם אם אתה נוהג לאכול בעלי חיים, זו לא סיבה לתת להם תנאי חיים מחפירים.

      כל מה שמישהו עושה בכיוון של התחשבות מבורך בעיני, בין אם זה צעד קטן או גדול, מפני שזה עדיף על מי שאדיש ולא עושה דבר, ולא אכפת לו, וגם עושה נזק במכוון. ולא חסר.

       

        5/1/11 20:00:

      צטט: המספרית 2011-01-04 07:14:20

      גם אני כמוך מכורה לציורים של רפאלה!  מעבר לזה רציתי להגיד, שחבל מאוד שעינו של האדם המודרני טחה מראות דברים כל כך יפים כמו פרחים, ציפורים, שמים  כחולים.....נהיינו פשוט אטומים ליופי של העולם סביבנו, וכל מה שאנו מחפשים זה יופי בפנים של דוגמניות!  מאחלת לכולנו שנה של פרופורציות... אלומה

      כן, האדם עסוק מדי, עם סדר יום מטורף (כולל אני לצערי) ולפעמים הדברים היפים חולפים לו מול העיניים והוא אינו מבחין בהם כי אין לו זמן, עד שהם אינם שם....מחפשים יופי במקום אחר שהוא מול העיניים שלנו...

      כשאני מחפשת יופי ואין לי באזור ואני צריכה מנה טובה ממנו, ומהר, אני ישר רצה לציורים של רפאלה... צוחק

        5/1/11 19:56:

      צטט: * חיוש * 2011-01-03 22:42:19

      יקירתי נשיקה בונבוניטה כל מילה שלך חצובה בסלע אני אישית משתמשת בשמיכת פוך סינטטי

      ונהדר לי להתכרבל מתחתיו בלילות הקרים תודה ששיתפת אותנו * כוכב אהבה ממני חיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך הרחום מעריצה את אהבתך והדאגה לחיות המסכנות חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1968005/

      תודה רבה חיוש.

      שנה אזרחית חייכנית בריאה ורחומה, לך, לכולנו, כל היושבים על הכדור הזה.

       

        5/1/11 19:54:

      צטט: רעות שירה מורד 2011-01-03 13:49:28

      אנחנו לא מתעלמים מהצד הכעור מפני שאנחנו סבורים שהוא לא קיים... אלא שאנו נוטים להתעלם ממנו היות ולפעמים הוא קשה, לא נעים, פוגע.... ואז אנו מייצרים לעצמנו מעין מנגנון הגנה... כדי לשמור על עצמנו בעולם הקשה והסבוך הזה.יש כל כך הרבה עוול בעולם, ואם נתמקד ונעסוק  רק בו - נגיע למצב של דכדוך וקושי להתקיים.לכן, הטבע חילק בינינו את ההתמודדות עם הסבל והקושי בעולם:את למשל, רגישה לפגיעה בבע"ח, אל גור רגיש לפגיעה באקולוגיה, ואמא תרזה היתה רגישה לרעבים באפריקה...
      ככה.. אף אחד לא מתעלם מהצד הכעור... כל אחד תורם לעולם מכוחותיו מבלי לכלותם...בשיתוף הפעולה הזה אנחנו מתקיימים.

      בואי רק נתפלל שנוכל ביחד, בכוחות משותפים להתמודד / להתגבר על כל הצדדים המכוערים... ונהפוך את העולם ליפה הרבה יותר.

      כן, נכון. אלא שיש מי שנדמה לי לפעמים שמרוב שהם לא יכולים או לא רוצים או לא נוח להם להתמודד עם הצד הכעור, מרוב שהקימו מנגנוני הגנה הם הפסיקו בכלל לראות זאת. וזה קורה הרבה.

      וגם....גם יותר נוח ככה כי לא חייבים לעשות כלום.

      לא חייבים בכלל כל הזמן לעסוק בצד הפחות נוח, או לראות רק אותו, חלילה, אי אפשר לחיות בצורה כזו.

