כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגישור

    מה בבלוג? שילוב בין תכנים מקצועיים בנושאי גישור, ADR, גירושין בשיתוף פעולה, ובין חוויות אישיות יותר, מהשתלמויות בתחום והחיים בארה"ב.

    0

    על מודל "גישור דרך הבנה"

    7 תגובות   יום ראשון, 2/1/11, 07:20

    בקרוב אעלה בבלוג ראיון שערכתי עם ג'ק הימלסטין, וכהקדמה אספר בפוסט זה מעט על מודל ה"גישור דרך הבנה", שפיתח יחד עם גארי פרידמן.

     

    ג'ק הימלסטין וגארי פרידמן הם מבכירי ומוותיקי מורי הגישור בארה"ב ובעולם. הם פיתחו ביחד את מודל "גישור דרך הבנה", והקימו את המרכז להבנה בקונפליקט (מלכ"ר, שנקרא בעבר – The Center for Mediation and law). ספרם האחרון Challenging Conflict – Mediation Through Understanding, יצא לאור בשיתוף לשכת עורכי הדין בארה"ב (ABA) ותוכנית המו"מ באוניברסיטת הרוורד. מעבר לעיסוק בגישור, הם מלמדים את מודל ההבנה בארה"ב וברחבי העולם (בעבר העבירו כמה קורסים גם בישראל). היתה לי הזכות להשתתף בקורס אינטנסיבי ללימוד המודל בהנחייתם.

     

    לפני הראיון, כמה מילות רקע, ממש על קצה המזלג , על מודל ההבנה וההבדלים בינו לבין מודל הגישור המסורתי יותר (ובקשת מחילה מקוראי שאינם מגשרים, על היעדר פירוט מושגים):

     

    -          מודל ההבנה, כשמו כן הוא, מייחס חשיבות רבה להבנה (בניגוד לכפיה או לשכנוע). מה חשוב לצדדים, לא רק האם הם יכולים להסכים על מספר, אלא גם מה עומד מאחוריו. מה חשוב להם? המגשר מנסה להבין את זה, וגם הצדדים מנסים להבין – ראשית כל צד את עצמו, ולאחר מכן, בתקווה, גם את הצד השני.

     

    -          ישנה חשיבות רבה לתהליך הפנימי. ניתנת תשומת לב רבה גם לתהליך הפנימי שעובר על המגשר, בתוך ההליך.

     

    -          הבה ניזכר בגרף המפורסם של פרופ' ריסקין, שאגב השתתף גם הוא בעבר בקורס של הימלסטין ופרידמן, בו על ציר אחד נמצא המגשר ה"מעריך" מול המגשר המאפשר, ועל הציר השני נמצאת הגדרת בעיה צרה-רחבה. מודל ההבנה נמצא בקרבת הצד הקיצוני של הגרף על שני מימדיו– מגשר מאפשר, הגדרת בעיה רחבה. (ראו כאן את המאמר המקורי. אגב, לאחר שנים כתב ריסקין מאמרים המוסיפים ומשנים את הגרף הבסיסי. גגלו).

     

    -          מעבר לחשיפת האינטרסים שבבסיס העמדות, כפי שקיים במודל המסורתי, מודל ההבנה מנסה, במידת האפשר, להעמיק ולהגיע לרובד המשמעות  (meaning)המונח מתחת לשכבת האינטרסים.

     

    -          המגשר נמצא עבור כל אחד מהצדדים – הנייטרליות שלו היא בכך שהוא מחובר לשני הצדדים, ולא בכך שהוא רחוק מהם במידה שווה.

     

    -          המודל מייחס חשיבות רבה לעבודה משותפת לקראת פתרון הקונפליקט. זאת מתוך השקפת העולם של הדוגלים בו, וגם כנתינת כלים לצדדים לצורך מערכת היחסים בעתיד. לכן המודל מבוסס על פגישות משותפות בלבד (מגשרים הפועלים על פי המודל משתמשים בפגישות נפרדות לעיתים נדירות, אם בכלל).

