שנה אזרחית טובה לכולם !!!!!!

אחרי שכתבתי את הפוסט הקודם בו ניסיתי לסכם את השנה שלי....

עבר עלי שבוע מבלבל לגמרי.

רציתי להעביר קודם כל איזה משהו סמנטי ששמת לב אליו, אולי זה לא רק סימנטי אבל חשבתם פעם על המושג "להחמיץ" הזדמנות? למה דווקא השתמשו בפועל ח,מ,ץ?

אני חושבת שזו מהסיבה הפשוטה שכשהזדמנות מתפספסת הטעם בפה הוא חמוץ, הוא לא מר, ולא מלוח, בטח שלא מתוק.. זה פשוט חמוץ. או במילה אחרת- מבאס.

השבוע נאלצתי לעזוב את העבודת עליה דברתי בכזה אושר השבוע, האמת היא שזה לא הפתיע אותי, כל השבוע הרגשתי את זה מגיע. ואני לא כועסת ולא עצובה, בעיקר כי אני יודעת שאני את שלי עשיתי. אני בדרך כלל אלופה בלהאשים את עצמי ולחפש אשמה, אבל הפעם אפשר להגיד את מה שאני אוהבת לומר- כולי תמימה.

ביום חמישי עברתי מעין סערת נפש, אבל הסערה נרגעה, ואולי זה כי אני מכחישה חצי אבל למדתי לקבל את הקלישאות של "הכל לטובה"- בעיקר כי ברור לי לגביי העבודה הזו שמגיע לי יותר טוב, ו"כשדלת אחת נסגרת, אחרת נפתחת". בעיקר למדתי המון.

גם מהכאב שעברתי למדתי המון, בעיקר להתחשב לא רק בכאב המיידי שלי אלא בכל התמונה הכללית וגם שגיתי אבל מבחינתי גם הצלחתי מזיהוי השגיאה.

מצאתי בעצמי הרבה כוחות לאזור אומץ ולהגיד שעמוק עמוק מתחת לכל החוסר בטחון, עומדת אישה (טוב, בחורה), שיודעת שהיא טובה, וחכמה ושיודעת מה טובה לה.

ואמנם 50% מהזמן בחמשוש החמצתי פנים, החיוך דאג לצוץ אחרי זה, הגשם עזר,ועוד מישהו אחד שכולו מיוחד והחברים שלי גם... וגם הדביקות. היה לי סוף שבוע מקסים וזכיתי לבלות אותו עם אנשים שבאמת אוהבים ומקבלים. גם אם נדרשו ממני הרבה כוחות להבין את זה.

התחלתי בחמוץ, אבל סיימתי את הסופשבוע במתוק מתוק. (וגם עם וופל בלגי ).

נ.ב -מצ"ב קטע מהסרט שלגמרי עשה לי את 2010, עם שיר אלמוותי שעוד יהיה כזה לעד.

יהיה לי לעונג אם תצפו בו גם.