      יש המון דברים יפים בחיים, גורמים הנאה, כל זמן שאתה עושה ולו קצת, כמה שיכול למען האחר, בשטח בו בחרת זה מבורך וראוי להערכה בעיני.חיוך

       

        5/1/11 13:31:
      עד כמה רחוק את יכולה ללכת?
      את מוכנה להתנתק מהמחשב והאינטרנט כי החשמל לתפעול נעשה מדלקים שכריתם פוגעת בכדוה"א?
      נראה לי שזה טוב להביא למודעות של כולם מה הנזק שנגרם מכל דבר שנעשה , ולתת לכל אחד להחליט על מידת הויתור שלו על נוחיות כדי שלא לפגיע,
      איך שלא תסתכלי על זה - את צריכה חימום, בין אם זה יהיה פוך ובין אם מזגן - כדוה"א יפגע,
      מב שאנשים צריכים זה מידע ומודעות כדי לקבל את ההחלטות הנכונות, לטעמי צריך לותר קודם כל על מה שלא חיוני כגון החלפת איפור בחומרים שלא נוסו על חיות, ויתור על פרות - כולל סינטטיות, וכמובן ויתור על אכילת בשר,
      השלב המקביל זה מניעת התעללות בחיות , גם אם מגדלים חיה כדי לנצל אותה ולרצוח אותה - זה לא סיבה להניח לה לגדול בתנאים לא הוגנים,
        4/1/11 23:16:

      צטט: .רות המואביה 2011-01-03 01:06:48

      שנשמע רק דברים טובים.. אבל אז לא יהיה איזון.. הרע תמיד מסתנן. אהבתי את הפוסט שלך. יש לך עין חדה..את מחפשת את הצדק.. והוא לא תמיד לידינו וגם איןלנו הרבה מה לעשות כדי להשיגו. הלואי ויכולנולסלק את הכיעור.. אך הוא לדאבוני גם חלק מהעולם. הלואי שיהיו רבים כמוך. ************ פוסט מעולה ותמונה יפה צירפת של רפאלה.

      אהלן רות, וואלה, מזמן לא באת לבקר, מה נשמע?

      תודה רבה לתגובתך, אני רואה שגם את אוהבת את הציורים של רפאלה.

      טוב, נו, זו לא חוכמה עוד רבים מאד אוהבים אותם.

      קשה לא לאהוב את כל הצבעוניות הזו....צוחק

       

        4/1/11 23:15:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-01-03 03:25:56

      יופי של פוסט יקירה. מאחלת אני לך. שנה אזרחית טובה ובריאה.

      עם המון חיוכים אהבה והצלחה. שולחת אלייך חיבוקי גדול ונשיקה.נשיקה

      ''

       

      תודה רבה, שנה אזרחית מוצלחת בריאה וחייכנית גם לך וליקירייך.

        4/1/11 23:13:

      צטט: טומבוי 2011-01-02 18:25:36

      אבל תמיד היינו ציידים גם בטבע יש טורפים ונטרפים וזה נראה אכזר שמיכת פוך זה ממש מחמם... בטח את כועסת עליי עכשיו... )-:

      לא כועסת עלייך בכלל יקרה. למה מה? חשבת שאם את חושבת ומרגישה במקרים מסוימים שונה ממני מיד אכעס עלייך ?

      חלילה וכרפס...צוחק

       

      דרך אגב, לא תמיד היינו ציידים בטבע, כשגורשנו מגן עדן לא היינו. שם בגן עדן דרך אגב היינו טבעונים. כל הצרות התחילו מאז.

       

      חוץ מזה בחייאת זום זום, הרי פעם בימי קדם אולי היה לזה הכרח, מי שלא היה צד היה גווע בקור וברעב, לא היו דברים אחרים ומיגוון אפשרויות בכלל, מה את משווה?

      אז לא היתה ברירה בכלל, אם לא היית צד היה קשה לשרוד.

