עד כה ידענו, כי פסוריאזיס היא מחלת עור הנחשבת כרונית - גנטית, כלומר, כזו העוברת בתורשה. גם ידענו שאקזמה נוטה להיות מחלה תורשתית העוברת מדור לדור. וידענו שאלרגיות של העור, מאפיינות בעיקר אנשים בעלי היסטוריה משפחתית מסוג זה. אך האם ידעתם שלחץ נפשי מהווה את אחד הגורמים המרכזיים להופעתן והתפתחותן של מחלות אלו? למעשה, מדובר במחלות בעלות רקע רגשי. מחלה בעלת רקע רגשי מוגדרת כמחלה פיזית, שנגרמת, בין השאר, כתוצאה ממצב של לחץ ממושך וקונפליקטים רגשיים הפוגעים בגוף ובתפקודיו. סימפטומים מסוג זה עלולים להופיע בעיקר במערכת העיכול. אולקוס, מעי רגיז ומחלת קרוהן הן כולן מחלות בעלות רקע רגשי. הבעיה היא בעור, הפתרון הוא ברגש חלק ניכר ממחלות העור, מאופיינות גם הן כמחלות בעלות רקע רגשי. פסוריאזיס למשל, היא מחלה אשר מעל ל-100,000 ישראלים סובלים ממנה והיא מתאפיינת בנגעים בעור, המופיעים בדרך כלל באזור המפרקים, הקרקפת והציפורניים, ולעתים גם באזור בתי השחי, המפשעות והטבור. במקרים קשים יותר של פסוריאזיס מופיעים נגעים רבים עד לכיסוי מרבית שטח הגוף. פסוריאזיס אמנם עלולה להיגרם כתוצאה מזיהום כלשהו בגוף, אך אחד הגורמים המרכזיים המביאים להתפרצותה והחרפתה של המחלה הוא לחץ נפשי. יתרה מכך, אנשים הסובלים מפסוריאזיס נאלצים להתמודד לעתים עם תחושות דחייה מצד החברה הסובבת אותם. כך, המועקה הנפשית בה הם שרויים עלולה להפוך עמוקה יותר ואף לגרום לדיכאון. כיום, הטיפול בפסוריאזיס נעשה באמצעות תרופות ותכשירים שונים, אולם הטיפול השכיח ביותר במחלה הינו "פוטותרפיה" – הכולל חשיפה לקרני שמש מסוננות, באופן שמשפר את מצב הנגעים בעור (טיפול זהה ניתן להשיג באמצעות חשיפה לקרני השמש בים המלח). עם זאת, טיפולים אלה מצליחים לדכא את המחלה באופן חלקי. לאור זאת, אי אפשר שלא לתהות – אם המצב הרגשי הוא אחד המניעים המרכזיים להופעת הפסוריאזיס – מדוע אין אנו פונים לטפל בנפש תחילה? במקום לבצע "טיפול שורש" בגורם הסיכון שהביא להתפרצות הפסוריאזיס, אנו נוהגים לבצע אך ורק "טיפול קוסמטי" בסימפטומים של המחלה. חושבים אחרת – נראים אחרת על מנת לטפל בתסמיני המחלה, כדאי לנסות משהו אחר. להתחיל מההתחלה. כיצד עושים זאת? ובכן, אם המצב הרגשי מהווה את הגורם המרכזי להתפתחות המחלה, ניגש לטפל בו, באמצעות שיטות NLP ודמיון מודרך. במסגרת זו, נחדור למקור הבעיה, נפיג את המתח בו הגוף שרוי, נשחרר את החוויות הטראומטיות המשפיעות על תפקודו. כך, נוכל לשנות את השפה הפנימית שלנו – את דרך המחשבה והאופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולסביבה. בדרך זו, נעניק לגוף כלים לרפא את עצמו ונוכל להראות טוב יותר, אך חשוב מכך, להרגיש טוב יותר.
כותבת המאמר היא מרים שביט, מנחה בכירה ל-NLP, דמיון מודרך ומוח אחד, בעלת קליניקה במרכז הארץ. ליצירת קשר:
|