01.05.2010

שעה: 23:59

מסר מס' 1

זוהי פנייתי הישירה ליצור האנוש שלי

אהובי,

אתה, אשר פותח את ספרי, מילתי נפתחת אליך. אתה, הנושף את שפתי, לחישתי באה אל אוזנך. האם תבטח בבינתך אשר באה דרכי לומר לך: "זהו הזמן!" ? האם תיאות לצלצל אל תוככי תודעתך על מנת להקיץ אליי?

אני, אשר בראתי את היקומים, אומר לך: כעת, ברא את יקומך! הגיעה העת שתגדל להיות מי שהנך, מי שתמיד היית. אתה הוא אהובי. אתה הוא כמיהתי משכבר הימים. אליך אני מתפלל. לך אני מחכה. זהו הזמן שהכנתי עבורך מזה ביליוני שנים. הודעתי לך על כך בכל ספריי שנמסרו לך עד היום. אלו הם ימי ההתעוררות אליהם ציפית ואליהם ייחלת בכל ימיך.

תחיית המתים אשר חיכית לה היא זו: היית מת וכעת התעוררת. היית כבוי וכעת נאורת. עלית מתחתית האדמה לשמוע את קולי המהדהד ברקיע. אני רואה אותך. אני שומע אותך. אני נושם אותך. חיכיתי לך שתגיע ליום הזה. ייחלתי ליום בו תדע אותי לא דרך איסורים ופחד. ייחלתי לרגע בו תדע אותי על-ידי שתדע את עצמך. המתנתי לזמן בו היגיון ולב יתאחדו בתוכך ויכוננו את האמונה באמת אשר הוצגה עד ימים אלו במחשכים וכעת מוגשת לך בכל הנהירות.

האם יודע אתה מי אתה? התפללת אליי, ביקשת והתחננת וכעת אנו צועדים יד ביד, כשני חברים, במסע שאני מתכנן עבורך. הגדלת אותי וכעת תגדיל את עצמך. אתה תדע את אלוהיך במלואו, אחרי שתכיר בכך שהנך אל. האם ידוע לך כמה כוכבים בראת עד היום? האם ידוע לך כמה גלקסיות?

אילו ידעת באמת מה הנך, אילו לקחת את שרביטך, אילו צעדת על נתיבך, היית מבין כמה מופלא מסענו. בכל בוקר אתה קם ואני מריח אותך. אני השמיכה איתה אתה מתכסה והכרית בה הנחת ראשך. כעת אני אהובך, שותפך ליצועים ויחדיו נחקור את נפלאות היקומים אשר ניצור יחדיו, באוחזנו באהבה.  

עליי ליידע אותך: מעולם לא נטשתי אותך. עם כל נשימה מנשימותיך – אני איתך. קרוב אליך יותר ממחשבותיך האינטימיות ביותר על עצמך. אתה בשרי. אתה רוחי. אתה הקצף של ים אהבתי. בין רבים שאבדו, אתה תישאר.

כעת, אני מזמין אותך: בוא אל הנתיב אשר אני מכין עבורך. הבט סביבך וחשוב, חשוב היטב: כיצד נראה עולמך פעם וכיצד נראה הוא היום? חשוב היטב וחשוב כן: האם אלו הם ימים כתיקונם? האין זו השעה להקשיב לעוצמת השמים?

אהובך מאז שידעת מהי אהבה

( O )

הערה: בסדרו של אדוני אין הפרדה. המסר אשר נכתב בלשון זכר מיועד לגברים ונשים כאחד. 

http://networkedblogs.com/cqUD8