       

      עכשיו יש לך כל כך הרבה ברירות, אופציות, התעשייה מודרנית מיליון ואחת אפשרויות לאכול, להזין טוב את הגוף וגם בריא יותר, וגם ללבוש חם, ללא צורך לצוד ולהרוג. אז מה זה הכרחי ?

      ולמה הטיעון הזה?

      את משווה בין ימי קדם ופעם להיום?

      הציד של היום הוא לשם "ספורט" (איינה ספורט) הרי, ואת יודעת זאת....

       

      ולגבי שמיכת פוך שמחממת, שמיכות אחרות שונות מחממות אותו דבר, יותר קלות, גם פיסית גם לתחזוקה וגם יותר קלות מוסרית.

      עכשיו את כועסת עלי שטענתי לדברייך שאינם תקפים?

      ''

       

        4/1/11 23:04:

      צטט: luis56 2011-01-02 14:09:50

      באופן כללי רוב האוכלוסיה הם צרכני אנרגיה, כלומר, שואבים אנרגיה טובה להם מכל מקור, חברים, מוזיקה, בגדים יוקרתיים, שמיכות פוך מנוצות אווז וכו' וכו', אין להם יכולת לשואוב אנרגיה מתוכם, לו הייתה להם היכולת הזו הם לא היו זקוקים לכל הדברים האלה. אז כן, מודעות לעניין יכולה לפתור הרבה בעיות ואת מביאה את העניין לדיון ומחווה את דעתך ואני מסכים איתך.

      ''

       

        4/1/11 23:03:

      צטט: מאמא רונית 2011-01-02 11:27:25

      לחברה טובה יותר, לאנשים טובים יותר ולמודעות גבוהה יותר, שנה אזרחית נפלאה יקירתי, את עושה עבודה נהדרת פה ולוקחת את הבלוג שלך כשליחות. חיבוק

      '' 

        4/1/11 23:01:

      צטט: Neora 2011-01-02 10:34:27

      צטט: ד-ארט 2011-01-01 23:25:50

      אני חושבת שאם מרגישים שאין מה לעשות בעניין הצד הכעור (מכל סיבה שהיא) אז אין כל כך טעם להתבחבש בו. כבר מזמן קראתי שאחד הדרכים להפחית מהדכאון הוא לא לראות כל כך הרבה חדשות וזה נראה לי כל כך נכון.

       מרגע שמסרתי את הטלוויזייה שלי לשלטונות הצבא פתאום רווח לי.

      בונבונה יקרה יש לנו שמיכות פוך, נקנו לפני 30 שנה, אם אזרוק אותן עכשיו למחווה והזדהות עם סבלם של אווזים בני 30 ארעד מקור, אני חושבת שפשוט לנכדי אקנה פוך סינטטי וזהו.

      סיכמנו?!

      מישהו אמר לך משהו יקרה שלי? אל תזרקי שום דבר, ממילא זה נקנה לפני המון זמן, אך עם קצת מודעות כישיגיע הזמן להתחדש בתחום אני בטוחה שתזכרי.נשיקה

        4/1/11 22:58:

      צטט: d.double you 2011-01-02 08:11:30

      את ממש צודקת אבל התחושה שמעוררת האמירה "התכרבלתי בשמיכת הפוך" היא בכל זאת משהו מיוחד...

      האם קראת את הכתבה? באמת קראת אותה?

      אשמח אם תחזרי ותגיבי בדיוק את אותו דבר אחרי שקראת אותה.

      תודה הסנני

        4/1/11 22:57:

      צטט: RonArzi 2011-01-02 02:16:28

      ספרי לנו על זה גם ב- 2011. לא נהיה פתאום מלאכים, אבל תזכורות כפי שאת מביאה מאירות נושאים שלא נתנו עליהם את הדעת.זה עונה לנושא לשכנע את המשוכנעים. אני למשל לא נתתי על נושא הנוצות את הדעת. סתם כך מן הסתם אכן הצטיידנו בשמיכות עם חומרי מילוי אחרים, אבל - מודה, לא מתוך מודעות.תודה ושנת אזרחות טובה לכולנו

