| אנו רגילים לחשוב על איראן במונחים הכי קשים שיש לנו בארסנל המחשבה| זה מוצדק?| אולי זה סתם שטיפת מוח?| אולי האיראנים הם אנשים אחראים ולא חבורת מטורפים?| טור לכבוד פרישת מאיר דגן|

בששת השנים האחרונות, כל אדם שחי בישראל, יודע, מי יותר ומי פחות, על איום נוראי המרחף מעל ראש כל התושבים. איום מחריד, איום מזעזע, איום המרכז את כל קצות קשת החברה בישראל, איום שהצליח להיות קונצנזוס מהסוג ששנים לא נראה בישראל קונצנזוס כה רחב, איום המכונה "האיום האירני". איום קיומי. איום ממשי. איום משתק.

האמת היא, שיש הרבה אמת בחרדה הלאומית בישראל. העם היהודי, שמעולם לא חי חיי שלווה (על כל פנים, מאז גלותו מאדמתו) זוכר עדיין זיכרונות הצרובים בתודעתו, הזיכרונות של מלחמת העולם השנייה. מלחמה, בה לא היו רחמים, שחטו וטבחו יהודים באופן שיטתי ומשומן. שלחו מיליונים מבני העם לכבשני גזים. 'הפיתרון הסופי'. סוף לעם היהודי!. היטלר, שהיה נראה בתחילה הוזה, התברר, כאיש עם יכולת ביצועית אדירה, וכדי להגשים את חזונו של 'עולם ללא יהודים' הוא הקים מנגנון משומן להרג ולהשמדה, ומימש (עד כמה שיכול היה) את חזון הבעתים שלו 'עולם ללא יהודים'.

היום, שוב, עומד מנהיג, מחמוד אחמדינז'ד שמו. ושוב מספר על מחיקתה של מדינת ישראל ממפת תבל. הוא מדבר כך זמן ארוך. הוא מציב חזון של עולם ללא מדינת ישראל. ובעודו מדבר על השמדתה של מדינת ישראל, הוא מכין תשתית טכנית שתסייע לו לבצע את זממו. הוא בונה במרץ מתקני גרעין. הוא, כנראה מבין, שהחיילים הפרסים שלא הביאו הצלחות מיוחדות במלחמה ארוכת השנים עם עירק, הם לא חיילים שיוכלו לארגן תאי גזים ומוכנת השמדה. הוא גם מבין שהעולם של היום, בו יש או"ם ומועצה לזכויות אדם, עם יהודים רבים הזרועים לאורכה ולרחבה של התקשורת העולמית, הוא אינו העולם של שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, ועל כן הוא מתקדם במרץ לקראת האופציה של 'זבנג וגמרנו', הוא מכין את הטילים עם ראשי הנפץ הגרעיניים על מנת להשמיד את מדינת ישראל.

בטרם אני ממשיך את הדברים להלן, אבקש להבהיר, שכל הכוונה במאמר זה הוא לחדד את החשיבה, ולא חלילה להתריס!! 

ובכן, האם אכן נשקפת סכנה כה קיומית על העם היושב בציון? האם אנו עדים לדה-ז'ה-ווה מלפני מלחמת העולם השנייה. האם אחרי שישים שנה שוב עתיד חלקו הגדול של העם היושב בציון כה מסוכן, כה רעוע? אולי כולנו, חיים תחת שטיפת מוח. אולי?

ובכן, כדי לבחון את האיום המרחף על ראשנו מהממלכה הפרסית, אולי כדאי לפני זה לבדוק שתי תמיהות. האחת, היסטורית. והשנייה, עכשווית.

