כצפוי, גם השנה ליוו את הדיונים לאישור התקציב התלונות הקבועות והנדושות, לפיהן הדרישות של הנציגים החרדיים ״סוחטות״ את תקציב המדינה ״המצומק״ וגורמות לכך, שלא יישארו תקציבים פנויים בנושאים אחרים. תגובות דומות נשמעו כאשר עלו תביעות חיוניות לסייע לשכבות החלשות ולמנוע גזירות כלכליות. אך מדברים שנאמרו והתרחשו לאחרונה ניתן ללמוד, כי המציאות הכלכלית ומצב קופת המדינה, יכולים לאפשר יד פתוחה ורחבה יותר, וכל אלה שממשיכים לזעוק חמס על ״הפגיעה בתקציב״ ודורשים לקמץ עוד ועוד, עושים זאת אך ורק מסיבות אינטרסנטיות ומתוך כוונה לטרפד סעיפים תקציביים ספציפיים, או, לחילופין, מתוך הרגל ושיגרה, שמביאים לתגובות אוטומטיות שהיו מקובלות עשרות בשנים.

בימים האחרונים פורסם כי, הגילוי של מרבצי הגז עשויים להניב סכומי עתק למדינה. השותפות בקידוח הימי לוויתן 1 הודיעו, כי בקידוח מול חופי המדינה נמצאו 16 tcf (טריליון רגל מעוקב) של גז טבעי, וכי ״זוהי כמות הגז הגדולה ביותר שנמצאה בעולם בקידוח גז בעשור האחרון במים עמוקים״. על פי הערכות, שווי המאגר הוא כ־ 90 מיליארד דולר!

על כך הגיב איתן ששינסקי: ״התגלית יוצאת מן הכלל ותייצר שינוי מהותי למדינה עוד יותר ממה שהיה קודם. ממשלת ישראל החליטה לפתח את שדות הגז שלה באמצעות ההון הפרטי, אבל צריך לדבר על התנאים. המדינה היא הבעלים של משאבי הטבע, וצריך לוודא שהיא נשארת ככזו גם אם מישהו אחר מפיק את הגז עבורה. קיבלנו חוות דעת משפטיות על כך ממיטב המומחים והן הביאו אותנו לקרקע מוצקה בקביעה שהמדינה היא הבעלים החוקיים של המשאבים. אין לחברות זכות קניין. לכן יש לנו את הסמכות החוקית לקבוע שמדינת ישראל יכולה לעשות שינויים פיסקאליים״.

ההכנסות הצפויות מגילוי הגז, יגיעו רק בעתיד, אך מתברר שכבר עתה טוענים יודעי דבר, כי קופת המדינה ״סובלת״ לאחרונה מ״צרות של עשירים״ ונאלצת לעסוק בשאלת ההתמודדות עם עודפי תקציב! ביום רביעי, בו אושר התקציב, חשף מוטי בסוק במוסף הכלכלי ״דה־מרקר״, כי הכנסות המדינה בשנת הכספים 2010 היו גבוהות מהתחזיות, ולנוכח הקופה המלאה החליט האוצר לבצע ״תרגיל יצירתי״. וכך, בצעד חריג, העביר לאחרונה משרד האוצר סכום של -5 6 מיליארד שקל מתוך התקציב של 2010 עבור הוצאות הרשומות בתקציב ל־2011.

השנה הצטברו בקופת האוצר עודפי שיא, דיווח העתון, ובשבועות האחרונים ״האוצר פועל במלוא הקצב כדי להוציא עודפים אלה״. העודפים הגדולים נצברו בקופת המדינה ב־2010 גם בצד ההוצאה, בשל תת ביצוע בכל תקציבי משרדי הממשלה, וגם בצד ההכנסות, בשל עודפי הגבייה בכל 2010, שביחס לתחזיות, מגיעים ל־12 מיליארד שקל. באוצר אמרו כי מדובר בהישג חסר תקדים לרשות המסים, ובכיר באוצר אישר ל״דה מרקר״ כי העודף שנצבר בקופת המדינה ב־2010 מאפשר למשרד לנקוט ״מדיניות יצירתית״.

קודם לכן, התבטא אודי ניסן, הממונה על התקציבים באוצר, בצורה גלויה, כי בחודשים האחרונים התחולל שינוי מהותי בגישה הנקוטה במסדרונות האוצר ביחס לתקציב המדינה. בראיון לפרשן הכלכלי של ״ממון״, סבר פלוצקר, לפני כמה שבועות, אמר ניסן: ״אנחנו באוצר לא מדברים כיום על קיצוצים, אלא על תוספות״. הוא הסביר, כי הנושא היחיד שנשאר לדון בו הוא רק ״סדר עדיפויות ראוי בתוספות״. ניסן הוסיף: ״יש לי יותר כסף, עוד לפני שהגיעו הטיפות הראשונות מגשם המיסים מהגז הטבעי, ואני מוכן ומזומן להשקיע אותו בתוכניות שיחוללו מיפנה בחברה הישראלית״. ועל כך סיכם פלוצקר: ״תם עידן הקמצנות התקציבית. החל עידן העדיפות התקציבית״.

אכן, יש מספיק כסף, והנידון היחיד שעל סדר היום הוא רק כיצד ייקבע סדר העדיפויות הראוי לחלוקת תוספות התקציב. יש לקחת זאת לתשומת לב, להפנים את הנתונים החדשים, ולדעת שמעתה והלאה איש אינו יכול להאשים את הדורשים לתקן את הפגיעה המתמשכת בשכבות החלשות ולצמצם במעט את הקיפוח של ציבור היראים ומוסדות התורה, בכך שהם גורמים, כביכול, לפגיעה בכלכלה ולעושק תקציבי, כאילו מדובר במי שנוטל לעצמו מפירורי הפת החרבה של ״סעודה שאינה מספקת לבעליה״.

כי היום כבר ״לא מדברים על קיצוצים, אלא על תוספות״. כיום מכריזים כי ״תם עידן הקמצנות התקציבית״, והממונה על התקציבים באוצר אומר בגלוי: ״יש לי יותר כסף, עוד לפני שהגיעו הטיפות הראשונות מגשם המיסים מהגז הטבעי, ואני מוכן ומזומן להשקיע אותו בתוכניות שיחוללו מיפנה בחברה הישראלית״. השאלה היא רק כיצד להנהיג ״סדר עדיפויות ראוי בתוספות״, וכיצד יושקעו עודפי התקציב בדרכים נכונות ״שיחוללו מיפנה בחברה הישראלית״. וזו, כידוע, כבר אינה שאלה כלכלית גרידא, אלא ענין של השקפת־עולם, וזכותו המלאה של הציבור התורתי לדאוג שייעשה הכל על מנת לחולל את המיפנה האמיתי הדרוש: ההכרה בכך שלומדי התורה הם מקיימי עם ישראל ומקיימי העולם כולו.