      עם קצת מודעות יותר קל למצוא את הברירות, כי אין דבר כזה שאין ברירה, יש מצבים שלא רואים אותה.... קריצה צוחק

        4/1/11 22:55:

      צטט: ענבר מגן 2011-01-01 23:42:00

      "ובכל מקרה, לא רק בנושא זה : אם נתעלם מהצד הכעור, מעבר להיותנו לא מציאותיים, כיצד נעריך את קיומו של היפה? "
      הטוב והרע היפה והמכוער הולכים יד ביד. רק צריך לזכור שהיד הימנית תהיה חזקה יותר וזה הטוב (:

       

      נפלא, קניתי ואני גם מוכרת הלאה מגניב

       

        4/1/11 22:54:

      צטט: רפאלה 2011-01-01 23:35:25

      התחלתי לקרוא על השמיכות פוך.... ומייד הרגשתי דקירה בלב.הידעת שיש כאבים פיזיים בלב? האמיני לי הלב כואב לי.ואפשר להרגיש אותו על ממש. לא המשכתי לקרוא.. כי הדימיון המשיך לעבוד.. עדיין לא יכולה להימלט מתכנית שראיתי על האפרוחים ולאחרונה ראיתי חלק זעיר מתכניתו של רפי גינת....ועכשיו הכל התערבב לי וכואב לי הלב. ואם יש כאלה שחושבים שאני מתחסדת..לא איכפת לי כי אני יודעת מה אני מרגישה. אפילו הדופק עלה לי.) אני רוצה להודות לך על השימוש בציור שלך ושהוא נתן לך השראה לגבי הפוסט הנפלא הזה... אני מרגישה רע.. אבל אשוב לקרוא ואם יהיה לי עוד משהו להוסיף אוסיף.
      אנו מודעת שהשלם מורכב מדברים טובים ורעים, מיפים ומכוערים. זה השלם. אך אני מנסה לברוח מהכיעור שאנו האנושות עושים. האדם הינו הצייד הכי גרוע בעולם. החיות טורפות כדי לשרוד ואילו אנו לא.
      תודה לך עת הציור .... אשוב עוד לקרוא..כשארגע..והתוכן כבר לא יפתיע אותי.
      ****   רפאלה

      תודה גם לך רפאלה.

      תארי לעצמך איך הם, בעלי החיים שעוברים דברים אלה בעל כורחם מרגישים?  אי אפשר לברוח מכיעור, אפשר רק לעשות אתנחתא להתאוששות, הוא שם, קיים, צריך לראותו כדי שאפשר יהיה למגרו ולכל הפחות להפחיתו כך שהיופי יתפוס חלק גדול יותר.חיוך

      הציור הזה שלך מופלא. הכי אוהבת אותו

       

        4/1/11 22:52:

      צטט: ד-ארט 2011-01-01 23:25:50

      אני חושבת שאם מרגישים שאין מה לעשות בעניין הצד הכעור (מכל סיבה שהיא) אז אין כל כך טעם להתבחבש בו. כבר מזמן קראתי שאחד הדרכים להפחית מהדכאון הוא לא לראות כל כך הרבה חדשות וזה נראה לי כל כך נכון.

      מי רואה חדשות בכלל?

      בקושי טלויזיה כמה דקות ביום ולא חדשות, אין לי מה לעשות תגידי...? מופתע

        4/1/11 22:51:

      צטט: NotJustAPrettyFace 2011-01-01 23:17:38

      פוסט מהמם.
      וחתמת יפה ממש,אך אוסיף ואומר שהיופי הוא בעיניי המתבונן..

      בהחלט, היופי בעיני המתבונן וגם הכיעור.

      מסכימה אתך קריצה

      אותי מלהיב בעלי חיים שמקובלים כמכוערים, הם מרתקים אותי, ואחרים לא אוהבים אותם בלשון המעטה.

      את יודעת כמה פעמים העירו לי אנשים "טובי לב" ברחוב לגבי כיעורה של זואי ?