היבשת האירופית ידעה משך יותר מאלף שנה, חוסר יציבות כרונית. היבשת סערה ממלחמות, משפיכות דמים, משנאה עזה בין אימפריות בין לאומים ובין דתות. מלחמות ענק שניהלו הבזנטים והיוונים, לצד קרבות הכנסייה, ואינסוף סכסוכים איומים בין האסלאם והנצרות, בין הקתולים לפרוטסטנטים, מלחמות בין אבירים בין ממלכות, ובין לאומים שונים, כל אלו הם חלק קטן מאוד מגורלה של היבשת האירופית זה יותר מאלף שנה, כששיא מרחץ הדמים היה בשלהי האלף הקודם, ובמשך תקופה של כמה מאות שנים בודדות אירופה ידעה מלחמות שקצרו את חייהם של מאות מיליונים. מאז המהפכה הצרפתית, שגררה את אירופה כולה לקרב של הכל בכל, עובר דרך מלחמת העולם הראשונה שהייתה תוצאה של מתיחויות ומיני-מלחמות שהובילו לכמה קואליציות לאומיות באירופה, שפתחו במלחמה מיד כשנהרג הנסיך ויורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד בידי מתנקש סרבי, אירוע שהיה יכול להסתיים במאסר עולם (לא הרבה יותר מיגאל עמיר) ולמעשה, הסתיים בשמונה עשרה וחצי מיליון הרוגים, כשסיפורה העצוב של אירופה מסתיים במלחמת העולם השנייה, בה גרמניה, בתאוות השליטה שלה, ביקשה להשתלט על אירופה בכוח החרב, מלחמה שהסתיימה באובדן של כשישים מליון הרוגים. שסמל סופה המר הוא פיצוצה של הירושימה ביפן. 

והנה, לפתע בשנות הארבעים של המאה הקודמת, העסק לפתע נרגע. נרגע לגמרי! היבשת האירופית, וכל גרורותיה, נרגעו. קציר הדמים הסתיים!! הסתיים באופן טוטלי. כמות שפך הדם ירד באופן שכמעט לא נותר שום זכר למלחמות האיומות. המהפך הגדול בהיסטוריה!! מקרבות שנמשכו אלפי שנים לשקט ופריחה. איך? מה היה הגורם למהפך הגדול הזה? איזה דבר היה חסר בעולם משך מאות שנים שהתגלה בשנות הארבעים?? זו תמיהתי הראשונה.

ותמיהתי השנייה היא, מה נשתנה יבשת אפריקה משאר העולם? מפני מה בכל העולם יש שלום ושלווה. אומנם ישנם מקומות בעולם בהם השלום מתוח, אבל שלום! במערב יש דמוקרטיות ובמזרח תיאוקרטיות ודיקטטורות, הצד השווה שבכולם שקציר הדמים הוא קטן מאוד! אין כמעט רצח-עם מגמתי ומשומן! אין כמעט פרעות, ובוודאי שלא מתוזמנות על ידי משטרים! ואילו אפריקה, זו יבשת בוערת. מנת חלקה היא לוחמה, קרבות, שחיטת המוני-עם. וזה חוצה כמעט את כל היבשת, סודן, אריתראה, סומליה ורואנדה. שבטים שוחטים אלו באלו. דתות טובחות אלו באלו. ממשלים הורגים באזרחיהם, ומוות על רקע גזעני הוא חלק ממרקם החיים. מה נשתנה אפריקה משאר העולם.

אני מאמין שלכל אחת משתי התמיהות הללו יש יותר מתירוץ אחד. אולם חושבני להסיק מסקנה אחת. והיא: פצצת האטום היטיבה עם העולם!!! כן, הנשק הגרעיני הפך את העולם ליותר סובלני!! ואסביר, כשמדינה יודעת שלמדינה עימה היא שרויה במתח, יש יכולת למחוק אותה באבחת כמה טילים, היא לא רק חושבת פעמיים לפני שהיא פותחת מלחמה. הוא פשוט לא פותחת מלחמה. מלכים ומושלים מוכנים לחרף את נפש אלפי ומיליוני חייליהם, אבל לא את נשמת המדינה!! העולם שעד שנות הארבעים למאה הקודמת היה עולם של מלחמות קונבנציונליות. מלחמות שההשלכות שלהן לא היו חד משמעיות! שלחו לקרב חיילים, כלי מלחמה, הותירו הרס וחורבן, בתשתיות, בכלכלה, במדיניות ובביטחון האישי. אולם קיום המדינה לא היה מעולם נתון בסכנה, רק בסופו של תהליך ארוך. מאז שנות הארבעים בכל מלחמה שתפתח, עצם קיום המדינה נכנס לסל ההימורים! בפצצת גרעין אחת ניתן למחוק עם. וזו הסיבה ששני המעצמות המיליטריסטיות, ארה"ב ובריה"מ, לחמו מלחמה קרה, ולא העיזו לפתוח מלחמה בוערת. משום שכל צד הבין שבכל שגיאה, המדינה שלו נתונה לסכנת קיום. ולפי דעתי זו הסיבה שאפריקה אוכלת חרב. משום שאין ביבשת שום מדינה גרעינית המטילה משמעת באזור, וכוח ההרתעה של מדינה על חברתה, של דת על רעותה ושל ממשל על אזרחיה, הוא כוח הרתעה שלא מסכן קיום של שום מדינה ביבשת!!

