חישה הלכה ונתחדדה אגב נשמעותם של מילים ומשפטים, אלו קלחו מפיה כנזרמויות מיים צוננים,מי הפשרת שלגים , נדמה כי לבשו נוזליות רק מכורח אפשרות נדברות בין שני בני אנוש. אש של לב אשר נדמה היה כי בערה בימים עברו כבתה כליל מותירה אחריה ישימון, תלולית של אפר מוזרה ,רוח חיים אשר נשבה במציאותו של מקום,הצליפה על מחודדותה של ראש תלולית מעלה אל חללו של פנים ענן ,כולו על טהרת רמץ מדורה שכבתה. זה שייט במחוזות פנימו של גוף נותן נלבשויות בגד חורף על מיני נצצויות של רגשות,מבליע כמעט כליל את מגולותם. בלילת אפר ענן עם מציאויות רגש ,קיימה באחרונים איזושהיא קהות, מבליעה משהו מנוכחותם,נותנת בהם מוצגותם של רוחות רפאים,נקלשויות דבר, משהו אשר נדמה לאיזהשהוא ריח קלוש אשר מחולל תהיה אודות יש נמצאות אין נמצאות. בין אותם נקלשויות שוטטו שתי מציאויות רגש נוכחויות מוגדר ,בשר ודם באלו לא דבק רבב,מוגנים היו באיזהשהוא מחסום בלתי נראה מאותו אפר נורא, צחים כתינוק בן יומו יצא לא מכבר מבטן אימו. כעס וחמלת אם הייתה נקראותם של שני אלו, שני שונויות דבר אשר פסעו אחוזים יד ביד במסדרונותיו של גוף מחוללים נרקעויות רגל אשר נרטטויותיהם נשלחו אל מצאיו של חוץ בוראים שיר ומנגינה של אותה אישה ,שיר ומנגינה אשר מתגלים כנבללויות כעס וחמלת אם. עת פגשתי אישה נשמעו אותם נחבטויות רגל ללא הרף, נשמעים   בנאמרויות צליל קול ,בהילוכה של רגל,בלפיתתה של יד ובנחשקותם של שפתיים.דומה כי זאת הינה כלי מוזיקלי המנגן למצער שני תווי צליל - כעס וחמלת אם. תהיתי כיצד נתגלגלו דברים לידי נבנותו של כלי מוזיקלי שכזה, כלי בשר ודם. ידעתי כי ריקות ונחסרות הם תיבת תהודה של צליל, האם נחסרות של חמלה וכעס בנו מציאותו של כלי מנגינת בן אנוש. נחסרות נבנת מאין נחסרות ,אין נחסרות הינה מודל מעשה ידי אנוש מסוגרות דבר וצורך של אני ביציבות,מגוונויות צליל הינם דוגמא לאי יציבות ,אין צליל הינו דוגמא למה יקרא יציבות,דומה כי עולם מגוונויות בו אנו חיים בא לידי מוקמות מאם כל נחסרויות,תיבת תהודה ענקית,אוי כמה הייתי רוצה להתוודע אליה.