      לא קולטים את זה שבדיוק בשל כך אני אוהבת אותה, ואימצתי אותה....מגניב

        4/1/11 19:56:
      תודה רבה לך שאת מאירה דברים כל כך חשובים
        4/1/11 07:14:

      גם אני כמוך מכורה לציורים של רפאלה!

      מעבר לזה רציתי להגיד, שחבל מאוד שעינו של האדם המודרני טחה מראות דברים כל כך יפים כמו פרחים, ציפורים, שמים כחולים.....נהיינו פשוט אטומים ליופי של העולם סביבנו, וכל מה שאנו מחפשים זה יופי בפנים של דוגמניות!

      מאחלת לכולנו שנה של פרופורציות...

      *

      אלומה

        3/1/11 22:42:

      יקירתי נשיקה בונבוניטה

      כל מילה שלך חצובה בסלע

      אני אישית משתמשת בשמיכת פוך סינטטי

      ונהדר לי להתכרבל מתחתיו בלילות הקרים

      תודה ששיתפת אותנו

      * כוכב אהבה ממני

      חיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך הרחום

      מעריצה את אהבתך והדאגה לחיות המסכנות

      חיה

      http://cafe.themarker.com/image/1968005/

        3/1/11 20:31:
      שנה ניפלאה בונבונייטה
        3/1/11 20:03:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-01-01 23:12:18

      חובה להבחין ואסור להתעלם. כשמתעלמים לא רק מחמיצים את ההיפוך אלא משתכנים בתוך בועה וכשמגיע רגע ההתפכחות לא נעים בכלל. שתהיה לך שנה מצוינת, עם המון חוויות מרנינות

      בהחלט נכון אילנה. תודה.

      יש אנשים שלא מוכנים לראות דבר מטר מאף שלהם כי אינו בבועה שבנו לעצמם. 

       

      אפשר לתת דוגמא בדיוק לזה מהחדשות וכולם יודעים במי ובמה מדובר. זה גם סוג של בועה, חוסר התחשבות באחר, אנוכיות, וסירוב לראות דבר מחוץ לבועה שנבנתה.

      כעת הכל חרב, וכבר זמן ראינו שאין התמודדות טובה בכלל עם המציאות. 

        3/1/11 20:01:

      צטט: לקסיס10 2011-01-01 23:06:55

      כבר כמה שנים שאין לי פוך רק סינטטי זה מספיק חם ונעים לארצינו החמימה אז מקוה שיהיה נעים כבר גם לאוזים!!!!
      שנה טובה ואוהבת לכל היצורים

      יש היום באמת מספיק דברים וחומרים מחממים, גם לא צריך להיות היסטרים ולזרוק למי שיש, אם לא רוצים הרי.  עם קצת מודעות לא לקנות חדש....קריצה

       

        3/1/11 19:57:

      צטט: דואלי 2011-01-01 23:06:54

      אסור להתעלם, כי כמו שכתבת בסוף זה יצוף....אף אחד לא רוצה לאכול במסעדה "יפה" ומפוארת עם מטבח מטונף בחצר האחורית ...שבוע טוב  חיוך

      ''

      דוגמא נפלאה נתת, ממחישה כל כך טוב את הנקודה של הפוסט.  תודה 

       

        3/1/11 19:55:

      צטט: א ח א ב 2011-01-01 22:55:10

      אל תרכיבו משקפיים. לא קודרות ולא שמחות. הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות ....
      (ביאליק, שר א.איינשטיין)
      שנה מוצלחת

      בדיוק !   תודה רבה אחאב 

      ''קצר וקולע !

        3/1/11 19:53:

      צטט: ברו-טלי 2011-01-01 20:33:09

      א. יופי של ציור. צבעים מדהימים.

      ב. את לא יכולה לבוא לישון אצלי. נבוך

      וואלה, מדהים....יש לך בבית אך ורק שמיכות פוך? אין רגילות ?