מסקנה א': המצאת פצצת האטום היטיבה עם העולם! היא שיפרה את ההרתעה, והורידה משמעותית את סך הנהרגים במלחמות, עד המינימום שבמינימום. 

דבר נוסף כדאי לבחון. המערב גאה מאוד בנורמות של זכויות האדם הגבוהות שלו. האם זה אכן כך? הבא נשאל שאלה תיאורטית. לו היינו מתגוררים על כוכב המאדים, והיה מגיע חייזר, ומספר לנו שיש איזה כוכב קטנטן, עליו חיים יצורים העונים לשם 'בני אדם' ליצורים אלו יש יצרים מאוד רעים! הם מסוגלים להרוג זה את זה, הם מסוגלים לגנוב זה את רכושו של זה, ויכולים להפריע ולהזיק זה לזה. מה היינו אומרים? האם היינו אומרים: תשמע, אין מה לעשות, לכל אחד סל זכויות משלו. שאילו לא היה לו סל זכויות תיאורטי, הוא לא היה נוצר. וממילא, גם במידה והוא פוגע באחר ניתן להענישו, אולם בכפוף לסל הזכויות המינימאליות שלו. או אולי היינו אומרים: לכל אחד יש זכות לחיות כמו לאחר. אולם, יצור (בן-אדם) שאינו מבין זאת, וחורג, עלינו לעשות הכל, אבל הכל, כדי לשתק את החורג, ולו בסנקציות הקשות ביותר. אינני יודע במה הייתם בוחרים. אולם ברור לי לגמרי, ששני האפשרויות היו נשמעות מכוכב המאדים - לגיטימיות!

העולם החילוני-מערבי בחר באפשרות הראשונה, סל זכויות אדם לכל אדם, יהיה מי שיהיה. העולם האסלאמי-מזרחי בחר באפשרות השנייה, מי שחורג מהנורמות שקבע הא-ל, ינקטו נגדו סנקציות חריפות.

אני משוכנע שיש סיבה היסטורית, מפני מה כל חלק בעולם בחר בגישתו לחיים. העולם המערבי היה עד לקציר דמים ארוך וקשה לאורך כל שנות קיומו, הגיעו ימים שלא היה משפחה או כפר שלא ידעו שכול ויתמות מה הם! הפחד מהדם, הכאב היגון והסבל שנערם במשך שנים על גבי שנים הביאו את העולם המערבי לקדש את החיים איך שהם!! זה הגיע ממשקעיי היסטוריית הדמים של המערב. אולם, במזרח ההיסטוריה הייתה הרבה יותר רכה. בכפרים היו אנשים רבים שלא ידעו על הקרבות של צאלח א-דין עם ריצ'רד לב-הארי, שלא שמעו על המלחמה של האימפריה העות'ומנית עם מתנגדים כמצרים. ובכלל, בשנים האחרונות המזרח התיכון במשך רוב הזמן הוא היה נתון תחת מרות אימפריות, הוא קיבל את מרות האימפריות בכניעה. האימפריות נתנו לו, למזרח, את דתו, והוא לא דרש יותר. כל זה מנע ממנו מערכת של משקעים שהיו נחלת המערב, וממילא לא נמאס על המזרח הדת, המסורת, וחוסר השוויון בין המינים והמגדרים.

מסקנה ב': הוויכוח בין המערב למזרח, בין דמוקרטיזציה לבין אסלאם הוא וויכוח שאין בו צד צודק ובעל  מניעים נעלים לבין צד עבריין שוחר רע. זהו וויכוח לגיטימי בין שני ציוויליזציות.