     

    -          הקונפליקט שייך לצדדים. גם האחריות לשאלות אם וכיצד יפתר הסכסוך מוטלת בעיקרה על הצדדים. המגשר אינו יודע יותר טוב מהצדדים מה נכון שיעשו בחייהם. גם זו סיבה להיעדר הפגישות הנפרדות – שכן הן מאפשרות ראיית התמונה הכוללת על ידי המגשר בלבד.

     

    -          ההתקדמות בדרך לפתרון הסכסוך היא על ידי הסכמה. ההסכמות הם לא רק לגבי תוצאת הגישור, אלא לגבי אופי ההליך ואופן התנהלותו. הצדדים שותפים לגיבוש תהליך הגישור, ביחד עם המגשר.

     

     

    אתם בוודאי יכולים לדמיין כי כל סעיף כאן הוא רק כותרת שתחתיה עולם שלם של מושגים ומחשבות. אני סיימתי את הקורס עמוסת הרהורים על המודל, האם הוא מתאים לכל חברה (כולל לחברה הישראלית...) ובאיזו מידה אשתמש בו כמגשרת. התשובות כמובן מורכבות, אבל אין ספק שעצם החשיפה למודל והרחבת ארגז הכלים המקצועי הן בעלי ערך רב מאוד.

     

    בפוסט הבא – הראיון עם ג'ק הימלסטין

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/11 09:03:
      מעולה
      פנינה, אני שמחה שאת מוצאת עניין בגישה. את מוזמנת לקרוא עוד בלינקים שצירפתי וגם לחפש ביו-טיוב, אני חושבת שהם העלו חומרים לשם. אשמח גם לשתף אותך יותר בעל פה עם חזרתי הקרובה לארץ.
        4/2/11 08:12:
      זה מרתק בעיני הייתי רוצה לראות את זה
      אני מדמיינת את הדיאלוג
      יש כאן רעיון מתוחכם מאוד
      כי בכל הדיון שיקיים המגשר עם צד אחד יהיה הצד השני פסיבי ויחד עם זאת יכול להיות שניתן באמצעות שיחה ושאלות פתוחות לשתף אותו
      לפי המודל הזה - חד משמעית כן. לעיתים הבירור נעשה בנוכחות הצד השני, אך בדיאלוג בין המגשר לצד בצורה של מעין פגישה נפרדת. אבל למעט במקרים קיצוניים שני הצדדים נוכחים במהלך כל הגישור.
       
        1/2/11 16:49:
      בהחלט, אבל אני סקרנית לגבי ההמשך
      כלומר, כאשר את חשה שאחד הצדדים תקוע מעט ונכון לברר איתו את האינטרסים ולאפשר לו לנסח לעצמו אופציות
      האם תעשי זאת בפגישה משותפת?

      צטט: פנינה-ב 2011-01-29 08:45:57

      הבנה והעדר כפיה בעיני הוא בסיס לכל גישור
      לגבי המודל הזה אני סקרנית לתהליך שבו המתודה מדגישה פגישות משותפות
      אני אוהבת את זה ומאוד מסכימה עם הרעיון הזה

       

      אחת הדרכים היא שלב contracting משמעותי. לא רק "שיחת פתיחה" של כמה דקות והופ לפרטי המקרה, אלא דיאלוג על אופי הגישור, ציפיות הצדדים, דרכים לניהול ההליך, יתרונות וחסרונות של האפשרויות השונות ועוד.

      מקווה שזה נותן לך כיוון מחשבה.

      אושרית

        29/1/11 08:45:
      הבנה והעדר כפיה בעיני הוא בסיס לכל גישור
      לגבי המודל הזה אני סקרנית לתהליך שבו המתודה מדגישה פגישות משותפות
      אני אוהבת את זה ומאוד מסכימה עם הרעיון הזה

      ארכיון

      פרופיל