      באסססה.....קריצה

      אנחנו לא מתעלמים מהצד הכעור מפני שאנחנו סבורים שהוא לא קיים... אלא שאנו נוטים להתעלם ממנו היות ולפעמים הוא קשה, לא נעים, פוגע.... ואז אנו מייצרים לעצמנו מעין מנגנון הגנה... כדי לשמור על עצמנו בעולם הקשה והסבוך הזה.


      יש כל כך הרבה עוול בעולם, ואם נתמקד ונעסוק  רק בו - נגיע למצב של דכדוך וקושי להתקיים.

      לכן, הטבע חילק בינינו את ההתמודדות עם הסבל והקושי בעולם:

      את למשל, רגישה לפגיעה בבע"ח, אל גור רגיש לפגיעה באקולוגיה, ואמא תרזה היתה רגישה לרעבים באפריקה...
      ככה.. אף אחד לא מתעלם מהצד הכעור... כל אחד תורם לעולם מכוחותיו מבלי לכלותם...

      בשיתוף הפעולה הזה אנחנו מתקיימים.

      בואי רק נתפלל שנוכל ביחד, בכוחות משותפים להתמודד / להתגבר על כל הצדדים המכוערים... ונהפוך את העולם ליפה הרבה יותר.

        3/1/11 11:57:
      למה צריך מילה עברית לפוך? מוך??
        3/1/11 11:47:
      אם נתעלם מהצד הכעור, מעבר להיותנו לא מציאותיים, כיצד נעריך את קיומו של היפה? *
        3/1/11 11:38:
      ***
      *********

      תודה שהבאת
      שנה אזרחית פוריה ומוצלחת
        3/1/11 08:36:
      פוסט מעניין..
      אהבתי..
        3/1/11 04:10:
      יופי של פוסט

      שמחתי לבקרך

      איזו כתיבה ייחודית

      תודה לך

      שבוע נהדר

      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com
        3/1/11 03:25:

      יופי של פוסט יקירה.

      מאחלת אני לך.

      שנה אזרחית טובה ובריאה.

      עם המון חיוכים אהבה והצלחה.

      שולחת אלייך חיבוקי גדול ונשיקה.נשיקה

      ''

        3/1/11 01:06:
      שנשמע רק דברים טובים..
      אבל אז לא יהיה איזון..
      הרע תמיד מסתנן.
      אהבתי את הפוסט שלך.
      יש לך עין חדה..את מחפשת את הצדק..
      והוא לא תמיד לידינו וגם איןלנו הרבה מה לעשות כדי להשיגו.
      הלואי ויכולנולסלק את הכיעור..
      אך הוא לדאבוני גם חלק מהעולם.
      הלואי שיהיו רבים כמוך.
      ************
      פוסט מעולה ותמונה יפה צירפת של רפאלה.
        2/1/11 22:42:
      בחייםיש
      אורות וצללים
      טוב ורע
      יופי וכיעור.
      אשרי האיש
      אשר
      מתודע לצד החיובי
      בחיים ונהנה
      מיפי הבריאה .
        2/1/11 20:02:
      שיירבו הצדדים היפים השנה, אמן!
        2/1/11 18:40:

      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא..??.

      שירבו כמותך...בונבוניטה

      בטי

        2/1/11 18:25:
      אבל תמיד היינו ציידים
      גם בטבע יש טורפים ונטרפים
      וזה נראה אכזר
      שמיכת פוך זה ממש מחמם...
      בטח את כועסת עליי עכשיו... )-:
        2/1/11 14:09:
      באופן כללי רוב האוכלוסיה הם צרכני אנרגיה, כלומר, שואבים אנרגיה טובה להם מכל מקור, חברים, מוזיקה, בגדים יוקרתיים, שמיכות פוך מנוצות אווז וכו' וכו', אין להם יכולת לשואוב אנרגיה מתוכם, לו הייתה להם היכולת הזו הם לא היו זקוקים לכל הדברים האלה.
      אז כן, מודעות לעניין יכולה לפתור הרבה בעיות
      ואת מביאה את העניין לדיון ומחווה את דעתך
      ואני מסכים איתך.
        2/1/11 13:04:

      תודה יקירה, כל כך צודקת....