דבר נוסף כדאי להבחין. המערב הצליח ליצור ברית צבאית אדירה. ברית נאט"ו. זוהי ברית צבאית בעלת מימדים מפלצתיים. יכולותיה הצבאיות (ללא שום קשר לאטום) מבחינת היכולות הטכנולוגיות והמסה של הלוחמים, הם יכולות ששום גורם צבאי בעולם אינו יכול לעמוד מולם. רק טרוריסטים שלא ניתן להכאיב להם ולהכריע אותם, הם היחידים שיכולים לכוחות הברית של נאט"ו. (דוגמת המתחולל באפגניסטן) אולם מדינות, אין להם שום דרך בעולם לעמוד מול כוחות הברית של נאט"ו. ובשנת 2003 העולם היה עד כוחות נאט"ו פלשו לעירק ומוטטו את כל מוסדות השלטון ואת כל הסדר הקיים בימים בודדים, כמעט ללא התנגדות אמיתית. הקושי האמיתי התחיל כשכוחות הברית, מתוך, מצפון מוסרי, החליטו לא להניח לעירק להתבוסס בדמיה, אלא לפתוח במאמצי שיקום בעלי סטנדרטים דמוקרטיים. או אז, הם הפכו להיות חשופים לטרור, שלא הניח לשקם את המדינה מחדש. אולם, הרס המדינה נעשה בקלות ובמהירות.

מזרח העולם, לא די שהוא מפגר טכנולוגית אחרי המערב, הוא גם אינו מצליח להתארגן התארגנות אמיתית. התארגנות של גוש מדינות אסלאמיות, ערביות או מזרחיות. אפי' הליגה הערבית, מוסד בעל מימד מדיני ודיפלומטי רב משקל במזרח העולם, אינו מצליח לקדם יוזמות מדיניות. ועל אחת כמה וכמה שאין לו שום סיכוי לשדרג את מעמדו לכדי ברית צבאית.

מסקנה ג': יותר משנשקפת סכנה אמיתית למערב מן המזרח, נשקפת סכנה אמיתית למזרח מן המערב.

עתה, הבא נחשוב, מה היינו עושים אנו, לו היינו איראן. איראן רואה בשנת 2003 את ארה"ב בראשות כוחות נאט"ו פולשת לעירק ומחסלת את המדינה העירקית ללא שום קושי. איראן מבינה, כפי שכל העולם מבין היום. שהפלישה הגדולה לעירק אינה על רקע של סכנה למערב מנשק בלתי קונבנציונלי הנמצא בעירק. זו מלחמת תרבות, מלחמה על ערכי העולם המערבי. הנשיא ג'ורג' ווי בוש סימן את המטרה להכות במשטרים החשוכים במזרח ו'להאיר' למזרח באור המערב הדמוקרטי, ואז חיפש עילה להצדיק את המלחמה כדי לרתום את כל העולם למאמץ, תוך שהוא מזייף מסמכי מודיעין בדבר יכולותיה הגרעיניות של עירק.

שאלה: מה אנו היינו עושים לו היינו איראן? חושבני, כי נשיא איראני שלא היה נכנס לאטרף גרעיני, הוא היה מוקע לאורך שנים כצ'מברליין ארור שהמיט אסון על המדינה, שלא הכין אותה לקראת מתקפה מערבית. הרי איראן, לפי ראות עיני המערב היא מדינה חשוכה, והיא יכולה להיות חשופה בכל יום ללחץ ברמה כזו או אחרת, או דיפלומטי-מדיני או צבאי-מלחמתי, מצד המערב. אז מדוע שלא תכין נשק גרעיני למטרות הרתעה, כדי לדעת שיש לה במה להרתיע את המערב מפלישה מערבית למדינתה.

