0
פגשתי אתמול את אמא של יהודה מהסדרה "יהודה יוצא למלחמה" . סדרה שהוגשה בשלושה פרקים בערוץ yes דוקו. הסדרה עוקבת במשך כ- 4 שנים אחר נער בן 16 בערך סוף כיתה י' נער מחולון, מעט בעייתי בלשון המעטה , שחולם להיות טייס. יהודה חי עם אימו , גרושה פעמים עם ילדה קטנה, אחות ליהודה הנאבקת יום יום לפרנס את ילדיה ולגדלם עם ערכים טובים במסגרת ביתית. הסדרה רגשה אותי מאד, ואת שלושת פרקיה ראיתי בחברת בני בן ה- 17 אוטוטו גיוס ובעלי ובאופן טבעי ניהלנו שיחות תוך כדי אחרי ולפני. עובדה זאת כשלעצמה חשובה לאין ערוך לנוכח הגיוס המתקרה ובא. אין זה מובן מאליו לנהל היום שיחות כנות ופתוחות עם ילדיכם כל שכן על נושאים שאינכם רואים בהם עין בעין. אני תמיד גורסת שיש בקרבנו את קבוצת " המורעבים/ השורדים" אותה קבוצה שבניגוד לרב הנוער שחי ביישוב שלנו לא הכל מונח לפניהם על מגש של כסף. נוער זה מבין מהר מאד ,לצערי פעמים רבות דרך חוויות לא נעימות, שהוא חייב לדאוג לעצמו על מנת לצאת מהמעגל שבו הוא נמצא. חלקם ,שוב לצערי ,לא מצליחים להרחיק את עדשת המצלמה מעבר להתמקדות בהם בלבד ומסתובבים סביב הזנב, וחוזרים על אותם דפוסי התנהגות לא מוצלחים כ"כ של סביבתם בנוגע לקבלת החלטות. אולם יהודה ואימו אינם כאלה הם חשפו בפנינו תא משפחתי קטן בעל ערכים די פרימיטיביים מצד אחד, ועם זאת מאד מרגשים, כנים, עם דגש על משפחתיות, כבוד להורים ואמונה עזה בעבודה קשה ללא קיצורי דרך שתביא אותך למקום חפצך. לא יעזור לך לפי אמונתם לשבת ולבכות על מר גורלך. צא! עשה משהו ! ואבל אל תזלזל בבני משפחתך.מבעד למריבות שלהם וחילוקי הדעות ראינו אם ובן שאוהבים ומכבדים אחד את השני ואת מרחב המחייה של כל אחד. אפילו כלפי אביו ,שלאורך כל הדרך מאכזב אותו , אינו תומך, ואף שם לו רגל בדרך עקיפה, ממשיך יהודה לגלות כבוד ,להעריך אותו ומצטט את המשפט היחיד שהוא לוקח ממנו: "עדיף במקום אלף חלומות חלום אחד שתשיג אותו" וכך הוא משפר את התנהגותו, ציוניו, עובד , עובר את כל מבחני הקבלה לטייס עד לאחרון ושם נכשל ולא מתקבל. וגם אז הוא לא מפסיק לומר כמה חשוב בעיניו להתגייס ולשרת את המדינה, ואפילו הוא מוכן למות עבורה שהרי ימות כגיבור רק לא להיפצע ולהישאר נכה. הוא מתגייס לצנחנים, משתתף במבצע "עופרת יצוקה" וכו'... לאורך כל הצפיה בסרט אהבתי וכעסתי על אימו כאחד. אהבתי אותה על עוצמת אהבתה,דאגתה גם כשלא היה כ"כ ברורה,וכעסתי עליה כשרצתה אותו רק לעצמה. בסוף היא פינתה מקום גם לחלומו ועל כך שוב אהבתי אותה. איני נוטה לגשת לאנשים "מפורסמים" .לא למאיר שלו הסופר שאני כ"כ אוהבת לא ליזהר אשדות הזמר שמרחיב לי את הלב אולם לאמא של יהודה הייתי חייבת. האמת שנוכחותה של עדנה חברתי תמכה בי. היה לי חשוב לומר לה אפילו חלק ממה שאני מרגישה ואם היתה לי אפשרות לדבר איתה שוב או אם יהודה הייתי שמחה לקרבם אל חיי מתוך ביטחון שרק אני ארוויח מכך. חשוב לנו לצרף אל מעגל הסובבים אותנו שורדים שכאלה שאינם מתעטפים בתאוריות חשובות ומורכבות מהאוניברסיטה ודרכם אינה שוגה בשושנים אבל יש בהם אמת ויש להם יכולת התמדה ומוטיבציה עזה לנצח במטרה חשובה. כולנו יכולים רק ללמוד מכך לקח חשוב לחיים : אם נרצה אין זאת אגדה!. מה לעשות שדרך זאת אינה תמיד קלה? אני חייבת לציין שבכל שיחותי עם בני משפחתי במהלך הסדרה כולנו נשבנו בכח הרצון שהפגין יהודה ובאהבתה הענקית של אימו. לא תמיד צריך הרבה כדי להיות מרוצה. אשמח לשמוע תגובות בעיקר ממי שראה את התוכנית ואני ממליצה לכל מי שלא ראה ויש לו ילד/ה לפני גיוס לראות ובכלל לכל הורה. |