      ושנה טובה יותר לכולנו  *

        2/1/11 11:27:
      לחברה טובה יותר, לאנשים טובים יותר ולמודעות גבוהה יותר, שנה אזרחית נפלאה יקירתי, את עושה עבודה נהדרת פה ולוקחת את הבלוג שלך כשליחות. חיבוק
        2/1/11 11:11:
      avoda ktuva nehederet
      ezrok mtbea
      rega..........................
      ken iatza a tzad ..............
      shana ezrachit nehederet lach ve la mekuravim
      ve neshika mi rio
        2/1/11 10:41:
      באמת מקווה שהשנה תהיה יותר חייכנית לאחרים.
      וגם האנשים המכעורים ייעשו יפים.
        2/1/11 10:41:
      תודה על פוסט מרתק חברה חדשה שלי
        2/1/11 10:34:

      צטט: ד-ארט 2011-01-01 23:25:50

      אני חושבת שאם מרגישים שאין מה לעשות בעניין הצד הכעור (מכל סיבה שהיא) אז אין כל כך טעם להתבחבש בו. כבר מזמן קראתי שאחד הדרכים להפחית מהדכאון הוא לא לראות כל כך הרבה חדשות וזה נראה לי כל כך נכון.

       מרגע שמסרתי את הטלוויזייה שלי לשלטונות הצבא פתאום רווח לי.

      בונבונה יקרה יש לנו שמיכות פוך, נקנו לפני 30 שנה, אם אזרוק אותן עכשיו למחווה והזדהות עם סבלם של אווזים בני 30 ארעד מקור, אני חושבת שפשוט לנכדי אקנה פוך סינטטי וזהו.

      סיכמנו?!

        2/1/11 09:52:
      בונבונייטה,
      השימוש בשמיכת הפוך, לא עוררה אותי לחשוב על האווזים וטוב שאת מעלה את המודעות לכך ועכשיו רע לי....
      זה מזכיר לי את הפוסט על צייד הקרנפים , הציידים זקוקים לקרניים, כדי למכור אותם בשווקים ובינתיים הורגים קרנפים שלא מזיקים לאף אחד , אך הם נעלמים מהנוף שלנו ונכחדים עם הזמן. האדם, צייד אכזר.
      תודה לך על המידע החשוב שהעברת.
      אוה
        2/1/11 09:12:
      בונבוניטה

      אכן חומר למחשבה
      אוהבת את הפוסטים שלך המשולבים עם האיורים
      תודה שהבאת
      שבוע מבורך לטוב
        2/1/11 09:00:
      חומר לחשיבה

      שנה קסומה
        2/1/11 08:11:
      את ממש צודקת אבל התחושה שמעוררת האמירה "התכרבלתי בשמיכת הפוך" היא בכל זאת משהו מיוחד...
        2/1/11 06:41:
      בתקוה לאיזון
        2/1/11 05:28:
      נורית גלרון סיפרה לנו על זה בשירה: אחרינו המבול!
      זה עובד בכל תחום, ומאפשר לאנשים להרגיש נח...כמה עצוב! שנה טובה יותר. דני יפן
        2/1/11 02:16:
      ספרי לנו על זה גם ב- 2011.
      לא נהיה פתאום מלאכים, אבל תזכורות כפי שאת מביאה מאירות נושאים שלא נתנו עליהם את הדעת.
      זה עונה לנושא לשכנע את המשוכנעים. אני למשל לא נתתי על נושא הנוצות את הדעת. סתם כך מן הסתם אכן הצטיידנו בשמיכות עם חומרי מילוי אחרים, אבל - מודה, לא מתוך מודעות.
      תודה ושנת אזרחות טובה לכולנו
        2/1/11 00:25:
      יש בזה משהו... שנה טובה.
        2/1/11 00:07:
      כהרגלך, פוסט מעניין, ישיר ונוקב,
      הציור מדהים ביופיו
      וכך גם דאגתך לבעלי החיים.
      שנה נפלאה,
      רונית
        1/1/11 23:42:
      "ובכל מקרה, לא רק בנושא זה : אם נתעלם מהצד הכעור, מעבר להיותנו לא מציאותיים, כיצד נעריך את קיומו של היפה? "
      הטוב והרע היפה והמכוער הולכים יד ביד. רק צריך לזכור שהיד הימנית תהיה חזקה יותר וזה הטוב (:
        1/1/11 23:35:
      התחלתי לקרוא על השמיכות פוך....
      ומייד הרגשתי דקירה בלב.הידעת שיש כאבים פיזיים בלב?
      האמיני לי הלב כואב לי.ואפשר להרגיש אותו על ממש.
      לא המשכתי לקרוא..
      כי הדימיון המשיך לעבוד..
      עדיין לא יכולה להימלט מתכנית שראיתי על האפרוחים ולאחרונה ראיתי חלק זעיר מתכניתו של רפי גינת....ועכשיו הכל התערבב לי וכואב לי הלב.
      (ואם יש כאלה שחושבים שאני מתחסדת..לא איכפת לי כי אני יודעת מה אני מרגישה. אפילו הדופק עלה לי.)