ואל נתעה לחשוב כי רק עוד קצת דמוקרטיה והמזרח יהיה טוב יותר. זה הוכח בכל מקום במזרח התיכון כי הדמוקרטיה הקצינה את המצב במזרח התיכון, שכן, העם במזרח התיכון הוא כזה, דתי, חשוך ולא הומאני. וגם הנשים המופלות מצביעות בהמוניהם למפלגות קיצוניות כאשר נערכות בחירות. ועל כן, המערב בכל תותחיו הכבדים ביותר, לא יוכל לשנות את המזרח התיכון, שכן דעת המנהיגים היא דעת העם, ואף מתונה יותר. (וזה הוכח, מי שהגיע לשלטון, גם כשהוא לא הסכים למתן את הטרמינולוגיה הוא מיתן את התנהגותו).

ועתה, הבא נראה, האם איראן תעז להתקיף את ישראל התקפה גרעינית? לי נראה שלא!! משום שלישראל, ע"פ פרסומים זרים, הכוללים פליטת פה של ז'ק שיראק בשלהי כהונתו כנשיא צרפת, ופליטת פה של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט לעיתון 'בילד' בגרמניה, יש גם יכולות גרעיניות! וכשאיראן תתחיל לשחק במגרש הגרעיני, היא חושפת את ארצה ואת עמה למתקפות לגיטימיות מאותו סוג. וכשלא יהיה ישראל - לא תהיה איראן.

לכן, לפי דעתי, איראן לעולם, לא תנסה ללכת ברצינות על כיוון של השמדת ישראל. ומה שנשיאה אומר כי הוא מעוניין למחוק את ישראל מהמפה הוא לא מתכוון משהו הרבה יותר קיצוני מהקרן החדשה לישראל. הוא בסך הכל מתכוון שתהיה כאן מדינת כל אזרחיה, בה ישובו כל פליטי 48 לבתיהם שבפלסטין הכבושה, והיהודים, יהיו שם רוב דחוק, או חצי, או מיעוט משמעותי. זו כוונת דבריו. והוא מאותת לעולם שאלו כוונותיו, הוא מכבד את היהודים הגרים בממלכתו, הוא מקבל בזרועות פתוחים את חסידי נטורי-קרתא, שלשניהם יש אג'נדה זהה, שהיהודים יחיו כאן בשלום תחת שלטון ערבי מכבד מיעוטים.

כל כך גרוע???

חושבני, כי סעודיה והנסיכויות במפרץ, שאין להם יכולות צבאיות המתקרבות לאלו של איראן, הם אלו שבאמת מפחדים מאיראן. להם יש הרבה מאוד מה לחשוש. בהם איראן לא תחשוש להתגרות, בדיוק כפי שנאט"ו לא חששה להתגרות בעירק.אותם פערי כוחות שהיו בין נאט"ו לעירק יש בין איראן, ובוודאי איראן גרעינית, לבין מדינותיה הסוניות השכנות. אז הם בוכים. הם מייללים למערב בראשות ארה"ב, שיעזרו להם, שיושיעו אותם, כפי שנחשף בוויקליקס. אבל רגע אחרי שהמערב ינטרל את הפצצה האיראנית. הנסיכויות וסעודיה יחברו, ללא ספק, לאיראן, שיש להם איתה אינסוף מכנים משותפים. והם יבגדו במערב.

לישראל, פרשיית איראן, הביאה לה זריקת אנדרלין לבלום את גל הד-לגיטימציה הגואה בעולם. הנה, היהודים מראים לעולם, עדיין ישנם סיבות מוצדקות לפנק את המדינה הציונית, יש אויבים המבקשים את נפשה, וללא הפינוק המערבי (שלא ניתן לארמנים לאלבנים או לדרפורים) המערב יישא על גבו את חטוטרת הדמים. והאמת? זו לבד סיבה למה להמשיך ולנפח את מימדי האיום מאיראן.

בשולי הדברים, בליל שבת, החזיר את נשמתו לבוראה רבי יששכר מאיר, מקים עולה של תורה בנגב שהיה צחיח מתורה. אולי אחרי שנתיים עקובות מדם בחינוך העצמאי כדאי שנפתח עיניים ונראה אלו דמות חייה כאן על האדמה, רחוק מבני ברק, רחוק מקריית ספר. אי-שם במרוקו, אי-שם בנתיבות, הוא לא חס על שום נשמה יהודית, ואת מי שניתן היה, הכניסו תחת כנפי השכינה. יהי רצון שיליץ טוב על העם היושב בציון.