משה מודיע לעם ישראל על הגאולה וקיץ העבדות הקרב, אבל עם ישראל לא מאמין: "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו'9). מלחמת קיום יומיומית לא מאפשרת לאדם שאר רוח, מחשבה, דעה ורצון. זה המצב אליו שואפת דיקטטורה, ולכן שמירת הדמוקרטיה מחייבת שמירה הדוקה על זכויות העובדים.
פרשת וארא עוסקת בשני נוסעים עיקריים: הבטחת האלוהים מחזקת את משה בשליחותו אל מול פרעה מלך מצרים, ומציבה מסלול ברור לתוכניתו של האל להפיכת עם העבדים לעם חופשי בארצו. פרעה והעם המצרי נאלצים להתמודד עם כמות גדולה של מפגעים שנועדו לאלצם לשחרר את עם ישראל. משה מתמודד בהצלחה, בגאון ובגבורה מול פרעה והכהנים, מוכיח לפרעה את עליבות כהניו ואי יכולתם להתמודד כנגד מכות האל. הדבר המעניין אותי ביותר בפרשת וארא מתייחס לפסוק הנחבא בדרמה המתרחשת בין משה לפרעה ובין עם העבדים למשה. משה מודיע לעם ישראל על הגאולה וקיץ העבדות הקרב. מצב זה לא מאפשר לאדם שאר רוח, מחשבה, דעה, ורצון. דיקטטורה שואפת למצב זה כי זהו בסיס ליציבות המשטר. ביטול המחשבה והיצירתיות מחזק את שלטון היחיד או המפלגה השולטת. דמוקרטיה (שלטון העם) חייבת להתרחק מהמצב הנפשי בו נמצאו עבדיי מצריים - אי הקשבה למחשבה מקוצר רוח ומעבודה קשה. שלטון העם מחייב דעות, מחשבות ורעיונות. שמירת הדמוקרטיה מחייבת פיקוח על חוק שעות עבודה ומנוחה והגבלת כוחו של המעסיק המעוניין לנצל כוחותיו וזמנו של העובד ולמקסם את רווחיו. מגמת הגבלת שעות העבודה במשק הישראלי, עלית כוחו של המעסיק- בעל ההון ויריגת כולם של ארגוני עובדים פוגעת לכן בבסיס עליו נבנית הדמוקרטיה. אני קורא לאיזון נכון בן צרכי הכלכלה לחוסן מדינתנו לבין צרכי האדם לחופש ולביטחון כלכלי המאפשר לחברתנו את קידום המחשבה ורוח האדם. יצחק בן דוד, דצמבר 2010 |