      אני רוצה להודות לך על השימוש בציור שלך ושהוא נתן לך השראה לגבי הפוסט הנפלא הזה...

      אני מרגישה רע..
      אבל אשוב לקרוא ואם יהיה לי עוד משהו להוסיף אוסיף.

      אנו מודעת שהשלם מורכב מדברים טובים ורעים, מיפים ומכוערים. זה השלם.
      אך אני מנסה לברוח מהכיעור שאנו האנושות עושים.
      האדם הינו הצייד הכי גרוע בעולם.
      החיות טורפות כדי לשרוד ואילו אנו לא.

      תודה לך עת הציור ....

      אשוב עוד לקרוא..כשארגע..והתוכן כבר לא יפתיע אותי.

      ****
      רפאלה
        1/1/11 23:25:
      אני חושבת שאם מרגישים שאין מה לעשות בעניין הצד הכעור (מכל סיבה שהיא) אז אין כל כך טעם להתבחבש בו. כבר מזמן קראתי שאחד הדרכים להפחית מהדכאון הוא לא לראות כל כך הרבה חדשות וזה נראה לי כל כך נכון.
        1/1/11 23:17:
      פוסט מהמם.
      וחתמת יפה ממש,אך אוסיף ואומר שהיופי הוא בעיניי המתבונן..
        1/1/11 23:12:
      חובה להבחין ואסור להתעלם. כשמתעלמים לא רק מחמיצים את ההיפוך אלא משתכנים בתוך בועה וכשמגיע רגע ההתפכחות לא נעים בכלל. שתהיה לך שנה מצוינת, עם המון חוויות מרנינות
        1/1/11 23:07:
      שיהיה לנו ולכל הבע"ח שנה מוצלחת
        1/1/11 23:06:
      כבר כמה שנים שאין לי פוך רק סינטטי
      זה מספיק חם ונעים לארצינו החמימה
      אז מקוה שיהיה נעים כבר גם לאוזים!!!!
      שנה טובה ואוהבת לכל היצורים
        1/1/11 23:06:

      אסור להתעלם, כי כמו שכתבת בסוף זה יצוף....

      אף אחד לא רוצה לאכול במסעדה "יפה" ומפוארת עם מטבח מטונף בחצר האחורית ...

      שבוע טוב  חיוך

        1/1/11 22:55:
      אל תרכיבו משקפיים. לא קודרות ולא שמחות. הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות ....
      (ביאליק, שר א.איינשטיין)
      שנה מוצלחת
        1/1/11 22:53:
      שנה נפלאה שתהייה....
        1/1/11 20:33:

      א. יופי של ציור. צבעים מדהימים.

      ב. את לא יכולה לבוא לישון אצלי. נבוך

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין